עשרות שנים שאני עוקבת אחר הודעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מעולם לא נתקלתי בהן בפתיחה מעין זו: "נתוני סקר כוח אדם מאפשרים מעקב אחר השפעת נגיף הקורונה על מצב התעסוקה ושוק העבודה בישראל. גם בתקופה זו, אנו מחויבים ופועלים לפי שיטות עבודה בין לאומיות לפרסום האינדיקטורים הקיימים, כמו גם לפיתוח ולדיווח על אינדיקטורים חדשניים וניתוחים המתאימים למצב." לא נתקלתי באמירה דומה בהודעות אחרות של הלמ"ס המתפרסמות עכשיו. אמירה זו שמורה למה שנוגע לכוח אדם ולאבטלה.

מספר ימים לאחר פרסום הודעה זו, הופיע שר האוצר ישראל כץ בוועדת הכספים של הכנסת. הוא טען שם כי שיעור האבטלה בישראל עומד על 16%. ולא תאמינו, הסימוכין שלו הם תרגיל נחמד של גוגל, בעיבוד הכלכלנית  הראשית של האוצר. גוגל מפרסם את כמות הביקורים של סמארטפונים ישראליים במקומות עבודה לפני הקורונה ועכשיו. ומכאן, בשיטה מפותלת, גוזרים באוצר את שיעור האבטלה. לא אייגע אתכם בכל פרטי התרגיל, ובהסתייגויות כלפיו. רק אומר, שזה תרגיל ייחודי לישראל, שלא כמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המחויבת להוראות הארגונים הבין לאומיים.

כך יוצא, כי אחוז המוגדרים כבלתי מועסקים בסקר הלמ"ס הוא עדיין נמוך מאד – 4.2%. אך בפתח ההודעה, לפניו, מופיע אחוז הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע או חלק מהשבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף הקורונה (24.4% לעומת 39.0% בחודש הקודם). בהמשך, מופיע אחוז המועסקים הנעדרים מהעבודה מכלל המועסקים, בגלל סיבות הקשורות לקורונה, לפי ענפים: שירותי אוכל ואירוח (64.4%), אמנות בידור ופנאי (50.5%), שירותים אחרים (42.4%).

כן, נכון, יש פה פיגור של כמעט חודש בזמן הפרסום (22 ליוני – נתוני מאי), יש פה חלוקה גסה בלבד של ענפים. עם זאת, יש פה דיוק, יש אמינות, יש השוואתיות לנתונים המתפרסמים בכל העולם המתועש. קחי את זה, ממשלה יקרה, ותלמדי איפה אתם יכולים לחפור, צריכים לחפור. ואגב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציעה לממשלה לערוך סקר על הקורונה. היא פנתה אליה בסוף מארס, ולא קיבלה תשובה. אני מניחה שזו אחת הסיבות למה שכתבה בהקדמתה לסקר כוח אדם. הסטטיסטיקן הלאומי פנה לממשלה גם בעניין הסקר הסרולוגי שאמור לצאת לדרך השבוע. הוא טען שסקר זה, ששוב מתעלם מהלמ"ס, יניב תוצאות מוטות. גם הפעם הוא לא זכה לתשובה. אני מאמינה שאילו היו מאפשרים ללמ"ס (מגלים התעניינות, מוסיפים תקנים ותקציב) היא הייתה יכולה לשפר בהרבה את נתוני האבטלה.

אבל הממשלה מעדיפה נתונים מחופפים, נתונים המבוצעים באופן מרושל. על כן, השר ישראל כץ כלל לא הזכיר את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אלא רק את שירות התעסוקה והביטוח הלאומי. אצלם הנתונים הם תוצר לוואי של העבודה המנהלית, לא מדידה מוקפדת כשלעצמה.  ובכל זאת, על פי שירות התעסוקה, אחוז דורשי העבודה במאי היה 23.5% – הפלא ופלא, קרוב מאד לאחוז הנעדרים זמנית מעבודה בגלל הקורונה של הלמ"ס.

האם יתכן שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יודעת משהו? האם אפשר להיעזר בניסיונה ובהבנתה? לי אין ספק שהתשובה היא כן וכן. אני רק ספקנית לגבי רצונה של הממשלה לדעת באמת מה קורה. אולי עדיף לה ככה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***