זה קרה קצת באיחור, כך נדמה לי. פיצחתי את סוד הטראמפיזם, אני מאמינה. ושיהיה ברור, אני שמחה על נצחונו של ג'ו ביידן, משא כבד הורד מלבי. ובכל זאת, אני חוזרת לטראמפיזם, כי חשוב להבין איך הוא עלה, ואיך הוא הגיע די קרוב לניצחון בבחירות האלה.
את סוד הטראמפיזם פיצחתי ממש בימים באחרונים. בהיתי בעייפות בטלוויזיה, טראמפ בדיוק הופיע בפני קהל בחירות. הוא רקד, האיש הזה, הוא זרק כובעים אדומים למאזיניו. הוא רקד, ופלט את שטויותיו הרגילות: "נעשה את אמריקה גדולה שוב". לפני כן, עלה צילום של ההמונים נוהרים לשמוע את דבריו. שיירה ארוכה-ארוכה עם רווחי קורונה ביניהם. כשנשאלו למי יצביעו, ענו ישר טראמפ, באהבה גדולה. מה, לעזאזל מעורר אותם כל כך? נתתי למסר החזותי להציף אותי. איש בן 74, כוכב רוק, מתנועע בחופשיות ובחן, עומד על במה עם חזה פתוח, הצופים בו מתפתים להאמין שהוא מהסוג המנצח בכל מאבק.
מבחינתי, זה היה שבריר שנייה שבו נתתי לעצמי לקלוט. בדרך כלל, אני רואה בו איש מסורבל, בשיער צבוע בתספורת מגוחכת, בפנים שזופות בשיזוף מלאכותי. עם הבעה לא אינטליגנטית כלל. עם משפטי קלישאות של עשר מילים. עם מימוש שולי של מה שהוא מבטיח. עם הבנה אפסית של העולם שמסביבו – מענייני סביבה ועד ליחסים גלובליים.
זה מה שאני רואה בדרך כלל. ובכל זאת, התרשמתי בהתחלת כהונתו, מהאמפתיה שהוא הפגין כלפי פועלי התעשייה שפוטרו עקב החשיפה ליבוא הסיני, וחוזקו של הדולר. הדמוקרטים, לעומתו, לא הבינו מה שהוא קלט. ארה"ב ההיא, של חגורת הפלדה, שהקנתה גאווה וחיים טובים לפועלים הפשוטים, לא חדרה לליבם של אנשי הפיננסים הדמוקרטים מניו יורק. טראמפ, לעומתם, קלט את המלחמה המתרחשת בין סין לארה"ב. מלחמה על השליטה הכלכלית העולמית, עכשיו ובשנים הבאות. וכמובן שהוא בעיקר דיבר, דיבר ולא עשה הרבה. אני בכל זאת חשבתי, איזה שילוב – פיגור וגאונות בדמות אנושית אחת.
יומיים אחר ריקודו של טראמפ, עמד ביידן על במה ונאם את נאום הניצחון הראשון שלו. סגניתו ההודית-ג'מייקנית, קמלה האריס, פצחה ישר בריקוד סוער מתחת לבמה, יחד עם אוסף השחורים והצבעונים שהיו איתה. אישה ראשונה בתפקיד סגנית נשיא בארה"ב, גם זה לא סתם, גם זו תמונה שנקלטה אצלי ללא מילים. ביידן, כדרכו, דיבר יפה בהגינות ובהוגנות. הוא דיבר על אמריקה מאוחדת, ללא מחלוקות. אך הוא לא ירד לרקוד עם תומכיו. אני יודעת שזה נשמע קל מדי, אך ההיספנים של פלורידה לא הצביעו בעד ההגינות וההוגנות. הם תמכו בטראמפ, עם כל מה שזה אומר.
אני, בוודאי, מעדיפה נשיא הוגן והגון על פני נשיא רוקד. אני בכל זאת תוהה אם בחירת ביידן עכשיו אומרת שתם עידן. נסגר העידן הזה של נשיאים רוקדים – ואני כוללת בתוכם את פוטין, ארדואן ואחרים – נפתח עידן של נשיאים משכילים וערכיים. אולי הקורונה דוחפת את האנשים לחשוב. אולי הקורונה דומה למלחמת העולם השנייה. אירוע שמפריד בין תקופה אחת לשנייה, אירוע המזרז החלפת מושגים.
***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***
עידן השוק החופשי 
כישורי המשחק של טרמפ התגלו מזמן בתכנית טלויזיה שכיכב בה.
אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב הוא לא עובד לבד.
בראיונות עם אנשי הקמפיין שלו ב-סי.אן.אן נחשפה האסטרטגיה הכוללת ע"י אנשים ממולחים קרי רוח.
הוא לא תמיד שומע בקולם ברמת ההתנהלות השוטפת, אבל את האסטרטגיה הכוללת הם מגבשים.
באותן אסיפות שקיים קשה היה שלא להבחין בזלזול שלו במצביעים שלו.
את הזלזול הזה הביע כשאמר שגם אם יירה במישהו במרכז מנהטן הם יבחרו בו..
הוא אכן ביצע כמה צעדים בארבע שנות כהונתו לטובת אותם עובדים שאת מזכירה.
אלה היו צעדים חלקיים לטווח קצר.
זה מה שהאסטרגים שלו מתבקשים לגבש – הבטחת הכהונה השנייה.
שום דבר לטווח ארוך.
מהלכיו מול סין גרמו לעליית מחירים בארה"ב.
את הקורונה הוא ניהל בצורה חסרת אחריות למרות שהיו לו האמצעים שאפשרו לנהוג אחרת.
הוא רצה למנוע פאניקה, כך הסביר לוודוורדס שראיין אותו לצורך ספר שכתב עליו..
הוא לא שיתף את מושלי המדינות במידע שקיבל, אותו שטח בפני וודורדס, שהקליט הכל והתחיל לשחרר לקראת הבחירות..
במיוחד השתדל להימנע מעזרה למושלים דמוקרטים.
בבחירות 2020 הוא קיבל קולות רבים של רפובליקנים שמסתייגים מהתנהלותו, אבל לא מעלים על דעתם להצביע לדמוקרטים.
מה שנחשב ל"בייס"" שלו הוא בערך חצי מהקולות שקיבל.וזה כולל את האוונגליסטים שמנהלים אותו יותר משהוא מנהל את עצמו.
(סגן הנשיא הוא אוונגליסט)
בקיצור – מורכב שם המצב בארה"ב. טראמפ נכנס לתקופת שבר שלא עומדת להסתיים בקרוב. גם לא עם ביידן שזיהה את הבעיה –
הסדקים בחברה האמריקאית שהולכים ומתרחבים ולאו דוקא לפי הקווים שעוברים בינו לבין טראמפ..
אהבתיLiked by 1 person
נעמי,
כן, מורכב להם לאמריקאים, כמו לנו. אני בטח לא מתלהבת מטראמפ, כפי שיכולת להתרשם. לא היכרתי את כישורי המשחק שלו – כישורי עמידה ותנועה בפני קהל. נדמה לי שהם עזרו לבחירתו. וכל השאר, מורכב, מה לעשות.
אהבתיאהבתי
ההיספאנים, די בדומה לעולים ממדינות חבר העמים בארץ, שונאים כל דבר שיש לו ריח של 'שמאל', אחרי שנות הדיכוי שעברו תחת קאסטרו.
כל מי שעבר קומוניזם, יחטוף פוסט-טראומה מכל דבר שאינו ימין, ועל כן ההצבעה של שני הציבורים הללו, לא משנה מי המועמד ומה טבעו.
זה מצער כי הם היו יכולים לשפר את חייהם, כאן ובאמריקה, אילו היו משתחררים מהטראומה
אהבתיאהבתי
ywelis,
אני מניחה שגם זה מסביר חלק מהצלחתו של טראמפ.
אהבתיאהבתי
,תודה תמר,
משפט אחד בדבריך הוא כותרת, כתבת:
"מהלכיו מול סין גרמו לעליית מחירים בארה"ב."
ההגמוניה הפיננסית הולידה את הראייה החד-צדדית בזהות שלפיה יוקר המחיה = מחירי המוצרים והשרותים.
הראייה הזו מתעלמת מכך שיוקר המחיה הוא המאזן בין שכר לבין מחירי מוצרים ושרותים.
כבר כתבת על זה.
לשם שימור מעמד בעלי ההון ההגמוניה הפיננסית גרמה בין השאר להבערת ההמונים ובכך, מחד לראייתם את הטווח הקצר בלבד ומאידך לסימון דרישה להעלאת שכר כלא לגיטימית ופוגעת בתחרות. ההמונים שהובערו אינם רואים עוד שהתחרות האמיתית איננה בין שכרם לבין השכר בסין, אבל את זה שטיגליץ ניסח בצורה טובה יותר.
אהבתיאהבתי
לקסי,
לא אני כתבתי את משפט הכותרת. כתבה זאת נעמי, המגיבה הראשונה. נראה לך שאני אכתוב משפט כזה? הוא ממש סותר את כל מה שאני טוענת כבר במשך שנים.
אהבתיאהבתי
כמה תןבנות-כל הזמן אומרים העולם שייך לצעירים והנה הפתעה העולם שייך לקשישים .שני המועמדים בני 74 ו78 הם הכוכבים הנוכחיים..קנדי נבחר בזמנו בן 44 וקלינטון היה בן 47 בהיבחרו .. זה היה במאה הקודמת והנה במאה הזו נבחר בן 78 .11שנה מבוגר מגיל הפרישה של רוב העולם. מפתיע. ודבר שני אני לא רואה ניגוד בין נשיא רוקד לנשיא הגון אפשר נשיא שיהיה גם וגם. לדעתי טראמפ מושך בשל הרוח הצעירה שלו שמחפה על גילו. אך בסוף מעניין שנבחר הקשיש בן ה 78 לבן השיער..אך לפחות אשתו בת 69 בלבד, אם כי גם לא מתחרה מול מלניה בת ה50 ובכל זאת…
אהבתיאהבתי
פנינה סופר,
כן, "העולם שייך לקשישים" הוא עוד משהו שכדאי לשים לב אליו. אני לא חושבת שמסרים כאלה הם חסרי משמעות. זה אומר משהו.
אהבתיאהבתי
1. מתנצל – נעמי היא מכרה ותיקה עוד מימי בעבודה שחורה.
2. צעירים / זקנים. אולי זה מפני שהזקנים האלה בגיל צעיר יותר שלהם הנהיגו תרבות של אני לעצמי ובעיקר ככספי לי (וגם כספם של אחרים). ת'אצ'ר לימדה אותם שאין דבר כזה "חברה" … והם הפנימו את המסר. עכשו כמה מאותם צעירים שזקנו רואים בבעתה את מה שעוללו ומנסים לתקן.
אהבתיאהבתי
לקסי,
אולי. הכל יכול להיות, עולם שנטרפה דעתו.
אהבתיאהבתי