שקט, כלום לא קורה

אולי רק נתון חשוב אחד. ירידה של 28.7% בתמ"ג מנוכה העונתיות, בחישוב שנתי, ברבעון השני של 2020 לעומת קודמו. בעצם, רואים פה עוד דבר חשוב אחד. כל רכיבי התמ"ג יורדים בשיעור דומה, לבד מההוצאה לצריכה ציבורית העולה ב-25.2%. ההשקעות והייצוא יורדים גם הם בשיעור של סביב ה-30%. הצריכה הפרטית, ייבוא הסחורות והשירותים – שניהם נופלים קצת יותר 43% ו-42%.

האם זו האטה מוטת צריכה? לא היינו אומרים כך. הצריכה הפרטית אמנם נסוגה קצת יותר, אך האחדות בשאר הרכיבים מצביעה על מקור אחד לנסיגתם – צעדי הממשלה לבלימת התפשטות הנגיף, עצירת האנשים בבית, באופן מלא בהתחלה וחלקי יותר בחודשים הבאים. כך, מבלי שרצה, המחיש נתניהו את מה שלא היה רוצה להמחיש: כוחה של הממשלה בצמיחה, מנהיגותה בפעילות המשק.

אם צעדה של הממשלה לבלימה השפיע ככה באופן אחיד, האם זה אומר שגם צעדי העידוד שלה יפעילו את כל מגזרי המשק בבת אחת? היה אולי יכול להיות כך בהתחלה, אך לא עכשיו, לאחר שכמה מגזרים נפגעו משמעותית יותר מכולם. יש מגזרים שלא יתעוררו בקרוב, כך נראה. ולכן, זה מה שהממשלה חייבת לעשות עכשיו: ללמוד את עוצמת הפגיעה בכל מגזר באופן פרטני. אפשר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואפשר סתם כך בשכל ישר: אחנו כבר די יודעים מי נפגע. 

כאן חייבת להתעורר תמיכה מהירה, תוך דיבור עם הנפגעים ולימוד אפיוני הענף שלהם. ובעצם, כך צריכה להיראות ההתארגנות לתמיכה בנפגעים ולשיקום המשק. עריכת סקר קצר אך כוללני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאיתור הנפגעים, ולצילום תמונת המשבר. שאיבת הנתונים האפשריים מהביטוח הלאומי, משירות התעסוקה ומרשות המס, תוך התייעצות עם עובדי המשרדים בשטח, הם המכירים באמת את טיב הדיווח שבידיהם ואת אמיתותו.

ניסיון לבנות מחדש את מה שנהרס. ישראל לא תוכל לקום מחדש כמדינה נורמלית ללא תיאטרון, קולנוע, קונצרטים, כדורגל, בתי מלון, מזון מוכן, ושאר הפרטים הקטנים של חיים בשנות האלפיים. תפקיד הממשלה הוא להחיות את אותם מגזרים, תוך שמירה על בריאות מירבית של הציבור. ומה שמעניין באמת, ויצא ככה בלי כוונה, היא העובדה שכל הצמיחה כאן היא בידי הממשלה. לא תואם לתיאוריה שבה האכילו אותנו בשנים האחרונות, אך תואם לגמרי למציאות שמסביבנו ברגעים אלה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

12 מחשבות על “שקט, כלום לא קורה

  1. Cateded Ur

    רק כדי להיות בטוחה שהבנתי – זה אומר בעצם שכל המשק צורך פחות בעוד הממשלה צורכת יותר? מה זו הצריכה הזו מבחינת התקציב? לאן היא מנותבת? הרי ברור שזה לא ה750 שקל העלובים שקיבלנו מסיבה לא ברורה

    אהבתי

  2. תמר בן יוסף מאת

    Catedet Ur

    זה אומר שהממשלה הגדילה את צריכתה בהרבה, בעוד שכל שאר רכיבי התוצר קטנו. הצריכה הממשלתית זה כל מה שהממשלה מוציאה: כבישים, חינוך, בריאות, ביטחון ועוד.

    אהבתי

  3. ywelis

    זה המון… רבע מהתמ"ג ברבעון. ומן הסתם הרבעון שאחריו לא הרבה יותר טוב (קצת פחות כי באמצע מאי הסגר שוחרר)

    עוד 3 כאלה ותמ"ג שלם של שנה הלך… אני מעריך שזה יותר מהמצב במשק בין אוקט' 73' לאביב 74', כאשר כל אנשי המילואים היו מגוייסים, או לפחות שווה ערך: נגיף אחד = הקשה שבמלחמות ישראל…

    מראה לכם את סדר העדיפויות החדש. לא היה עולה בדעת איש לפני עשור ויותר.

    אהבתי

  4. Cateded Ur

    בהמשך לשאלה: התכוונתי האם ידוע לאן הכסף הזה הלך. ברור שזו צריכה ממשלית, אבל איזו? קשה לי להאמין שזה חינוך. מה עוגת הצריכה של העלייה בצריכה הממשלתית? מאיפה הכסף הזה מגיע אם הצריכה הפרטית ירדה? שזה אומר, בין השאר, פחות מיסים

    אהבתי

  5. תמר בן יוסף מאת

    Cateded Ur

    הכסף הלך לכל אותם שימושים שהוזכרו בחודשים האחרונים, בעיקר תמיכה במובטלים ובסוגרי העסקים. הכסף מגיע מהדפסת כסף, דהינו, מגירעון שהממשלה עושה בתקציבה, ויוחזר בעתיד.

    Liked by 1 person

  6. ywelis

    וואו. לא ידעתי שהיתה עליה ב-74', למרות גיוס נרחב…

    יש תחושה שביבי ושות' מוכנים להמר על הרבה, בעיקר כי הם לא יפסידו דבר ברמה האישית. כסף של אחרים… למי איכפת כשיש חברים מיליארדרים. התוצאה של הפערים, כאשר השליטים אינם חווים את המציאות, היא בדיוק זו.

    אהבתי

  7. מני זהבי

    "כך, מבלי שרצה, המחיש נתניהו את מה שלא היה רוצה להמחיש: כוחה של הממשלה בצמיחה, מנהיגותה בפעילות המשק."
    אם כמה אנשים רצים ברחוב — נניח, כדי לתפוס אוטובוס מתקרב לתחנה — ושוטר מתחיל לירות להם ברגליים כי הם נראים לו חשודים, או משהו, יהיה מוזר מאוד לומר שהמצב הזה ממחיש את כוחה של המשטרה בהתנהלות המרחב הציבורי (הגם שכוח כזה בהחלט קיים).
    באמצע מרץ 2020, ממשלת ישראל פשוט הורידה גרזן על משק שתפקד לא רע בכלל. אפשר להתווכח עד כמה הצעד הזה היה נחוץ (שוודיה היא דוגמת נגד מעניינת, אבל כאן זה המזרח התיכון, לא שוודיה). כדאי לדון על מה לעשות עכשיו. אבל זה מצב חריג שאינו מלמד הרבה על התנהלות רגילה של הכלכלה.

    אהבתי

  8. תמר בן יוסף מאת

    מני זהבי

    שוטר שיורה ברגילי אנשים הרצים לאוטובוס בחלט ממחיש משהו על המשטרה. כך גם תגובת הממשלה למצב חברתי-כלכלי חריג. היא ממחישה איך הממשלה מגיבה במצבים חריגים.

    אהבתי

  9. מני זהבי

    תמר, אבל שוטרים אינם אמורים לירות ברגלי אנשים שרצים לאוטובוס. גם אם מקרה כזה התרחש אי-פעם (לא נראה לי, אבל לכי תדעי), הוא חריג עד כדי כך שאי-אפשר ללמוד ממנו כלום, אולי פרט לנהלי טיפול נפשי בשוטרים במהלך שירותם.
    האם ממשלה אמורה להשבית את הכלכלה במקרה של מגיפה? שאלה טובה, אבל בכל מקרה מדובר במקרה חריג לחלוטין בכלכלה הגלובלית, בה אנשים נעים מקצה אחד לשני של כדור הארץ בתוך שעות. זה מסוג הדברים שאפשר יהיה ללמוד מהם משהו רק כשהכל ייגמר. מה שבטוח הוא שלפגיעה כל כך קשה בכלכלה יש מחיר גם בחיי אדם, ולכן הלהיטות לסגר של כל מיני אנשים בעלי כוונות טובות מעוררת תהייה.

    אהבתי

כתיבת תגובה