נתחיל בהון ובאי-שוויון, שיהיה

הודעת מייל שקיבלתי מהאגודה העולמית לכלכלה, על מכירת ספר מאמרים חדש, הצליחה לקשר אצלי בין מקטעים שונים בתחום. 'משבר האי-שוויון' היה כתוב בכותרתה, ובפנים כמה משפטי קידום מהסוג: "אי-שוויון הוא הסוגייה של תקופתנו". "מחברים אלה צועדים באומץ היכן שכלכלנים אחרים מדדים". והארוך מכולם: "אוסף מאמרים על הנושא שניתן מאד להתחמק ממנו של אי-שוויון – מאמרים שהם גלויים מדי ונגישים מדי, מכדי להתקבל לפרסום על ידי הז'ורנלים שבעי הרצון מעצמם של הקרטל הניאו-קלאסי."

ומה עם תומאס פיקטי, שאלתי את עצמי. הכלכלן הצרפתי הכה מתוקשר, העוסק באי שוויון בחלוקת ההכנסות והרכוש? בדקתי את כותרות ספריו, ומצאתי בכמה מהן את המילים הון ואי-שוויון. כן, הנושאים האלה כבר אינם מחוץ לאופנה, ואם הכלכלה החדשה חדרה איכשהו לזרם המרכזי בשנים האחרונות, זה דווקא דרך מילים אלה.   

ההתרכזות הזו בהון ובאי-שוויון לא שכנעה אותי בשלביה הראשונים. הון ואי-שוויון נראים לי יותר תוצאה של המדיניות, ופחות המקור שלה. אבל עכשיו אני מקבלת אותה באהדה. אם דרכה אפשר לפרוץ את המחסום שבלם כניסה לכל התייחסות כלכלית אחרת, אז, כן, הון ןאי-שוויון עושים את שלהם, הם מאפשרים לפתוח את הדיון הציבורי הנדרש. פיקטי, יוצא מכאן, אינו רק כלכלן משובח, הוא גם פוליטיקאי מנוסה. דפדוף בקורות חייו מראה כי הוא יעץ לפוליטיקאים רבים בשמאל בצרפת ובבריטניה. יעץ, והתפטר די מהר, תוך פיזור האשמות על שותפיו לדרך. בסופו של דבר, הוא כנראה מבין משהו על היכולת לשנות כיוון בכלכלה.

אני, לעומתו, עד לאחרונה, לו הייתם שואלים אותי היכן להתחיל, הייתי אומרת ממקומה של הממשלה במשק. האם הכלכלה נשלטת על ידי ממשלה אחת, או על ידי אוסף כוחות זרים שחדרו פנימה. האם לאותה ממשלה יש תוכנית כלכלית – האם היא מגדירה לעצמה יעדים מוסכמים לטווח הארוך. האם היא מסוגלת לאחד גורמים נפרדים במשק להגשמת אותם יעדים. מהי מידת שליטתה בשער החליפין של המטבע שלה. כמה היא מכתיבה את החלוקה בין ייצור מקומי ליבוא. כמה היא מכוונת את פעילות החברות המקומיות בחוץ, ואת תשלום המס שלהן למולדתן.

מכאן, כמובן, נגזרות ההתעשרות, חלוקת ההכנסות וההון. אלה, בתורן, כבר מספיק חזקות כדי להשפיע על המדיניות השוטפת, על הכתיבה המקצועית, ועל תוכנית הלימודים באוניברסיטאות. אבל, אולי, טוב שלא שאלתם אותי. קראתם  את פיקטי ואת מה שהוא אומר. הוא בסך הכל מוביל להטלת מס מוגבר על העשירים. הוא מכתיב דיווח מסודר שלהם על ההכנסות. גם את זה בקושי עושים, בינתיים. אך זה מדבר אל רוב האנשים, כי מה להם ולתכנון כלכלי, או להכוונת שער החליפין על ידי הממשלה. לכן, אולי, זו נקודת פתיחה טובה יותר ממה שאני חשבתי.

אז שיתחילו ככה. שיתחילו בדיבור על חלוקה שוויונית יותר של ההכנסות ושל הרכוש. שיתקדמו עם זה. שיטילו מס מוגבר בהרבה על העשירים. שיצברו מידע על מיקום הרכוש של מקומיים, מה ממנו נמצא בתוך המדינה, וכמה מוחזק בחוץ ופטור ממס. זו יכולה להיות התחלה טובה, כי היא מובנת לרוב האנשים. לא רק מובנת, היא פונה לרגשות שלהם.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

2 מחשבות על “נתחיל בהון ובאי-שוויון, שיהיה

  1. יפתח גולדמן

    בהחלט! אבל בלי הסבר הפונה אל השכל (ומתלווה אל הרגשות), אנחנו חשופים לביקורת הנאו-ליברלית שעל פיה כל התנגדות לקפיטליזם נובעת מקנאות אווילית וצרות עיין. "מה אכפת לכם שלעשירים יהיה יותר אם גם לעניים יהיה יותר" וכן הלאה.

    אהבתי

  2. תמר בן יוסף מאת

    יפתח גולדמן,

    תודה שאתה מגיב ככה, וכמובן שיכולתי לכתוב הפוך חודשיים קודם, מי יודע, אולי גם חודשיים אחר כך. זו תקופה מבלבלת להפליא, ואם אתה מנסה להגיב בכנות , אתה מתבלבל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s