ביום כריסטמס, בעיצומה של מוטציית קורונה חדשה, נחתם הסכם הברקזיט, לאחר ארבע וחצי שנות משא ומתן. זאת, תוך הבטחה, כי מומחים בכל רחבי אירופה יסרקו בהמשך את 1,246 עמודיו. ההסכם ייכנס לתוקף ב-1 לינואר 2021. פגישת הסיכום האחרונה לוותה בלעיסת שוקולדים, וחבישת מצנפת חג על ידי אחד הנציגים.

מה חדש? אין חדש, למעשה. בריטניה זכתה בריבונות שהיא רצתה על קליטת זרים בארצה. צפון אירלנד למעשה צורפה לאיחוד האירופי, ושוב לאירלנד, בחוקי הסחר שלה. סקוטלנד עוד שוקלת את פרישתה מבריטניה. נחתם הסכם סחר חופשי בין בריטניה לאיחוד האירופי, יש האומרים כי בהיבט של ביורוקרטיה, הוא יקשה יותר על הסחר ההדדי. לונדון נשארה בירה עולמית פיננסית, נראה איך זה יתפרש עכשיו. והדייג, משום מה, הוא מככב במשא ומתן לאחרונה. ובכן, האירופאים הגדילו את הנתח שלהם במים הטריטוריאליים הבריטיים, הדייגים הבריטיים לא מרוצים. הדיג מהווה 0.1% מהכלכלה הבריטית.

בסופו של דבר, שני הצדדים לא יכלו להרשות לעצמם לסיים ללא הסכם. על כן הם חתמו, וזה לא יהיה ההסכם הראשון הנחתם מבלי שהחותמים הבינו עד הסוף על מה הם חותמים. סיכם את המצב היטב ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שאמר ככה לנתיניו בעוד הוא אוחז בידיו צרור ניירות מרשים: "יש לי שי קטן לכל מי שיחפש משהו לקרוא ברגע הישנוני שלאחר סעודת הצהרים של הכריסטמס, והנה זה כאן, בשורות, בשורות של שמחה גדולה".

ג'ונסון לא טיפש, למרות שזה לעתים הדימוי שלו. הוא אולי קל דעת, אבל מי אמר שזה לרעה במצב המורכב הנוכחי. שערו הפרוע תמיד מתבדר יפה, לא כמו של טראמפ או של עוד כמה מנהיגים שאתם מכירים. ג'ונסון גם יודע, שהלייבור למרות הסתייגויותיו, יצביע בעד העיסקה. אז טוב שיש כריסטמס, טוב שיש מוטציית קורונה, כולם התעייפו, והכל נרגע במידת-מה.

ואם מישהו מעוניין, הרי עמדת השמאל הבריטי, כפי שנכתבה באובזרוור, עיתון סוף שבוע  יוקרתי המשתייך לקבוצת הגרדיאן, ופורסמה שם ביום א'.  האובזרוור קובע כי ההסכם אינו ניצחון פוליטי. יום אחד, בוודאות הוא ייחשב כאחת הרמאויות הגדולות שהושתו על הציבור הבריטי. האובזרוור מצטט תחזית של משרד האוצר הבריטי, הצופה איבוד של 4% מהתמ"ג עקב ההסכם.

מחברי המאמר מדגישים במיוחד את מה שהם כתבו ב-2016: "האיחוד האירופי היה תמיד יותר מפרויקט כלכלי. זו הייתה יזמה אידיאולוגית, כדי למנוע שוב הרס של היבשת האירופית במלחמה". האובזרוור מדגיש כי תמיד הציע ברקזיט רך יותר, אך הימין הבריטי הונה את הציבור בשריקותיו נגד הגירה פנימה. על הדרך, פרשני העיתון משמיצים את כל מי שפעל בימין  ובשמאל. משפט מפתח שלהם אומר: "אם מנהיג אפקטיבי יותר מג'רמי קורבין היה אוחז בהגה השלטון של הלייבור, יתכן שהדברים יכלו להיות שונים". יתכן באמת, אבל דברי הלייבור נשמעים יותר כמו קינה על מה שהיה, ופחות כניתוח או כהצהרה פוליטית מחייבת.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***