כמה סימנים ברורים להתנוונות 'מדע' הכלכלה בימים אלה. הזכרנו אותם בשבוע שעבר. ראשית, מילוי תפקיד נגיד הבנק המרכזי בארה"ב ובאיחוד האירופי על ידי עורכי דין, שאינם כלכלנים – כריסטין לגארד וג'רום פאואל. שנית, הגדלה מטורפת של כמות הכסף, ללא מטרה מוגדרת, וללא אמצעי ידוע מראש לכווצה מחדש. שלישית, שתיקתם מנקרת העיניים של הכלכלנים הבכירים, אנשי אקדמיה ביניהם, הם לא אומרים מילה לנוכח כל אלה.
שום מילה, לבד מהתייחסות כללית לקשר בין כמות הכסף ל'צמיחה'. הגדלת כמות הכסף מרחיבה את מרחב הצמיחה, כך הם אומרים כשאין להם ברירה אלא לומר משהו. איזה צמיחה? בואו נתעכב על זה לרגע – לא ייצור תעשייתי, לא ייצור חקלאי, לא תיירות, לא תשתיות נחוצות. צמיחה של הבנקאות, של המגזר הפיננסי, ניפוח אין-סופי של הבורסות העולמיות.
שתי סכנות טמונות בניפוח הזה. כל כיווץ פתאומי בו עלול לעצור את כלכלת העולם, אחרי שהתרגלו אליו. ומנגד, התעוררות אינפלציה. ולא, לא שכמות הכסף הענקית תעורר אינפלציה מיד. היא רק תאפשר אינפלציה, כשזו תרצה לבוא. אי-סדר חברתי-פוליטי כמו עכשיו לעתים קרובות גורר אחריו אינפלציה. איך, אנחנו לא יודעים, אנחנו רק מסתכלים ורואים במהפיכה הצרפתית, במהפיכה האמריקאית, בגרמניה של רפובליקת ויימאר בין שתי מלחמות העולם.
על כן, נשאלת השאלה מדוע לא מממנים את המרצת הפעילות עכשיו במיסוי מוגבר, במקום בהדפסת כסף. היסטורית, זו תקופה של 'עשירים גדולים' שלא משלמים מס. בדה מרקר מנו לאחרונה 121 מיליארדרים – רובם עולים מרוסיה ומצרפת, שהחליטו שחייהם כאן יהיו נוחים יותר. הם משלמים מס אפסי, עקב הטבות די נצחיות. בישראל, היום, ישנן גם חברות גדולות לא מעטות, הנהנות ממס חברות אפסי, שלא דוחף אותן להשקעות למרות המובטח. לא דוחף עד כדי כך, שהכסף העודף נותר בקופתן, ממתין לשעת כושר של פטור ממס על הוצאתו.
אם מחפשים תמיכה למימון הרחבה משקית בעזרת מס, ניתן למצוא ממנה בשפע אצל קיינס. ניתן גם להתרשם מהאפקטיביות שלה במדינות המתועשות משנות השלושים והלאה. נשאלת השאלה, אם כן, מדוע כמעט ולא מציעים עכשיו להעלות מס על החברות העשירות ביותר, ועל הפרטים המחזיקים ברכוש ניכר. נראה לי שהתשובה אינה כלכלית-מקצועית טהורה, אלא מבטאת חשש מכוחם של מי שיכולים לשלם, ומשום מה זוכים לפטור מאז שנות השמונים.
אין טעם לגלגל כאן את התפתחות התיאוריה הניאו-ליברלית בארה"ב, ואת הקשר שלה לעליית הרפובליקאים לשלטון. נקודה מעניינת בתוך זה בעיניי היא שתיקת האקדמיה – מדוע הם לא אומרים מילה, או כמעט ולא אומרים מילה עד לימים אלה. נראה לי שבארה"ב, ובישראל כמותה, האקדמיה תלויה בתרומות המגזר הפרטי לקיומה. באירופה, מנגד, היא יותר חופשית, כי היא ממומנת יותר בכסף ציבורי.
ככה זה, חשבנו שכלכלה היא תיאוריה בלתי תלויה, למדנו שהתפישות המקצועיות קשורות קשר הדוק לתנאים מסביב. כלכלה היא אף פעם לא כלכלה בלבד. בארה"ב , ובישראל שהפכה להיות בת דמותה בשנים האחרונות, המגזר הפרטי תורם לא מעט לאקדמיה ולמוסדות מחקר, תורם וקובע.
***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***
עידן השוק החופשי 
הצלילה לתהום השחור של הכלכלה הניאו-ליראלית החלה עם תכנית הייצוב הכלכלי של שמעון פרס ב1985 .כל הגיהינום שאנו חיים בו מאז ועד היום-כולל עליית הפשיזם-הוא פועל יוצא של התועבה הניאו-ליבראלית.
אהבתיLiked by 1 person
מיכאל לינדנבאום,
כן, הייתי אולי נחרצת קצת פחות, אבל כן, בגדול.
אהבתיאהבתי
וכי באמת למה לא למסות כראוי את מולטי עשירי ישראל, פייסבוק, גוגל, נובל אנרג'י ושאר ירקות?
כי… בעלי המאה = בעלי הדעה (בפוליטיקה)
אהבתיאהבתי
מנהל פרפרים,
כן, אמרו את זה קודם, ובעברית יפה.
אהבתיאהבתי
אני חושב שהגדלת כמות הכסף נועדה בראש ובראשונה לשמור על שוק ההון מפני התרסקות. התרסקות שוק ההון משמעה בין השאר איבוד פנסיות המוני, בעיקר של הדור הצעיר יחסית, וזה עוד לפני תופעות אפשריות אחרות כמו ריצה על הבנקים, אנרכיה, מהפכות פוליטיות ועוד. שמירה על הפנסיות היא מטרה ראויה כשלעצמה, אבל אני חושב שמראש זאת מטרה שלא ניתנת להשגה – זה שקול במידת מה להלאמה של כל השוק הפרטי.
אני מניח שזאת הסיבה שהכלכלנים לא מדברים על זה – עצם הדיבור על זה עלול לקרב את המציאות הזאת.
אהבתיאהבתי
רוני ה.,
יש משהו במה שאתה אומר, ואפשר למצוא עוד נימוקים כאלה. השאלה בכל זאת היא: כמה. הגדלת כמות הכסף היא ענקית, בממדים שספק אם נראו כאלה בעבר. הקריסה תבוא גם ככה מתישהו, זה לא יהיה פחות גרוע.
אהבתיאהבתי
לרוני ה.בזמן מפא"י ובמיוחד בשנים 1969-1977 לא הייתה כלל בעייה של פנסייה-כי הייתה פנסייה של זכויות מבוססת איגרות חוב ייעודיות שבאמצעותן בנו תשתיות כמו מוביל המים הארצי,או תשתית התקשורת הארצית של בזק,או תשתית החשמל הארצית.בקיצור,לא צריך היה כלל ליצור את משטר הבזיזה הניאו-ליבראלי ובאצעות ההפרטה על נגזרותיה ליצור שכבה של שודדי הרכוש הציבורי שהם הטייקונים .הפתרון הוא חד וחלק הלאמה של כל מה שנשדד באמצעות ההפרטה.התנהגות הטייקונים מוכיחה לנו יום-יום ושעה-שעה עד כמה בזוי ונתעב המשטר הניאו ליבראלי..
אהבתיאהבתי