"חצבים אצלנו, בטיילת השכונתית, קבוצות חצבים פורחים, אתמול 15 ביולי." כך כתבתי כאן, ב-16 ליולי השנה. בהמשך, העליתי התייחסויות לחצבים בשנים קודמות, אחת מהן מ-27 ליולי 2019. זאת, על רקע חמסין כמו השנה, ואזכור פריחה באותו תאריך מלפני שנתיים  (2017). והשנה, שוב, על רקע חמסין של 30 מעלות פלוס-פלוס, פריחת חצבים – 12 יום קודם ל-27 ביולי. אך בטיילת, אצלנו בחצר, החצבים בשנה שעברה לא פרחו כלל. גם השנה, עוד לא רואים אצלם סימני פריחה. בשנים טובות, עולים שם 20 גבעולים ויותר.

גאות הנילוס              

והבוקר, קמנו אל ענני סתיו, טמפרטורה של 29-27 מעלות באתרי מזג האוויר השונים. נזכרתי שבילדותי קראו לעונה הזו – גאות הנילוס. כמה ימים, באוגוסט בדרך כלל, של קרירות, עננות ואפילו טפטוף. בדקתי באינטרנט, מצאתי כי הביטוי הזה פחות פופולארי עכשיו, משום התקנת סכרי אסואן על הנילוס, המונעים הצפת שטחים. ובכל זאת, סכרים נגד תופעת טבע אדירה? הצליחו לחסום אותה במידה כלשהי, אך כנראה לא לגמרי.

קיינס – בסתיו ימיו

אל כל המהומה הזו, הצטרף מה שקראתי בשבת באחד העיתונים: בשפל כזה קיינס אמר להדפיס כסף, לא חשוב כמה כסף, לא תהיה אינפלציה. אפס אינפלציה עכשיו. לא אחזור ל-384 עמודי (במהדורה האנגלית הנמצאת בביתי) 'התיאוריה הכללית'. אבל חפרתי בספר הזה מספיק בעבר כדי לקבוע שקיינס מדבר גם על הדפסת כסף, וגם על גיוס כסף בידי הממשלה בעזרת מס. מבחינה זו, ספרו של קיינס ככל שהוא גאוני, הוא גם די מבלבל. הוא פחות מספק נוסחת פעולה, ויותר מפתח מחשבות. 'התיאוריה הכללית' אינה ממש תיאוריה כללית. יש בה הרהורים, ויכוחים עם גרסאות כלכלה אחרות, והרבה 'דוגמאות מהחיים'.

קיינס כתב את ספרו החשוב בסתיו ימיו. אילו כתב אותו כאיש צעיר, היה בוודאי מבטא את רעיונותיו באופן סדור יותר. אך מבחינת עניין ועומק, יתכן שכתיבתו הייתה מפסידה.

אני זוכרת היטב את הדגשת הצד התקציבי, כשלמדתי את התיאוריה הקיינסיאנית בכלכלה שנה א'. הגדלת כמות הכסף אמנם הייתה שם, אך בעיקר כאמצעי מימון לפעולת הממשלה. פעולה בראש, ממשלה מצמיחה בראש. שיטת ההוראה שונתה כשחזרתי לארץ בראשית שנות השבעים. אז המודל הציב את התקציב ואת כמות הכסף במידת חשיבות שווה. זאת, אולי משום הדגשת צדו המתמטי לפני ההיבט הענייני – ההיבט של מה עושים, ומי – שלו. ועכשיו, רק כסף. זה הגיוני בעידן שבו מספר המיליארדרים וריכוז ההון שבידיהם הוא בשיא של אי-פעם?

הגיוני, בעידן שבו הצמיחה התאפסה? כן, הסיפור של הגדלת כמות הכסף והוזלת מחירו (הרבית) לא התחיל עכשיו, אלא, לכל המאוחר במשבר 2008. או שזו מחוות תמיכה באותם מיליארדרים. מחווה שתכליתה לא ברורה. שתוצאת הביניים שלה – הצמחת מיליארדרים – שנויה במחלוקת, במקרה הטוב. מחווה שעוד נשלם עבורה מחיר שקיינס לא חשב עליו, אז, בסתיו ימיו.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***