ואני, לעומתכם, יודעת היטב. כן, ברור לגמרי מהכותרת שאני מתכוונת להרגיז. זה בגלל שאתם מרגיזים אותי עם סיסמת ה"תשפכו כסף, לא חשוב כמה" שלכם. האמת היא שחשוב כמה. האמת היא שאנחנו (כן, גם אני) לא יודעים כמה.
אנחנו יודעים שאינפלציה היא תהליך של עליית מחירים. המילה תהליך מוגדרת באקו-ויקי כ"רצף מצבים או פעולות משתנים, המתמשכים לאורך זמן ומובילים לתוצאה מסוימת או למספר תוצאות מסוימות." שימו לב לנימה הלא-וודאית בהגדרה, איך מכאן אתם ממליצים בהחלטיות על קווי מדיניות.
אני, בניגוד לכם, זוכרת היטב את אינפלציית שנות השבעים והשמונים. היא החלה במדד שנתי של 10% ב-1970, והגיעה לשיאה ב-445% ב-1984. האינפלציה ההיא אופיינה במדרגות ובקפיצות מנקרות עיניים. קפיצה אחת כזו מ-48% ל-111% התחוללה ב-1979, לאחר ששמחה ארליך, שר האוצר הטירון, פתח בבת-אחת את המשק לזרימת כספים פנימה והחוצה. הוא סגר אותו די מהר, אבל האינפלציה כבר נשארה שם. קפיצה אחרת, מרשימה עוד יותר, קרתה בין 1983 (191%) ל-1984 (445%). היא כנראה מוסברת במלחמת לבנון הראשונה, ובמחלוקת הלאומית הלא-מוכרעת ששררה שם ברקע. כל זה עד שהוקמה ממשלת האחדות (אחדות, לא הייתה ברירה) הלאומית של פרס ושמיר ב-1984. כן, מחלוקת לאומית היא גורם ידוע בהקפצת אינפלציה.
באותה תקופה, האיש שלי היה פרופסור באוניברסיטה העברית, אני הייתי כלכלנית בכירה בממשלה. המשכנתא שלנו, שלא הייתה צמודה, התאפסה עקב עליית המחירים. עם כל זה, לא היינו ה-מסכנים של המדינה. ובכל זאת, זכורה לי היטב מריבת ענק עם בתנו הגדולה שהייתה תיכוניסטית, על רכישת ג'ינס ונעלי ספורט תוצרת חוץ. זה היה עוד לפני החשיפה ליבוא, והמוכרים במרתף שאני זוכרת עד היום במרכז ירושלים, גבו מחיר דמיוני. ובכל זאת, ג'ינס ונעלי ספורט, בסך הכל, והמשכורות שלנו שנשחקו בהתמדה עקב פיצוי חלקי בלבד ומעוכב, לא הספיקו.
נחזור, עכשיו, לתנאים שבהם אינפלציה מטפסת עד למאות ולאלפי אחוזים. אלה הם בדרך כלל תנאי משבר פוליטי ואי-הסכמה. אינפלציות מפורסמות, להמחשה, התרחשו במהפכה האמריקאית, במהפכה הצרפתית, במהפכה הרוסית, במהפכה הסינית, ובעידן שבין שתי מלחמות העולם בגרמניה. כולן רוסנו רק עם הנהגת שלטון יציב, גם אם לא 'נחמד' ולא 'צודק'.
מדוע משבר פוליטי הוא תנאי די שגרתי לאיבוד שליטה על המחירים? משום שאינפלציה מובסת בעזרת מדיניות לא קלה ולא נעימה הדורשת סביבה פוליטית מסויימת. האינפלציה שלנו הובסה בתוכנית ייצוב המשק של 1985, שהכילה קיצוץ תקציבי ועצירת הדפסת הכסף. במשך תקופה ארוכה, קודם לכן, ניסו לרסן את המשק רק בעזרת הסכמה בין מגזרים, זה לא עבד. יש קשר, אם כן, בין אינפלציה להרחבה תקציבית ולהדפסת כסף. אינפלציה הרי תתאפס מאליה מתישהו אם בזמן עליית מחירים לא יגדילו בהתאם את כמות הכסף. על כן, אחד מעיקרי תוכנית הייצוב של 1985 היה חוק אי ההדפסה. החוק המונע הדפסת כסף בבנק ישראל, על פי דרישת האוצר.
כמה כסף, אם כן, אפשר להדפיס לפני שהאינפלציה תקפוץ? אנחנו לא יודעים, תלוי במשתנים נוספים, שאינם קבועים. עובדה היא שהאינפלציה טיפסה באיטיות, וגם קפצה מספר פעמים, בשנות השבעים והשמונים. איך מרסנים אינפלציה? גם זה לא ברור לנו עד הסוף. עובדה היא שניסו מגוון של אמצעים עד לתוכנית ייצוב המשק של 1985. עובדה נוספת היא שגם לאחר ההצלחה, נותרה אינפלציה בסביבת ה-10% לשנה עד לפתיחת המשק ליבוא זול בשנות התשעים.
כן, אנחנו יודעים לא מעט על אינפלציה. אנחנו יודעים שגורם מהותי להתהוותה והישמרותה הוא אי יציבות פוליטית. אנחנו גם יודעים כי עכשיו היציבות בישראל ובעולם שמסביבה היא לא בשיאה. גורם מנטרל כלשהו הוא האפשרות ליבוא זול. עד כמה? עד מתיי? הימים הטובים של ייצור במחיר אפסי במזרח אסיה חלפו במידה רבה. על כן, היעדר ההסכמה הפוליטית, ואי- היכולת להגיע להסכמה, נראים לי דומיננטיים בימים אלה. והם אומרים: הדפיסו כסף, אך בזהירות.
***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***
עידן השוק החופשי 
סיפור מפעם, עוד איך פעם…
זה מהזיכרון* (מתעצל לחפש אסמכתאות)
אינפלציה התקיימה בסביבות 1500 – 1600 בספרד.
הסיבה היתה זרימה של זהב שנשדד באמריקה.
___________________
* לא שלי, אני לא *כל כך* זקן
0
אהבתיאהבתי
לקסי,
אינפלציה תמיד מתרחשת על רקע דרמה פוליטית. דרמה קטנה או דרמה גדולה. אם אין דרמה, אם האווירה רגועה, אפשר להביס את האינפלציה.
אהבתיאהבתי
באוירה רגועה וכמו שלימדנו הרב קיינס, מקיימים פעילות אנטי מחזורית ומונעים את האינפלציה.
הרכה פחות כואב מלהביס אותה.
אהבתיאהבתי
לקסי,
כן, נלך על הפחות כואב.
אהבתיאהבתי
תמר,
א. השקפה מעניינת על האינפלציה, דווקא משום שהיא מגיעה מצד שמאל…
ב. בעברי הרחוק קראתי את הספר של אסתר אלכסנדר, כוח השוויון בכלכלה, שם היא התייחסה באריכות לסוגיית האינפלציה והמשבר של שנות השמונים. אני כבר לא זוכר את הפרטים, אבל נדמה לי שהפרשנות שלה לגבי המניעים של אינפלציה והדרך שהציעה לפתרון – היו שונים מהותית מאיך שאת תיארת זאת כאן. זכור לי שהתייחסה ל"חלוקת ההכנסות מחדש" שכרוכה באינפלציה ולמעשה מהווה את אחד המניעים שלה מתחת לפני השטח. מעניין אם תוכלי להצליב בין הגישה שלה לזו שלך (בפוסט נפרד אולי?). סתם הצעה…
עדי
אהבתיאהבתי
צריך לומר כמה דברים –
עלות יוקר המחייה היתה שונה אז, ונמוכה פי כמה מאשר היום. עובדה שלא היה צריך לחלק תלושי מזון ב-84' (לא זוכר שאנשים נזקקו לתרומות מזון), אלא להכניס מוצרים לפיקוח ממשלתי (שנשאר עד היום, אגב).
היום לעומת זאת עליה קלה במחירי המזון, תשפיע דראסטית על המשק (לא בטוח שעל המדד… הלהמ"ס כזכור לא עובדת לפי המציאות).
לדעתי במקום להדפיס כסף, צריך פשוט להוריד את המע"מ ל-15% ואת מחירי הנסיעה בתחב"ץ בשליש או מחצית (רק התייקרו החודש, וכן לפני שנה המוניות). זה כבר ישחרר כסף שיש לציבור לדברים חיוניים
אהבתיאהבתי
ואגב בגדים – המקום בשנות השמונים לביגוד זול, היה בחנויות חצי מחתרתיות בפלורנטין שבת"א…
כמו כן נסיעה לחו"ל היתה אז תירוץ להצטייד באופנה האחרונה. מסכים שהיבואנים היו חזיריים אז (ןגם אחרי שהמכס על נעליים בוטל) – לכן אני לא קונה בארץ שום דבר, שניתן למצוא ברשת בחו"ל: צרכנות חייבת לחנך
אהבתיאהבתי
עדי,
אחד הדברים שאני מאד מדגישה בשנים האחרונות הוא המורכבות של כל מציאות כלכלית, וריבוי הגורמים הפועלים בתוכה. לא רואה סתירה בין מה שאני כותבת למה שאסתר אלכסנדר אמרה. כן, אינפלציה מתבטאת גם בפערי הכנסות, היא הדגישה את הנקודה הזו, שאגב כתובה גם אצל קיינס, כי זה היה מרכז הדוקטורט שלה. אני כותבת כאן משהו כללי יותר, אינפלציה מתבטאת במשבר חברתי-פוליטי. מה גורם? אלוהים יודע, אבל חוסר היכולת להגיע להסכמה מונע פיתרון. על כן אינפלציות מתמשכות יותר ומקצינות יותר בתקופה של משבר חברתי-פוליטי, כמו בשנות השבעים והשמונים אצלנו.
אהבתיאהבתי
ywelis,
כפי כתבתי כאן, ובפעמים קודמות, אני חושבת שאין ספור גורמים מעורבים בכל מצב כלכלי. על כן אני לא מתווכחת עם הערכותיך, אם כי מאד לא מסכימה עם התיחסותך ללשכה המרכזי לסטטיסטיקה, שרק לאחרונה פירסמה מסמך על קשייה עם המדד בתקופת הקורונה.
אהבתיאהבתי
כאשר קשייה ייטיבו עם האזרח הפשוט (בעשירון הממוצע ומטה), אתרשם…
אהבתיאהבתי
ספר טוב לעת הזו, יין ישן.
אבא לרנר – אילוף הסוררת, תרגם אהרון אמיר – עם עובד, אפקים 1972.
אהבתיאהבתי
לקסי,
ודאי וודאי, קראתי אינספור פעמים. מעניין אם אפשר להשיג אותו עכשיו.
אהבתיאהבתי
אולי ניתן
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=4964
זה יותר טוב ממבואות לכלכלה?
אהבתיאהבתי
ywelis,
זה ספר גדול, לא פחות.
אהבתיאהבתי