לא יהיה עוד מלך כזה

ולא צריך להיות. את הכמיהה למלך קלטתי בשיחה עם נהג מונית. מי עוד ידבר ככה עם פוטין, הוא אמר. ואני בליבי חשבתי, מי, לעזאזל, צריך לדבר עם פוטין. מה, זה טוב שפוטין מעורב כאן בכל פרט? ברור לגמרי, שבשלטון שאני מייחלת אליו, הדיבור עם פוטין לא יהיה קפריזה של ראש ממשלה, אלא נושא לדיון ממשלתי של חודשים.

חשבתי על הגעגועים שכמה מחבריי מבטאים עכשיו ללוי אשכול. לא, לא לכריזמה שלו שלא הייתה, גם לא לחליפותיו הלא-מלכותיות. רק לאכפתיות שלו. לתחושה שהוא אדם מרגיש. לתחושה שלמרות רגשותיו הוא מסוגל לנהל מממשלה.

ושלא יהיה לא ברור, אני מוטרדת מאד מהשאלה מי יהיה ראש הממשלה הבא. אבל נראה לי שסוגייה זו תיפתר כאשר לא תהיה ברירה אחרת. אותי מטרידה דווקא הסוגייה העניינית. אתן דוגמה אחת לסוגייה כזו. אני רואה בכל פרסומי השמאל-מרכז קריאה נלהבת להדפסת כסף. מה, הדפסת כסף היא נטולת תופעות לוואי? הדפסה אין-סופית, ואין חשש מאינפלציה כלל? ומה, אינפלציה מדכאים בדקה? אין קושי פוליטי, אין תופעות לוואי?

ומה עם המיליארדרים שהדפסת הכסף הצמיחה? היא לא שלחה אנשים להשקיע בתעשייה או בחקלאות. היא שיגרה אותם לבורסה לנפח בועות, לעשות כסף ועוד כסף.

נתון של דה מרקר, שפרסמתי  לפני מספר שבועות, קובע כי בישראל היום חיים 121 מיליארדרים, המחזיקים בידיהם 74% מהעושר של 500 עשירי המדינה. מה, הם לא יכולים לשלם הרבה יותר מס? מישהו בדק את זה? למיטב ידיעתי, בשנים אחרונות בדקו רק איך אפשר להקל עליהם.

או, מזווית אחרת, נתוני המס של מנהל הכנסות המדינה באוצר. סימפטום מוזר אחד: הם מעודכנים עד 2017. הגיוני, היום, בעידן המחשוב המתקדם כזה פיגור? סימפטום אחר, הם לא אומרים כמה (איזה אחוז) מההכנסה ברוטו בישראל מקורו במאון העליון – זה סודי, מדוע? הם רק מספרים לנו כי בקבוצת השכירים 14% בלבד ממס ההכנסה נגבה במאון העליון, אצל העצמאים קבוצה זו משלמת 56% ממס ההכנסה.

אם כן, מצע מיידי לממשלת שמאל-מרכז, לפני שמחליטים אם זה מלך או שליט דמוקרטי סביר. פרסום נתונים שאפשר להבין מהם משהו על התפלגות ההכנסות בישראל. פורמט הדו"ח של המנהל לא השתנה כבר יותר מעשרים שנה. הוא במכוון לא מאפשר לומר על מי להטיל מס וכמה. ארגון מחדש של דו"ח מנהל הכנסות המדינה, ושל מנהל הכנסות המדינה שנוון בשני העשורים האחרונים.

ארבעה עשורים מחוץ לשלטון פגעו גם בהיערכות השמאל-מרכז, שהייתה מופתית בשנות המדינה הראשונות. המשבר, עכשיו, אולי ממחיש לאנשים את הפגיעה הזו. ממחיש לאנשים את ההבדל בין מלוכה לשלטון דמוקרטי הגיוני. מלוכה לא נקנית במעשים, היא נרכשת בחליפות פאר. לכן היא גם לא תובעת יידע או ארגון מקצועי של הממשלה. נהפוך הוא, מלוכה, בישראל כמו במקומות אחרים, דואגת לנוון את הדיון המקצועי. ומה עכשיו? תוכנית לשיקום יכולתה המקצועית של הממשלה. תוכנית כזו – כלכלית, מדינית וביטחונית – תצמיח ראש ממשלה סביר בעת   הכנתה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

23 מחשבות על “לא יהיה עוד מלך כזה

  1. פנינה סופר

    לגבי הסוגיה מי יהיה ראש הממשלה הבא והגעגועים לאשכול נזכרתי במאמר של שלמה אבינרי בהארץ . הוא מציין שלושה ראשי ממשלה שלכאורה היו חלשים שנכנסו לנעלים הגדולות של קודמיהם שחשבו שאין להם תחליף . והנה אטלי שהחליף את צרציל באנגליה וטרומן שהחליף את רוזוולט בארה"ב היו מוצלחים לשיקום ההריסות
    וההשלכות שאחרי מלחמת העןלם ה 2. ואצלינו לוי אשכול שנכנס לנעלי בן גוריון הכריזמתי
    עשה בדרכו השקטה רק טוב למדינת ישראל בתקופתו–

    אהבתי

  2. רוני ה.

    דוגמה לבעיה מבנית היא שוק ההון. בשנים האחרונות רוב החסכונות הופנו לשוק ההון. התוצאה היא שעכשיו הבנקים המרכזיים נדרשים לשמור על שוק ההון מפני התמוטטות, כי התמוטטות שלו תרסק לאנשים את הפנסיות. אבל תוצאה שלילית של זה שמתגלה בתקופת הקורונה היא שהעשירים יכולים לקחת הלוואות ולהרוויח מעליית השערים בשוק ההון, כלומר לקבל כמויות עצומות של כסף ממשלתי ללא סיכון (כי הם דואגים שהמדיניות לא תשתנה). זה חסר היגיון וצפוי להביא גם לאינפלציה, גם להגדלת הפערים בחברה וגם עלול בסופו של דבר להביא להתמוטטות של שוק ההון.

    אהבתי

  3. תמר בן יוסף מאת

    פנינה,

    האמת היא שלא קראתי את המאמר של אבינרי, לא פתחתי אפילו את הארץ בשבת, לא תמיד יש לי סבלנות לכובד שלו. והנה, קלעתי לדעת גדולים, כי הדוגמה של אשכול ידועה, והיא מסתובבת לי בראש כבר תקופה, כ-אילו שאנחנו צריכים פה מלך.

    אהבתי

  4. תמר בן יוסף מאת

    רוני ה.,

    צודק, לכן כל כך מפריעה לי ההתלהבות של השמאל מהדפסת כסף. הם כל כך מגויסים להילחם בתוכנית הייצוב של 1985, אבל חלפו 35 שנה מאז, הכל שונה, ועם הדפסת כסף צריך תמיד להיזהר, ובטח עכשיו, אחרי כל העיקומים שהוחדרו לשוק ההון בישראל.

    אהבתי

  5. דוד סיון

    למיטב הבנתי הבעיה עם פירוט הכנסות של המאיון העליון היא בגלל כללי הפרטיות. ממה שלמדתי לפני מס' שנים זו הסיבה מדוע מנהל ההכנסות לא מפרסם פרטים על חברות שנמצאות במאיון העליון…

    אהבתי

  6. דוד סיון

    בעמ' 204 של "דו"ח מנהל הכנסות המדינה 2011 – 2012" מוצג גרף שמראה את משקל הטבות המס של 4 החברות הגדולות (המאון העליון באותה העת) על פני מס' שנים.
    http://www.faz.co.il/story_7597

    אהבתי

  7. פנינה סופר

    ועוד כמה מילים על אשכול– במשרד ראש הממשלה בקומה למטה תלויות תמונות של כל הראשים ומתחת לכל תמונה משפט מחץ שלו שמאפיין…זכור לי שמתחת לתמונה של אשכול הציטוט הבא: אני מתפשר ומתפשר עד שאני משיג את מה שאני רוצה…..

    אהבתי

  8. מני זהבי

    מעניין לקרוא את הפוסט הזה דווקא ביום בו חואן קרלוס, המלך לו הספרדים חייבים את הדמוקרטיה שלהם, פחות או יותר, נאלץ לעזוב את ארצו. לציבור יש זיכרון של יתוש, לא רק בארץ.
    לגופו של עניין, אכן כדאי שמישהו יידע לדבר עם פוטין, בשפה שהוא מבין (לא במובן המילולי) ובמהירות הנדרשת. להכפיף את העניין הזה, בכל פעם, לדיון ממשלתי של חודשים זו התאבדות. ישתחומים שהאידיאלים של פוליטיקה דמוקרטית פשוט אינם ישימים בהם. משבר הקורונה הוא דוגמא אחרת. בשבועות הראשונים של המשבר, ביבי למעשה קיבל את ההחלטות החשובות לבד, אחרי התייעצות קצרה עם אנשי רפואה. מאז מאי תהליך קבלת ההחלטות נעשה קולקטיבי יותר וקולני מדי, ואת התוצאות אנחנו רואים.
    עכשיו, אני לא ממש בקטע של "המלך הפילוסוף". ימי הפנטזיה האפלטונית חלפו מזמן. יותר מזה: אני בעד הנהגה קולקטיבית, ואני חושב שמיקוד כל הפוליטיקה שלנו באישיותו של אדם אחד, בשנים האחרונות, הוא רעיל. אבל יש תחומים ומצבים שבהם קיומה של דמות אחת בראש הפירמידה, שמסוגלת לקבל החלטות לבד ובמהירות, היא כנראה הכרחית. השאלה היא איך תוחמים אותם.

    אהבתי

  9. תמר בן יוסף מאת

    מני זהבי,

    אם יוחלט – החלטה עקרונית בהתחלה – לדבר עם פוטין, ומה אני מבינה, אז שידבר עם פוטין. אבל לא הגיוני ששליט אחד יחליט החלטה כזו.

    אני גם לא מבינה מדוע נתניהו קיבל את ההחלטות על הקורונה לבד, בהתחלה. אני בוודאי לא מבינה מדוע הוא לא השתמש ולא משתמש בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – לשכה מכובדת מאד על ידי גופים מקצועיים בין-לאומיים.

    אהבתי

  10. מני זהבי

    תמר, מה זאת אומרת "אם יוחלט לדבר עם פוטין"? האיש עומד בראש מעצמה עולמית שכוחותיה פעילים במרחק יריקה מהגבול שלנו וגם בעורף אסטרטגי של שכנותינו. לא לדבר אתו זה טירוף. מתי ואיך, ומי צריך להחליט על מתי ואיך, זאת שאלה. אני, כאמור, בעד החלטות קולקטיביות בנושא — בשביל זה קיימים הממשלה והקבינט הביטחוני — אבל מישהו אחד צריך לעשות את העבודה בפועל. ולאור גישתו הסמכותנית של פוטין, רצוי שגם המישהו הזה יידע להתנהל באופן סמכותני, לפחות לעת הצורך.
    לגבי הקורונה, השאלה "מדוע" היא פחות מעניינת בזמן אמת; השאלה המעניינת יותר היא למה זה מוביל. בחודשים מרץ-אפריל הטיפול במשבר היה יעיל. לא אידיאלי אבל יעיל. ממאי ואילך, יעיל הרבה פחות. עכשיו צאי וחשבי מה היה קורה אילו ביבי הודח מהשלטון במרץ, ובמקומו היו מנסים להקים כאן ממשלה דמוקרטית שתשקף את הזכויות והאינטרסים של כל השכבות, המגזרים והעדות, תוך העדפה מתקנת למגזרים המקופחים, או איך שקוראים לזה בשיח הזכויות המעודכן. מצבי חירום הם חרא של עיתוי למהלכים כאלה. דרך אגב, למה את חושבת שביבי אינו משתמש בנתוני הלמ"ס?

    אהבתי

  11. תמר בן יוסף מאת

    מני זהבי,

    הכל נכון, וזה עדיין לא אומר שיש לנו מה לדבר עם פוטין.

    אני לא חושבת, אני יודעת שהממשלה לא משתמשת בנתוני קורונה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ולא רק, היא גם לא עונה להצעות שלה לטפל בנתונים.

    אהבתי

  12. מני זהבי

    "זה לא אומר שיש לנו מה לדבר עם פוטין"? מה האלטרנטיבה? לא לעשות כלום בקשר לסוריה ולאיראן?
    לגבי אי-השימוש בנתוני הלמ"ס, זה מוזר. אבל שוב, זה קשור בעיקר למה שקורה ממאי ואילך, כי קשה לי להניח שהיו נתונים מסודרים כבר במרץ-אפריל, בטווח שבועות בודדים מפרוץ המשבר. או שאת מתכוונת להעברת אחריות כוללת על איסוף ופרסום הנתונים (כולל הרפואיים) ללמ"ס?

    אהבתי

  13. דוד סיון

    מני,
    גם במרץ אפריל לא טופלה המגפה ביעילות והסיבה העיקרית היא שבעלי המקצוע למעשה מודרו מתהליך קבלת ההחלטות הריכוזי. לזה כמובן צריך להוסיף את משך הסגר שעלותו ניתוק מאות אלפי עובדים ממקור פרנסתם. עוד סיבה עיקרית לחוסר היעילות היתה ההתעלמות המעשית מהמלצות צוות יועצים (בראשות פרופ' אלי וקסמן) לגבי תקופת היציאה מהסגר. דבר אחרון על חוסר היעילות: החלטות דיפרנציאליות לאוכלוסיות שונות (הגבלות קלות יותר באוכלוסיות שבסיכון).

    אהבתי

  14. מני זהבי

    דוד, מה זאת אומרת אנשי המקצוע מודרו? צמרת משרד הבריאות — גרוטו, סדצקי, ושות' — היו בתמונה. האם ראוי היה להקים פורום מקצועי רחב יותר? כנראה כן, וגם מינוי הפרויקטור זה משהו שהיה צריך להיעשות כבר אז. אבל כשצריך לקבל החלטות מעכשיו לעכשיו, זה לא עובד ככה — לא מייצרים סמכויות חדשות במצב כזה.
    אי-הכנת מתווה מסודר ליציאה מהסגר אכן הייתה מחדל. אורך הסגר נועד, בין היתר, לקנות זמן לגיבוש מתווה כזה. אבל חלק מהבלאגן שנוצר עם היציאה מהסגר תלוי גם בהרחבת המסגרת של קבלת ההחלטות (נתניהו התחיל להקשיב להצעות של שרים שקידמו פתיחה של תחומים שונים לפי האינטרסים שלהם).

    אהבתי

  15. דוד סיון

    מני,
    עצם העובדה שגרוטו וסדצקי לא ניהלו את המהלכים (היוו קישוט) למובילי המהלכים המנכ"ל ונתניהו.
    גם אפידמיולוגים לא היו בסביבה.
    הוקם צוות יועצים רחב בראשות פרופ' אלי וקסמן שאת המלצותיו על היציאה לא ביצעו כלל.

    מבקר המדינה הכין עבודה על מוכנות למגפות שהטיוטה שלה כבר הועברה בין הנוגעים בדבר בסוף 2019. למעשה היה כתוב שם שהמערכת לא מוכנה לטפל במגפות מהסוג שהופיע כאן בסוף פברואר. דבר לא ממש נעשה בנדון. https://www.mevaker.gov.il/he/publication/Articles/Pages/70a-report.aspx
    אי המוכנות כוללת את המצב הירוד של מחסני החירום של ציוד מיגון לרופאים. זה הדבר הראשון שהיו צריכים לבדוק ולא להיתקע עם הלשון בחוץ…

    בשנים 2005 – 2007 הוכנו במשרד הבריאות מסמכי עבודה מה צריך לעשות במקרה של מגפה. בין כותביו היה גרוטו. דברי מבקר המדינה הם עדות שהמסמך נשאר במגירות, במקרה הטוב.

    לבסוף הרחבת מסגרת קבלת ההחלטות איננה הסיבה לכשלים ביציאה.

    אהבתי

  16. מני זהבי

    סדצקי וגרוטו הם חלק מהדרג המקצועי במש' הבריאות. הם לא יכולים לנהל את כל המערכת, זה תפקיד הממשלה והעומד בראשה. הם יכולים לעבוד צמוד עם מקבלי ההחלטות ולייעץ להם. הרושם שלי הוא שזה פחות או יותר מה שקרה, אבל אולי אני טועה.
    ההיערכות המקדימה הייתה כישלון, כן. אבל זה חלק מהבעיה הכללית של תכנון לטווח ארוך בישראל.
    לגבי הרחבת המסגרת לקבלת ההחלטות בחודש מאי — האם היא אינה אחראית על פתיחת אולמות האירועים למאות אנשים, מה שהאיץ מאוד את קצב ההדבקה בגל השני? האם היא אינה אחראית לפתיחה החפוזה של מערכת החינוך (בלי שאיש יידע אפילו מתי שנת הלימודים תיגמר)?

    אהבתי

  17. דוד סיון

    מני,
    אתה טועה בקשר לסדצקי וגרוטו.
    למעשה גם במאי לא הורחבה המסגרת לקבלת ההחלטות… נתניהו החליט והודיע לשרים מה הוחלט.
    כמובן שתהליך קבלת ההחלטות הריכוזי שניטרל בעלי מקצוע ו-או התעלם מהם אשם גם באי-היערכות ליציאה מהסגר. אי ההיערכות הזאת היא האשמה במידה רבה בעליה בתחלואה. בקיצור נתניהו אחראי לאי ההצלחות (או כשלונות) משני טעמים. הראשון בגלל היותו ראש הממשלה והשני בגלל בגלל דרך קבלת ההחלטות שנקבעה בגלל אינטרסים אחרים מאשר דאגה לבריאות הציבור.
    ו

    אהבתי

  18. מני זהבי

    לגבי המעורבות של סדצקי וגרוטו, לא נראה לי שהדיון מתקדם לאנשהו — גם משום שאינני יודע עד כמה הם היו מעורבים בקבלת ההחלטות (הם ייעצו, ככל הנראה; עד כמה ביבי הקשיב להם?) וגם משום שאינני חושב שהם היו צריכים לקבל אחריות ניהולית ישירה (זה אינו תפקידם). וכן, אני מסכים שהממשלה לא יישמה את ההמלצות שהיו ידועות מבעוד מועד.
    לגבי הרחבת המסגרת של קבלת ההחלטות במאי (למעשה כבר בסוף אפריל) — זכורים לי כל מיני עניינים עם פיצריות והאח של דוד אמסלם, דוכני פלאפל והאבא של ציפי חוטובלי, ועכשיו מסתבר שגם אולמות אירועים ובני הדודים של מיקי זוהר. כעת, נתניהו נטל את סמכויות הניהול לעצמו והוא זה שצריך לשאת באחריות. אבל אני לא מדבר על זה אלא על העובדה שהוא נתן לכל מיני שרים וח"כים לקדם פתיחת ענפים בהם עוסקים קרובי משפחתם. לזה אני מתכוון ב"הרחבת מסגרת קבלת ההחלטות"; זה לא חייב להיות משהו פורמלי. אה, וזה קשור לבעיה אחרת של מדינת ישראל — משפחות גדולות מדי ומקום רב מדי שהמשפחה המורחבת תופסת בחיי האנשים כאן. אי אפשר לקיים מדינה מפותחת והוגנת עם חמולות.

    אהבתי

  19. דוד סיון

    מני,
    חידשת לי על מקרי "חלוקה למקורבים" עליהם לא ידעתי.
    אתמול שמעתי עלעוד מקרה כזה. על חתונה בחסידות בעלזא, באולם בה השתתפו אלפים שאוכפי החוק ידעו עליה מראש.
    גם בתקופת ליצמן היו כאלה דברים בין החרדים (שדרעי אמר שהם מהווים כ-70% מהנדבקים)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s