כשכוחות הביטחון של ארה"ב מצולמים ברביצה על רצפת הקונגרס, כשנשיא ארה"ב עומד להיות מושבע עוד יומיים, העולם כולו עובר לדום במקומו. באמצע כל המהומה, בקושי שמו לב למדד המחירים לצרכן אצלנו. מדד שמדצמבר 2019 לדצמבר 2020 ירד ב-0.7%.
זה לא רק הוא, זה כל המדדים השליליים של השנים האחרונות. הם לא היו כאן קודם, מקבלים אותם, לא מספיק מדברים עליהם. הראשון שבהם (1.9%-) הופיע ב-2003. בתחילת אותה שנה, מונה נתניהו לשר אוצר למשך שלוש שנים. השני (0.1%-) נמדד ב-2006, ואחריו, רצף של מדדים שליליים (0.2%-, 1.0%-, 0.2%-) ב-2014 עד 2016. יולי 2014, למי שלא זוכר, היה מועד פתיחת 'צוק איתן', ובהמשכו, אי-יציבות מדינית ופיגועים. הפעם, שנת 2020, קורונה ותהפוכות בפוליטיקה הישראלית.
אז, מדדי מחירים לצרכן יורדים, רשמו לפניכם, בדרך כלל הם לא בשורה טובה. עדיף מדד עולה במעט, בטווח יעד האינפלציה שאיש כבר לא זוכר – 1% עד 3% לשנה. כדאי גם לשים לב לכך שמשנת 2014 עד 2016, מדדי המחירים לצרכן הם נמוכים מאד גם באזור האירו (0.4%, 0.0%, 0.2% לשנה). הם חוזרים לעלות לסביבת ה-2% לשנה ב-2017 עד 2019, כשאצלנו המדדים הם חיוביים בטווח שבין 0.4% ל-0.8%. ב-2020, המדד שם יורד במעט.
כלומר, ישראל עוקבת במידה רבה אחר אזור האירו במדדיה. לא פלא, אנחנו שכנים ושותפי סחר. אך המדד שלנו בדרך כלל נמוך יותר מאשר באזור האירו. מדוע? סיבה אחת העולה בראשי היא ייסופו המתמיד של השקל מאז שיאו בראשית שנות ה-2000. ייסוף זה התחזק אצלנו בשנה האחרונה ייסוף של 7.0% לעומת הדולר לאורכה, וכמעט 40% לעומת הדולר משנת 2000 ועד לשבוע שעבר. ייסוף זה, בכלכלה שהולכת ונפתחת ליבוא, מסייע להורדת המחירים השקליים בישראל.
התהליך הכלכלי בורא גם נטיות לב. בראש מצעו של ירון זליכה מובטח ביטול כל המכסים והמכסות על יבוא מזון "הגיע הזמן שאנחנו נפסיק לשלם 25% יותר" זליכה אומר. לא יודעת מהיכן ה-25%, אך אם עדיין זה 25%, זכינו. כי מה שרואים בשנים האחרונות הוא נטייה להפחתת איכות בכל מוצרי הצריכה. לא מצאתי חמאה טעימה כחמאת תנובה בין החמאות שמייבאים לארץ. אני מתקשה למצוא גרביים יפות, תוצרת ישראל, כבר תקופה. הפסיקו לייצר? הן יקרות מדי לעומת הסיניות? הפחתת איכות מוזילה את המוצרים, איש לא משווה איכויות בדקדקנות כשמשווים מחירים.
זה טוב – ההתפשרות הזו על איכות לטובת המחיר? אני לא בטוחה. שמתי לב שאוהדי טראמפ בהתפרצות לקונגרס היו ברובם לבושים נורא. טעם רע בבגדים הוא איפיון אמריקאי ידוע, אך כאן זה היה יותר ממכנסיים קצרים מדיי. זה צעק מזילות ומטעם רע. חשבתי ישר על הקשר בין טעם רע לאיבוד דרך כללי, על הקשר בין טעם רע לאיבוד משמעת ופריעת סדר.
***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***
עידן השוק החופשי 
בפסקה האחרונה, הזכרת לי את "בעל זבוב", שם ההידרדרות המוסרית של הנערים מתרחשת במקביל להסרת חלקי הלבוש שלהם. הפרימיטיביות של המוסר תואמת פרימיטיביות תרבותית (ובימינו מישהו ישר היה זועק על זה "אליטיסט")
אהבתיאהבתי
עדי,
נדמה לי שהבנת משהו בסיסי אצלי: מודה, האליטיזם מאד חסר לי.
אהבתיאהבתי
ב"כלכלית" זה נקרא "המרוץ אל התחתית"
אהבתיאהבתי
לקסי,
כן, ב'כלכלית' של פעם, ה'כלכלית' שאנחנו מכירים ואיתה אנחנו מזדהים.
אהבתיאהבתי
לדעתי זו עוד דוגמא לחוסר הקשר בין המדד למציאות הכלכלית, ובטח של העשירונים הנמוכים.
קחי את מחירי התות שדה – קופסה של 300-400 גרם (10-12 פירות) עולה החודש בממוצע 25-28 ש"ח (לא כולל בשוק מחנה יהודה, שם סביר שפחות). לפני שנה אני זוכר שהייתי קונה בחצי המחיר.
ענבים בקיץ האחרון עלו לפחות 50% יותר מאשר בקיץ של 2019; הפער לא מקרי – הוא מכוון, אבל לא נראה סימנים במדד, כי הוא מוכוון מטרה. מחירי הפירות האלה לא ישנו את מה שנקבע, כשם שירידה במחירי המלפפונים לפני כמה שנים, הורידה את המדד… (זוכר ששמעתי את הטענה הזו – מי ידע שלמלפפונים יש כזה כוח…).
אהבתיאהבתי
YWELIS,
אני דווקא לא חושדת בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אבל במצב הנוכחי, הכל משתנה על כן גם מסתבך. הם אומרים את זה, ואומרים שיצטרכו לתקן. ברור שלא יכולים עכשיו.
אהבתיאהבתי
אני חושד, כי האינטרס שלהם תמיד זהה לשל המעסיקים והממשלה (מונע תוספת יוקר).
שאול אמסטרדמסקי על מדד דצמבר השלילי,
שלא הושפע כמעט מעליה של 4.4% במחירי הפירות והירקות. מעניין. בעבר היה מושפע מאוד מירידת מחיריהם, עד שמחירי הדיור קוזזו בהם…
אמסטרדמסקי מרחיב עוד – https://twitter.com/amsterdamski2/status/1350681559322533890
מן הסתם שר החקלאות שוסטר, מושבניק בעצמו, שמח על העליות…
אהבתיאהבתי
'תחבורה ותקשורת' – ירידה של 2.1%. איפה? היתה בקיץ הנחה קצרה של 10 שקלים אצל גולן טלקום, אבל הסתיימה מזמן. ואיזו תחבורה נעשתה זולה יותר – בגלל שיטת החישוב החדשה? עדיין לא ראיתי את החישוב הזה.
במקום לסבך עם חישובים (שמזכירים את ימי הסלולאר העליזים וה'תוכניות' שדרשו תואר במתמטיקה כדי לברר אם הן שוות) הוזלה פשוטה של תעריפי התחב"ץ היתה עדיפה.
אגב מחירי הנסיעה במוניות התייקרו השנה באחוזים רבים (הוספת תעריף 3 שגבוה ב-17% מהאחרים). מעניין אם זה כן שוקלל… לא סביר
לדעתי צריך להקים גוף חלופי ללהמ"ס, שיחשב נתונים אמיתיים. רק כך נדע באמת
אהבתיאהבתי
ywelis,
כתבתי כבר שזו תקופה קשה, גם הלמ"ס מציינים את זה. לא יכולה לענות לך על כל פרט, כי לא בדקתי. בגדול, נראה לי שהייסוף הוא שמסביר את מדדי המחירים השליליים. אני בוודאי לא חושבת שצריכים להקים גוף חלופי ללמ"ס. הם גוף מקצועי, מוערך גם מחוץ לישראל, והגון.
אהבתיאהבתי
כך נאמר גם על המכון לרפואה משפטית באבו כביר, עד שהוקם מכון חלופי…
אני לא המבקר היחיד של הלהמ"ס, ומעריך שהקירבה שלו לממשלה בעוכריו – עדיף מכון מחקר עצמאי (אבל לא מסוג 'גארטנר' הזכור לשימצה, שמוכר חוות דעת לכל מבקש).
אהבתיאהבתי
ywelis,
קל מאד להיות מבקר, הרבה יותר קשה להחזיק גוף מקצועי ברמה טובה. במיוחד כשהממשלה נגדו. מממנת אותו אבל נגדו. ולא יודעת מה זה מכון מחקר 'עצמאי'. לא היכרתי, אני צעירה מדיי.
אהבתיאהבתי
אם המדדים יורדים למה כל הזמן מדברים על יוקר המחיה כאן
אהבתיאהבתי
פנינה סופר,
שאלה טובה. אילו פעם הסתכלו בנתונים, אולי היו מדברים פחות שטויות.
אהבתיאהבתי
והנה עוד תרמית: מה-1.2 תעריפי התחב"ץ יעוגלו למס' שלם או חצי. טוענים שזה יוזיל תעריפים ב-2%.
לא סביר, כי התעריף הנפוץ ביותר הוא מחיר נסיעה עירונית, 5.90, שיהיה 6 שקלים. כל הוזלה אחרת תהיה זניחה.
מה שאמרתי על כן – שיטת חברות הסלולאר הישנות. מן הסתם הגאון שהמציא אותה, עבר לעבוד במשרד האוצר
אהבתיאהבתי
ywelis,
או.קיי., תרגילי האוצר. לא מכירה את התרגיל הנוכחי ולא בדקתי אותו. זה רק לא קשור ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
אהבתיאהבתי