דווקא חצילים, דווקא מגבונים – מה זה אומר

זה התחיל אצלי דווקא מרשימת הקניות השבועית, לא מבדיקה 'מדעית' של נתונים. ביקשתי מגבונים, והאיש שלי חזר מהמרכול עם חבילה בעטיפת ניילון לא נוחה, לא עם קופסה תקנית מקרטון. תבדוק בשבוע הבא במינימרקט, ביקשתי, הוא מחזיק במצרכים ברמה גבוהה יותר. בדק, וגם שם היו מגבונים רק באריזה עממית. ואז ביקשתי סלט חצילים עם טחינה – מה כבר ביקשתי, מזון ישראלי עממי. גם זה לא היה בשני המקומות, ובסך הכל, מתוך מבחר רשום של המון סוגי סלט חצילים, היו שם רק שניים-שלושה סוגים בלבד. הבנתי שזה לא סתם ככה, יש כאן מסר.

נכנסתי לנתוני החשבונות הלאומיים, רציתי להבין איפה ירדנו ובכמה מראשית השנה. אז התמ"ג במחירים קבועים ירד ברבעון השלישי ב-1.4% בלבד לעומת מקבילו אשתקד. זאת, לעומת ירידה בשיעור 4% עד 5% ברוב מדינות אירופה המפותחות כגון צרפת או גרמניה. אנו קרובים בזאת לארה"ב ולקוריאה הדרומית, אולי בגלל (האם בזכות?) תוצר עתיר שירותים, תוצר עתיר פיננסים. פחות תעשייה, פחות חקלאות. טוב או רע, תחליטו בעצמכם, האם זו המציאות האמיתית, האם זה מה שחשוב לכם לדעת? בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ירד התמ"ג במחירים קבועים אצלנו ב-2.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מכאן, עברתי לבדיקת כל מרכיב בפני עצמו. גיליתי מה שהיה צריך להיות ברור מראש: הצריכה הפרטית וההשקעות הן שירדו בתשעת החודשים בשיעור הגבוה ביותר, צריכה – 7.0%, השקעות – 7.7%. אלא שההשקעות מהוות כרבע בלבד מהצריכה הפרטית – ברור מי מהן משמעותי יותר לתמ"ג. הייצוא נסוג רק במעט -0.4% מ-2019 לשנה זו. והצריכה הציבורית אפילו עלתה במעט – 0.6% מתשעת החודשים הראשונים של השנה שעברה לשנה זו. אם כך, זו הצריכה הפרטית שבולמת את הצמיחה, לא פלא, כששיעור האבטלה מכוח העבודה נע  בין 15% עכשיו לכ-25% בשיאו.   

מכאן, חשוב לראות במה אנשים חוסכים כשהם מצומצמים לפרק זמן בלתי ידוע. אז כן, בסלטים מפנקים, באריזה מפתה, כפי שאולי אפשר היה לנחש מראש. כמובן שניתן להזכיר נסיעות לחו"ל, נופש בארץ, בילויים, תרבות, מסעדות ודברים דומים. אך אין פירוט נפרד של כל אחד מהם בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השוטפים. ולאור מה שעינינו רואות עכשיו, אולי באמת כדאי למדוד מדי פעם את התחום הזה, כדי שנדע כמה הוא נפגע. הוא מקבל ביטוי כלשהו בסקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס, אך לא ביטוי מספיק.

סקרתי כאן את מה שמתפרסם על מצב המשק כרגע, וזה לא הרבה, לא מספיק מפורט. המשבר הנוכחי מעלה שוב למרכז העניינים את כלכלת הדברים הקטנים, המיקרו-כלכלה. בשנים האחרונות נוטים לזלזל בה. אך איך נבין באמת מה קורה, ללא הפרטים שמפנים אותנו לסיפור. ואיך, בלי סיפור, תהיה לנו תפישה טובה של המציאות.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

2 מחשבות על “דווקא חצילים, דווקא מגבונים – מה זה אומר

  1. ywelis

    לא הייתי מאמין לפירסומים… דובר על צימצום של עשרות מיליארדים השנה במשק (משכורות, מסים). אם זה מסתכם ב-2.9%, אז כנראה משהו לא נמדד, או שלא רוצים שימדד.

    כבר שנים אני בדעה שהמדד לא מייצג את יוקר המחייה, ומושפע לעיתים באופן דראסטי מירידה של ירקות (מלפפונים, במקרה אחד זכור לפני כמה שנים), יותר מעליה של מחירי השכירות, למשל (השנה הענבים היו יקרים ב-50% ויותר מבקיץ הקודם, אבל זה לא יראה במדד…).

    אהבתי

  2. תמר בן יוסף מאת

    ywelis

    אני מנחשת שהירידה הצנועה בתמ"ג מוסברת על ידי חלקם הגדול של פיננסים והיי-טק בפעילות המשקית בישראל. והפיננסים דווקא פורחים כל העת. מה שכמובן מעלה את השאלה איך וכמה מהם צריכים להיות בתמ"ג. או, לחליפין, האם ככה צריכה להיראות כלכלתנו – כלכלת פיננסים והיי-טק, לא כלכלת ייצור.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s