כבר כמעט שכחתי את הברקזיט המתקרב, עד שראיתי את התמונה ב'גרדיאן' הבריטי. תמונת חתול בכלוב נשיאה, ומתחתיה הכותרת: חיות מחמד יצטרכו ניירת לנסיעה לאיחוד האירופי ולצפון אירלנד. עד כה, הם נדרשו רק לדרכון. עכשיו, 21 יום לפני נסיעה, הם ייאלצו להתחסן בפני כלבת ועוד נגעים. כן, מגבלת המעבר לבריטניה על עובדים זרים, תעלה לבריטים בסוג של סגר על חיות המחמד שלהם.
וזה, כמובן, עוד לא הכל. המשא ומתן מתנהל בקצב שלו, למרות שמ-31 לדצמבר, עוד עשרה ימים, בריטניה צפויה להתנתק סופית מהאיחוד האירופי. בואו נזכור, זה החל במשאל עם ביוני 2016. הבריטים הצביעו בעד ההתנתקות. הם לא אהבו את הצפת מדינתם בעובדים זרים. לא רק מנקי רחובות בלונדון, גם פולנים המשתלטים על פאבים ומכוני יופי בעיירות קטנות. זו, כמובן, גזילת פרנסה ממעמד הביניים. בעקבותיה, הבריטים החליטו כי הם רוצים עצמאות. האם הם חשבו מראש על כל פרט? לא נראה ככה.
וכך, לאחר מגעים מייגעים, הם הגיעו לעזיבת האיחוד האירופי ללא הסכם. מראשית מארס השנה, הם למעשה כבר בחוץ, ועדיין מנהלים משא ומתן קדחתני עם האיחוד. קדחתני, אך באווירת קורונה. למעשה, התנהלה באותו משא ומתן רק פגישת פנים-אל-פנים אחת, ומאמצע מארס, קורונה, דהיינו, דיוני זום.
לא נלאה אתכם בתנודות של דיונים כאלה. רק נזכיר, כי בסופו של דבר, הבריטים הבינו כי הם מעוניינים לשמור על הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי, ואז צצה בעיית הגבול בין צפון אירלנד הבריטית לאירלנד שהיא מדינה עצמאית ונפרדת. שני הצדדים גם הכירו בצורך להסדיר את זרימת הכספים בין לונדון, בירת הפיננסים, לשכנותיה. וזה רק תקציר מקוצץ מאד של מה שיש להסדיר. מה מכל זה הוסדר? קשה להבין מהחיטוט באינטרנט שערכתי עד כה. כנראה שלא הרבה, דצמבר התקרב בינתיים, עם הדד-ליין הסופי בהחלט שבסופו.
הסכם סחר, זה מה שהם אומרים שהם רוצים. ומכל אין-ספור הפרטים המרכיבים הסכם כזה, שני הצדדים תקועים עכשיו במריבה טיפשית על זכויות דייג לדייגי האיחוד האירופי בטווח המים הטריטוריאליים של בריטניה. לא פלא, זו מריבה קונקרטית ופתירה, למרות סיבוכיה ההיסטוריים, כל השאר, יחכה להמשך. משפט סיכום טוב למצב המשא ומתן הרגע נשמע מפי אורסולה פון דר ליין, נשיאת המשלחת האירופית, שאמרה כי ההסכם נראה "כה קרוב, אך עדיין…כל כך רחוק".
בינתיים, הגענו כמעט לערב כריסטמס, לראש השנה הצמוד, ולחופשת החגים המתלווה. המשא ומתן מואט בהתאם. מה יהיה? הם לא יפתחו במלחמה. הם ידחו את הסיכומים, וימשיכו לנהל משא ומתן. ואם להיות ציניים, כמתבקש ממה שקורה, ממילא הסיכומים שייחתמו במהירות עכשיו, יזכו עוד להפרות ולתיקונים לא-מעטים. מבחינה זו, אופיו הרגוע ולא הכי רציני של ג'ונסון הוא יתרון. זה יימשך ויימרח, שני הצדדים לא חפצים בפיצוץ. אז ימצאו פיתרון ועוד פיתרון, ולא ילמדו את הלקח הניהולי, כי מה זה כבר ישנה במשא ומתן הבא.
***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***