שוב אני חוזרת לפוסט-קפיטליזם. חוזרת למחשבה המנקרת במוחי ולא מרפה. פוסט קפיטליזם מהו? הוא אמירה שאנחנו בשלב הפוסט של הקפיטליזם. השלב שבו המערכות הכלכליות לא יכולות עוד להיות מתוארות כצורה של קפיטליזם. האם אנחנו שם? אולי בשאיפה, בחלום, חלום של אנשים כמוני. אך בפועל, אנחנו בקפיטליזם מכוער, קפיטליזם שרק הולך ומקצין, בינתיים.

נתוני ה'פד', הבנק המרכזי האמריקאי, מצביעים על כך ש-86% משוק המניות בארה"ב שייכים לעשירון העליון. 89% משוק המניות שם מוחזקים בידי לבנים. ומהערכת חברה כלכלית במונחי מיליארדים, עברנו לטריליונים, מספר שצריכים להתרגל לקיומו. ציפינו שמשבר 2008 יגרור אחריו תיקון. במקום זאת, שווי ההשקעות של המאון העליון בארה"ב זינק מ-11 טריליון דולר ב-2009 ל-28 טריליון דולר היום. כלומר, בינתיים, הפוסט-קפיטליזם הוא חלום, אנחנו רק הולכים ומתרחקים ממנו במציאות.

מבוכה זו, משום מה מזכירה לי את סקרי הבחירות האחרונים בישראל. ב-22 לנובמבר הוכרזה הקמתה של וועדת הבדיקה לפרשת הצוללות. שלושה ימים אחרי, נערך סקר בחירות בכאן 11. הליכוד זכה ב-31 מנדטים, כחול-לבן, מפלגתו של גנץ מקים הוועדה זכתה ב-9 מנדטים. 56% קבעו כי הוא הקים את הוועדה ממניעים פוליטיים, ואם כן, אז מה, הוא לא פוליטיקאי? בכל מקרה, לא נפגעה הנאמנות לליכוד, שנותרה על 31 מנדטים כמו בסקר ערב הבחירות, ספטמבר 2019. כחול-לבן, לעומת זאת, החזיקה אז ב-33 מנדטים. הגיוני מה שקרה? לא, כנראה עונה על כותרת נכונה.

אך כל זה הוא רק הקדמה למה שאני רוצה לומר. הסתכלו על הכותרת 'פוסט-קפיטליזם' – מה מילת המפתח בתוכה. קפיטליזם ללא-ספק, ללא כל ערעור. זה לא אומר משהו – הקפיטליזם במרכז? אין כאן מונח חדש, כמו שסוציאליזם או קומוניזם היו בזמנם. סוציאליזם, כבר בכותרתו אומר: חברתנות – קבוצת אידיאולוגיות כלכליות פוליטיות ופילוסופיות, המאופיינת בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור, וניהול עצמי של העובדים. קומוניזם, לעומתו, הוא שיטה כלכלית-חברתית, שבה כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.

כל מילות המפתח של סוציאליזם וקומוניזם נמצאות גם במסמכים הכתובים על פוסט-קפיטליזם. אך הן לא בכותרת, קפיטליזם הוא בכותרת. משום כך, היא, הכותרת, לא נושאת איתה מסר פוליטי או אלקטורלי מלהיב. פוסט-קפיטליזם הוא ביטוי אקדמי, ביטוי של תיאור מצב, לא של רגש או של חלום. הוא מכוון את עצמו לערכים של סוציאליזם-קומוניזם, ולא ניכנס כאן לדקויות שלהם הנתונות למחלוקות לא מעטות. אך חלום הפוסט-קפיטליזם הוא אותו חלום סוציאליסטי-קומוניסטי על חברה ללא התעשרות של קבוצת קצה, ללא ניצול המעמדות העניים. חלום בלבד, כל עוד שהוא לא בוחר לעצמו את השם הפוליטי הטומן בתוכו הבטחה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***