זה טראמפ, מה שקרה בליל חמישי בקונגרס האמריקאי? זה הקסם של נשיא ארה"ב? או זה מסר לקהל המצביעים האמריקאי, ולקהל המצביעים הדמוקרטיים בכלל? "להחזיר לעצמנו את המדינה" הוא אמר, והמון מאזיניו פרץ לגבעת הקפיטול בעת התכנסות הקונגרס לאישור ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות. ו'ההמון' בניגוד למצופה, היה המון של לבנים, הרבה בלונדינים שהתפרעו במשרדי הקונגרס.
כן, לבנים, אבל לא לבנים יפים. הם היו 'זבל לבן', white trash, בז'רגון האמריקאי. לבנים עניים, מאזורים כפריים בעיקר בדרום ארה"ב, רועי עזים בגבעות קנטקי, שבקושי מצליחים לארגן למשפחתם מה לאכול. אלה הלבנים שמאז ומתמיד הם הבזויים ביותר בארה"ב. אלה שנפגעו הכי הרבה מהגלובליזציה ומהכלכלה החדשה. טראמפ, בניגוד לפוליטיקאים אחרים, מזהה את בעייתם. הוא פנה אליהם כבר בראשית שלטונו – לחקלאים העניים, לפועלים שפוטרו ממפעלי המכוניות. הוא קלט מה קרה להם, כמה כבודם נפגע. הוא הבטיח לתקן, ולא עשה כמעט דבר אחד מועיל לאורך כהונתו. במקום זאת, השמיץ את השלטון הקודם, שהוביל את הגלובליזציה.
נחיתותם של אנשים אלה בחברה האמריקאית הובלטה בג'ורג'יה דווקא באותו יום. מדינת הדרום הוותיקה בחרה אז בכומר שחור ובצעיר יהודי לסנאט האמריקאי, מי היה מאמין. זה ללא ספק שפך עוד דלק על מדורת תסכולם של הלבנים העניים והלא נחשבים. אלה שמרגישים כי איש לא סופר אותם. איש מלבד טראמפ, כאי-לו.
ארה"ב משתנה בעשורים האחרונים, היא הופכת ליותר ויותר צבעונית. הלבנים העשירים מפגינים פתיחות כביכול, העניים קושרים את השינוי האתני להידרדרותם הכלכלית, ואולי הם צודקים. כדאי, כיהודים, שנשים לב לכיתובים שקישטו את חולצתם של כמה מהמתפרצים לקפיטול: 'קייטנת אושוויץ', ו-'6MWE' – שישה מיליונים לא היה מספיק. מהפכים פוליטיים תמיד מתאפיינים בהפיכת היהודים לאשמים.
כדאי גם לא להתעלם מעמדת הדמוקרטים האמריקאים. מה, הילארי קלינטון לא זכתה בנשיאות בגלל קשריה עם הרוסים, או עקב כל גורם אווילי דומה? או בגלל החום שהיא מפגינה כלפי מצליחני וול סטריט – יהודים לעתים קרובות – והתעלמותה ממה שקורה לאומה האמריקאית מאז שנות השמונים. הדמוקרטים, משום מה, לא מעוניינים לעסוק במודל הכלכלי. הם עוסקים בו חלקית, כמו חבריהם בכל מדינות המערב וגם בישראל.
טראמפ, באופן מוזר, הוא הפוליטיקאי היחיד בארה"ב ששם את האצבע על הבעיה: פתיחות מוגזמת לזרים בכלכלה, התחמקות מניהול שער החליפין של המדינה. הוא לא עשה כמעט דבר לפתרונה, חוץ מתגרה מגוחכת עם הסינים ועם מדינות נוספות. אבל הוא השתמש בה להסתה ולפיצול בין האמריקאים, ולחיזוק שלטונו. אתמול פורסם, כי כמה מתומכיו תכננו ברצינות לפגוע פיזית בחברי קונגרס.
מה למדנו מכל זה? מבחינתי, הלקח של מה שקרה בוושינגטון בלילה בין רביעי לחמישי מתחלק לשניים. האחד הוא ארגוני: לחזק את ההגנה על הקפיטול. השני, והחשוב יותר, הוא עקרוני: שימו לב לקשיי ההתפרנסות של שכבות רחבות בארה"ב. שימו לב לביטוח הבריאות האמריקאי הלקוי, ולעוד כשלים הגורמים ללבנים שם להרגיש שצריך "להחזיר לעצמם את המדינה". שימו לב לכשלים האלה במדינות מפותחות נוספות. שימו לב, לפני שזה יתבטא בפירוק הדמוקרטיה האמריקאית, ובפירוק עוד כמה דמוקרטיות שאנחנו מכירים.
***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***
עידן השוק החופשי 
הרוב נכון . אך יש להיזהר מפייק ניוז . התברר שהצילומים כביכול של חלק מהמפגינים עם הכתוביות ההנאציות בכלל לא היו מההפגנה הזו אלא שורבבו מטעמים שונים כמו לשלהב את הצופים .כאילו לא מספיק הצילומים האמיתיים…..
אהבתיאהבתי
פנינה,
לא קראתי על המפגינים 'המזויפים', ואני מניחה שזיופים כאלה יהיו עוד. ובכל זאת, בלי ללמוד כל פרט, לא נדע גם את זה.
אהבתיאהבתי
מעניין שהרבה מהמפגינים לא באו משכבת האוכלוסיה שאת מתארת. בין העצורים היו אנשי צבא, עורכי דין, נבחרים בקונגרסים של מדינות אחרות. שני שוטרים מסיאטל טסו להשתתף במהומות. אדם עם עסק באיידהו טס לשם. אנשים חשבו שהם יכולים לעזוב את העבודה ליום-יומיים, לפוצץ את הקפיטול, ואז לחזור הביתה. אלה לא אנשים עם משרה ארעית. אלה אנשים עם קצת מרווח נשימה.
בעניין ה״לפוצץ את הקפיטול״ – זו לא גוזמה. נמצאו מטעני צד מאולתרים, היו יריות, היו אנשים עם רקע צבאי שבאו עם אזיקונים. בנו מחוץ לבניין גרדום.
אוסיף לזה שהדברים שאת מציעה (ביטוח בריאות, התמודדות עם קשיי פרנסה ברמה מערכתית – רשת ביטחון חברתית, למשל) הם חלק מהמצע של המפלגה שהם מתעבים ולמעשה התכנסו כדי להעיף מהקפיטול. לא ברור לי איך מתקדמים הלאה מהנקודה הזו – לא כאן ולא במקומות אחרים.
אהבתיאהבתי
Dena Shunra
מעניין באמת מה שאת אומרת. אני מקווה שניסחתי הכי ברור שאני לא יודעת הכל בעניין הזה. אני בהחלט לא מבינה, ומעוניינת ללמוד. חושבת שכולנו חייבים ללמוד. לגבי הדברים שאני מציעה, נדמה לי שלא הכל מופיע במצע המפלגה הדמוקרטית. מבחינה זו, טראמפ קלט משהו שהם לא קולטים (התאמת שער החליפין על ידי הממשלה, שליטה טובה יותר ביבוא ובהשקעות מבחוץ). המשיכי להוסיף ולתקן אותי היכן שאני טועה.
אהבתיאהבתי
דווקא אובמה שם לב לאוכלוסיות האלה, ויזם את ה'אובמהקייר'. אז? אז בחרו טראמפ. החברה האמריקאית צריכה תיקון עמוק.
אהבתיאהבתי
גל אמיר,
אתה אמרת 'תיקון עמוק'. ה'אובמה קייר' לא היה תיקון עמוק.
אהבתיאהבתי
אבל גל צודק, תמר.
החוק שמכונה בלעג על ידי הימין אובמהקייר היה פשרה עם המציאות – וזו מציאות שמוכתבת על ידי אנשים שנעים על הציר בין טמטום לרשע. הטמטום מתבטא בכך שהם שונאים את הרעיון של ממשלה תוך הישענות על שירותים שהממשלה מספקת (שונאים מסים, דורשים כבישים; שונאים את בתי הספר אבל דורשים עובדים שעברו הכשרה מהסוג שמחייב בית ספר; וכך לאורך כל הדרך). הרשע מתבטא בכך שיש להם מספיק אוכל לכולם והם זועמים על כך שהוא מחולק גם למי שהמדיניות שהרשע שלהם (לעיל) הכתיבה. אנשים שרוצים שילדים יהיו רעבים – זה רשע טהור.
כדי להעביר את החוק הזה – ACA או Affordable Care Act – הם נאלצו לשאת ולתת עם המטומטמים והרשעים האלה. והתוצאה היתה כמו בכל משא ומתן – איפשהו באמצע.
התיקון העמוק שדרוש לחברה האמריקאית עמוק בהרבה מרמת החקיקה. יש כאן דורות של שנאה ותיעוב שחוזקו על ידי אנשים שהאמינו בכלכלה מהסוג הימני – כלכלת ה״לא מגיע להם אז שימותו ברעב״. התודעה תיאלץ להשתנות לפני שארה״ב תהפוך למי שהיא ניסתה לספר לנו שהיא.
אהבתיאהבתי
Dena Shunra
לא אמרתי שגל לא צודק, אולי כתבתי קצר מדי. אובמה ניסה משהו עם הביטוח בריאות. הצליח רק חלקית. זה גם על פי דברייך חלק קטן מעיוותי הכלכלה בארה"ב. בעיניי, הבסיס לעיוותים הוא התערבות ממשלה מצומצמת מדי, פתיחות גדולה מדי ליבוא וולמשקיעים זרים, היער מוחלט של התערבות בשער החליפין של הדולר.
אהבתיאהבתי
אוקיי, עם קצת יותר מלים הבנתי את כוונתך, תמר.
התערבות ממשלה מצומצמת מדי היא בהחלט הבעיה. וזה המצע של הרפובליקאים: ממשלה קטנה כל כך שאפשר להטביע אותה באמבטיה. (האלימות של הדימוי היא חלק מהדרך שלהם.)
מתישהו הם יצטרכו להסכים לרעיון שמטרתה של ממשלה הוא למשול לטובת העם. עד אז, אנחנו בבעיה. (ראי: ההתקפות על הקפיטול.)
אהבתיאהבתי
Dena Shunra,
לא היכרתי את הדימוי ה'יפה' עם האמבטיה. מסכימה עפ מה שכתבת.
אהבתיאהבתי