ייסוף השקל. לואו-טק, מה יהיה?

"אנחנו לא רוצים ששער החליפין ידחוף חברות בינלאומיות להעביר את הפעילות שלהן למקומות אחרים. לכן החלטנו על צעד חריג עבור זמנים חריגים", אמר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, להצדקת החלטתם לרכוש 30 מיליארד דולר בשנת 2021, על מנת להתמודד עם ייסוף השקל. זה קרה ביום ה', לפני שבוע וחצי, לאחר ששער השקל/דולר ירד לשפל של 3.1340.

חישבתי את שיעור הייסוף, משיא השקל בראשית שנות האלפיים, שהיה כ-5 שקלים לדולר, והגעתי ל-37.5%. כלומר, הייסוף הנומינלי קרוב ל-40%, וזה עוד לפני שכללנו בחישוב עליית מחירים מקומיים ושכר בישראל לעומת אלה שבחו"ל. אך אין טעם להסתבך בחישובים אינסופיים. נניח הנחה די הגיונית שההתייקרויות האלה די דומות בישראל ובמדינות שהיא סוחרת איתן. כך נישאר עם ייסוף ריאלי של כ-40% בשקל לעומת הדולר. כלל לא זניח, אם רוצים למכור מוצר בחו"ל.

הסיפור הזה לא חדש, הוא נמשך מאז תוכנית ייצוב המשק של 1985. מיכאל ברונו, שהיה ממעצבי תוכנית הייצוב מזכיר אותו בספרו על התוכנית שיצא לאור ב-1993. אז בוקר טוב לבנק ישראל שמתייחס אליו סוף-סוף בגלוי עכשיו. בוקר טוב ותודה לאנדרו אביר, המשנה לנגיד, שהסביר מדוע הם מתחייבים לרכוש דולרים, ואמר כי הם לא רוצים ששער החליפין הנמוך ידחוף חברות בינלאומיות להעביר פעילות מכאן. מדוע רק חברות בינלאומיות? שאלתי את עצמי. מדוע רק חברות היי-טק, כפי שהוא הבהיר בהמשך. מדוע רק חברות ייצוא? מדוע לא סתם חברות ישראליות למוצרי צריכה, שלא מצליחות להתמודד עם יבוא זול מדי, בשער שקל לא הגיוני.

לא מתמודדות זה ביטוי אלגנטי, הן ברובן קרסו כבר מזמן. מספר המועסקים בענפי הטקסטיל וההלבשה בישראל הגיע בשיאו, בשנת 1987, ל-51 אלף איש. הוא צנח עד לכ-9,000 איש ב-2019. זו תוצאה של חשיפת שנות התשעים ליבוא, אך גם של שער חליפין נמוך ומיוסף שלא מאפשר לתעשייה לא רווחית במיוחד להתמודד עם הסמרטוטים הסיניים.

יש הבדל בין היי-טק להלבשה בהיבט הזה. ההיי-טק, המוכר מוצרים ייחודיים, הוא במידה רבה קובע מחירים בתחומו. אם כי, יש גבול וכנראה שאנחנו מתקרבים אליו, 40% זה כנראה יותר מדי גם בשבילו. הלואו-טק, לעומתו, כפוף למחיר בינלאומי, שהיום מוכתב על ידי הסינים. ומה אם הסינים מוכרים לנו תוצרת גרועה בעלות זולה, זה מה שיקבע את איכות חיינו כאן?

טוב, כבר קראתם את זה, אבל מזה תקופה ארוכה שאני לא מוצאת גרביים יפות, או סוודר מתקבל על הדעת. היו כאלה  בעבר, אך ייצורם בישראל הופסק, והפך אותנו לתלויים בגחמות היבואנים. והגחמה התורנית עכשיו היא גרביים סיניות אפורות או שחורות, לא בא להם משהו אחר. סוודר טוב מצמר – לא צריכים, ומה אם באירופה סוודר טוב הוא ממש מדים של מעמד ביניים? לא כולם חושבים כמוני, שישראל נזקקת למעמד ביניים.

אז ההיי-טק, שפתאום מדאיג את בנק ישראל, דווקא החזיק מעמד עד כה. ועכשיו, אולי כדאי, בנק ישראל, שתלכסנו מבט ללואו-טק, אותו אתם מזניחים כבר מאמצע שנות השמונים. ולא שלא אמרנו לכם. אנחנו, משרד התעשייה והמסחר והתאחדות התעשיינים, צעקנו מאז שהחלה הקפאת שער החליפין, ועוד יותר כשהחל ייסופו. צעקנו, אתם לא רציתם להקשיב. עכשיו, כבר אין גרביים, אין סוודרים, ושומו שמיים, אפילו ההיי-טק מתקשה להחזיק מעמד.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

4 מחשבות על “ייסוף השקל. לואו-טק, מה יהיה?

  1. ywelis

    שאלה שתמיד טרדה אותי – מהיכן בנק ישראל מוצא מיליארדים שבהם הוא קונה דולרים? מאיפה הסטוק הזה -תקציב המדינה? מאגר פרטי? (יש לנו זהב כמו ב'פורט נוקס'?)

    מתמיה שתמיד יש כסף לזה.

    כתבות הראו בעבר שבנק ישראל ממשיך להמר נגד השקל, ומפסיד שוב ושוב ולא לומד. השאלה אם זה לא מסב הפסד נוסף למדינה.

    מה אגב מונע מחברות זרות שבאות להשקיע כאן לקנות שקלים ולהשתמש בהם כמטבע?

    אהבתי

  2. תמר בן יוסף מאת

    ywelis,

    בנק ישראל מדפיס כסף לצורך רכישת הדולרים. ברור שזה מסבך את המדינה. אני מניחה שחברות זרות שבאות לכאן קונות שקלים כשהן צריכות להוציא כסף כאן. אבל המאזן הוא יותר לטובת רכישת דולרים.

    אהבתי

  3. זוהר

    מה היה היקף היצוא של חברות הייטק לעומת לואו טק (אז, בימים הטובים של הלואו טק)? אולי בחשבון כלכלי קר, כשזה קשור ללואו טק, הרווח (בחשיפה ליבוא) עלה על ההפסד (באיבוד היצור המקומי)?

    אגב: גרביים יפים. גרביים אפורים.

    אהבתי

  4. תמר בן יוסף מאת

    זוהר,

    לא כל כך רואה את הקשר. אני בהחלט בעד ייצוא היי-טק, זה לא אומר שחייבים לפתוח את היבוא בפראות. המשק הישראלי הוא משק פתוח כבר משנות החמישים. בכל העולם מחפשים מידה סבירה של פתיחות, על מנת לאפשר ייצוא, לא מידה קיצונית.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s