כלכלת הדברים הקטנים – מישהו בודק נתונים?

התחלתי לחשוב על זה, בעקבות החסר שגיליתי בסלט חצילים בחנויות המזון. מאז התחלת הקורונה, הפסקתי לקנות את הסלט במעדנייה השכונתית. זו דווקא מעדנייה נקייה, אפילו מבריקה, המכינה את הסלטים בעצמה, ללא חומרים משמרים. היא, ללא ספק, הכי טובה בדרך כלל. אבל, עכשיו, לקנות סלט ממיכל משותף, לא לגמרי אטום נראה לי בעייתי. לכן עברתי לסלטים של החברות הגדולות, עם החומרים המשמרים, בחנויות המזון ההמוניות.

קניתי סלט חצילים קלויים של צבר, עד שפתאום הוא נעלם מהמינימרקט שלי, יחד עם עוד עשרות סלטים של הפירמה. עברתי לחצילים במיונז של אחלה. מיונז? חשבתי לעצמי, זה נורא, היו יכולים לפחות לייצר חצילים בטחינה. אבל ביררתי בהנהלת החנויות, וחצילים במיונז זה סלט החצילים היחיד שנשאר מתוך רבים. הם לא יודעים מדוע הפסיקו לייצר את הסלטים האחרים. נראה לי מוזר, שחצילים במיונז הוא הכי פופולרי מסלטי החצילים. אבל זה מה שיש, אחלה שטראוס נראים כמי שיודעים מה אנשים מעדיפים לקנות.

הסגר השני הגביר את תהייתי מתיי החצילים שלי יחזרו. אני שואלת את עצמי מה הצרכנים האחרים עושים? האם הם הסיטו קניות דווקא למעדנייה השכונתית, או שהפסיקו לקנות סלטים מוכנים בכלל. בכל אופן, מזל שהמעדנייה שלנו מוכרת מבחר גדול. אני מתרשמת שהיא נותרה פעילה כמעט כרגיל.

תוך כדי חיטוטיי במה שיש ובמה שנסגר, הגעתי להתייחסויות לסגירת חנויות קטנות בכלל. הבנתי מדיווחים שונים שאלפי חנויות קטנות נסגרו בישראל בעידן הקורונה. מה, המבנים יעמדו ריקים, או שימולאו במחליפים, ומי הם יהיו? מקריאה אני מבינה, שהרשתות הגדולות מרחיבות עוד את שטחיהם בקניונים. מישהו בודק את זה? מישהו חושב מה זה אומר?  אני יודעת שבקניון שלנו נסגר סניף של רשת מקומית קטנה לכלי בית לפני שנה-שנתיים. היא הייתה בדיוק באיכות ובסגנון המתאימים לי. לא מחבבת את שתי חנויות ה'בזול' שקמו במקומה.

חיפשתי אם אני יכולה לשפר את הבנת המצב בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הגעתי לריכוז נתונים גדול שלהם הנקרא "השלכות חברתיות וכלכליות של התפרצות הקורונה – סיכום ביניים", המציג תמונה רחבה של מה שקרה עד אוגוסט. והכי מעניין, השיפור הניכר באוגוסט כמעט בכל התחומים  מתעסוקה ועד " מצבה הכלכלי של החברה". מה יהיה עכשיו, בעקבות העוד סגר, מישהו חשב על זה? בעבר, התקיימו קשרי גומלין מעניינים בין פרסומי הלמ"ס לפעילות הכלכלית. אנשים הגיבו, נערכו בהתאם, ותבעו נתונים נוספים.

אני לא רואה את השיח הזה עכשיו, עוד אחד מסימני התקופה. זאת, עקב ניוון פונקציות המחקר בממשלה, וכיבוין במקביל בעיתונות הכלכלית. אז מעת לעת שוב נשמע תלונות על הריכוזיות. זו הבעיה? באמת? אולי תלמדו ותיערכו מראש. אולי תבינו איך מבנה המשק משפיע על הכלכלה, ואיך הכלכלה משתקפת במבנה. אלה הדברים, שבהם הממשלה אמורה לעסוק בזמן קורונה, ועוד יותר כשהקורונה תיגמר.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

5 מחשבות על “כלכלת הדברים הקטנים – מישהו בודק נתונים?

  1. Cateded Ur

    יש כרגע דברים יותר דחופים ממצב המשק ומחיים של בני תמותה רגילים. כמו, למשל, כסא לשמור עליו ומשפט להתחמק ממנו.

    אהבתי

  2. ywelis

    ממליץ לגוון את מסלול הקניות – יש רשתות מתחרות זולות ('מעיין 2000', 'זול ובגדול') ומצער שהרשת הגדולה בארץ היא גם היקרה שבהן (כמעט – ה'קו אופ' עדיין שוברים את השיא, ומצער שעוד קיימים). יש לה גם מונופול על מוצרים מסויימים.

    אגב סלטים – אחת היצרניות הבולטות, 'סלטי שמיר', סוחבת תביעות שונות, משווקת תחת השם 'המותג' בשופרסל ותקופה מסויימת שיווקה ללא שם (רק מדבקה)… רק בארץ, מה שנקרא. אגב את הטונה ה'טוניסאית' שלהם הם כבר לא מוכרים וחבל – משאיר את *כל* השוק הישראלי עם סוג אחד ויחיד של סלט טונה (של 'נון' הוותיקים). רק בארץ…

    ואם כבר שם, החוק החדש דורש סימון על מוצרים אם יש רמות גבוהות מהמומלץ של מלח (נתרן), סוכר או שומנים.
    מה עשו היצרניות? תיקנו את המספרים שלהן על המוצרים. לא אומר שהערכים האלה אמיתיים (בחצילים במיוחד יש כמויות מלח); מחכה לבדיקת מעבדה מתישהו; מצער שתוכניות הצרכנות לא בודקות מדי חודש.

    אהבתי

  3. תמר בן יוסף מאת

    ywelis

    אחד האיפיונים הראשיים של מודל 'השוק החופשי' בישראל הוא היעלמות הצרכנות מסדר היום. לא בודקים, בין השאר משום שאף אחד לא יפרסם. פעם היו מדורי צרכנות מכובדים בתקשורת, אני במיוחד זוכרת את זה שהיה בהארץ, הם בוטלו אחד-אחד, מי רוצה להסתבך עם מפרסמים גדולים.

    אהבתי

  4. מני זהבי

    Cateded Ur,
    נו, שוב פעם ביבי? לא שאני מחבב אותו, אבל העיסוק האובססיבי בו, מכל הצדדים, נמאס עוד לפני הקורונה.
    אני חושב שזה חלק מהרידוד הכללי של השיח הציבורי. במקום לשפוט מנהיג על יכולת הניהול שלו (על הפנים) ועל העקרונות שהוא מקדם ("שלום תמורת שלום" זה טוב, אבל מישהו יודע מה עוד הוא רוצה?), מתעסקים בהרגלי הבילוי של בנו, יחסי העבודה של אשתו עם עוזרות הבית, וכמות הכביסה שהוא סוחב לוושינגטון. לא חבל לבזבז תשמת לב על שטויות?
    דרך אגב, שוב, אני לא תומך של נתניהו, אבל נכון לעכשיו — בעצם, נכון ללא מעט שנים — לא נראה שיש לו אלטרנטיבה. זה שהריצו כאן שלוש מערכות בחירות בשנה על השאלה "to Bibi or not to Bibi", עם כל הפילוג וליבוי השסעים הנלווה לכך, הוא אחד הגורמים האחראים למצב המחרבן בו אנו נמצאים כיום.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s