תרגיל 'הסברה' אופייני של האוצר הקפיץ אותי ממקומי לפני מספר ימים. הוא הופיע במדורה של מירב ארלוזורוב בדה מרקר. אין נתוני אבטלה, נאמר שם, איך אתם רוצים שנעשה מדיניות. "המצב פשוט מייאש", אומר פקיד בכיר בשירות הציבורי, קרי, האוצר. "הוצאנו מיליארדי שקלים במהלך השנים על מדיניות תעסוקה, אנחנו מוציאים עכשיו עשרות מיליארדים – ואין לנו מושג על מה".

זוהי, כך נראה, הקדמתו של האוצר לפרסום סיכומי צוות התעסוקה – צוות רב-משרדי המתכנס בימים אלה. הנה, בקצרה, מה שהאוצר הולך לומר: לא ברור כמה מובטלים יש, מהם המובטלים, באלו ענפים הם עובדים, או איך ניתן לסייע להם. לא ברור? מיד אספר איך זה קרה, אך לפני כן, כמה מילים על הנתונים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת עכשיו נתוני אבטלה כל שבועיים. הנתון הרחב ביתר שלה  (511 אלף איש – 12.3% ב-30 ליולי) מכיל את הבלתי מועסקים פלוס הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות לנגיף הקורונה פלוס אלה שפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה במחודשים מארס עד יולי 2020. נתון זה נמדד על פי המלצות ארגון העבודה הבינלאומי, ומתבסס על סקר של כעשרת אלפים בני 15 ומעלה כל שבועיים. אידיאלי? ברור שלא, אך זה הכי טוב שיש בגלל שהוא מושתת על הגדרת אוכלוסיה ידועה וברורה, בגלל שהוא מפיק נתונים בני השוואה לאלה המתפרסמים בעולם.

לצד זה, מתפרסמים גם נתוני הביטוח הלאומי המצביעים על היקף אבטלה דומה – 500 אלף איש, ונתוני שירות התעסוקה המצביעים על שיעור אבטלה גבוה בהרבה 880 אלף איש. מפליא? לגמרי לא. שני המשרדים האחרים אוספים את הנתונים תוך כדי עבודתם המנהלית. הסטטיסטיקה, מבחינתם, היא תוצר לוואי לא לגמרי נשלט. אם כך, מה יש עוד לקשקש? הגדילו את מדגם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ככל הנדרש, כדי שתוכלו לסמוך על הסקר הדו-שבועי. כך תקבלו גם פירוט ענפי ומקצועי של המובטלים (לא תצטרכו לטרוח הרבה, יש כזה כל רבעון) וכל פירוט אחר שתרצו. זה יעלה עוד כמה מיליוני שקלים? זה יחסוך הרבה יותר בתמיכה למובטלים, ובהפסד תוצר עקב אבטלה.

אבל, וזה מה שמעניין, כבר שנים רבות שמשרד האוצר, לא רוצה. זה התחיל מתישהו בשנות השמונים. עד אז, לצד התקציב המרכזי של הלמ"ס, היה מימון שאמנם הגיע מהאוצר, אבל דרך המשרדים הייעודיים. כך, כל משרד היה יכול לקבוע במה הוא מעוניין, משום שרק מי שעוסק בהקצאת עובדים יודע באמת איזה נתונים נחוצים בתחום. אבל בשנות השמונים, מתישהו, הוחלט לבטל את שליטת המשרדים בתקציבי סטטיסטיקה משלהם. ניסינו לשכנע, כמובן, לא עזר. מיותר לומר, שמאז גם לא הייתה לנו מילה במה שנמדד.

לפני יותר משלושים שנה, נלחמתי עם אנשי התעשייה בלמ"ס על הכללת לוחות מסויימים במדדי התעשייה, לוחות מקובלים לגמרי בכל המדינות המתועשות. תקציב הלמ"ס קוצץ וקוצץ מאז, הלוחות לא שם עד עכשיו. אז על מה אתה מקשקש, נציגו הבכיר של האוצר, ולאן אתה חותר לדחוף את הוועדה החשובה. לומר לנו שאין נתונים? שאי אפשר? שמע-נו, אנחנו שומעים את זה כבר כמעט ארבעים שנה. 

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***