מה זאת כלכלה פוליטית? תזרקו לדונלד טראמפ. והוא, מבלי למצמץ, ישיב לכם מיד: הכלכלה שאני מנהל עם הצהובים. הסינים האלה מוכרחים לדחוף לכאן כל שרוך שהם מייצרים. הם הפכו את הפועלים האמריקאים למובטלים. הם משתלטים על כל רכוש אמריקאי המוצע למכירה. מה זו כלכלה פוליטית? תשאלו ישראלי מהרחוב. והוא, באדישות, יענה: אין לי מושג. טוב, אז אמא של בר רפאלי עזרה לה להעלים מס, היא תשב בבית הסוהר מספר חודשים. זה פוליטי? כולם – מראש הממשלה ועד האזרח הכי קטן – מעלימים.

תבדקו עכשיו בוויקיפדיה באנגלית, והיא תגיד לכם: "כלכלה פוליטית היא הלימוד של ייצור וסחר ויחסיהם עם החוק, הנוהג והממשלה; ועם חלוקת ההכנסה הלאומית והעושר." דיסציפלינת הכלכלה הפוליטית נוצרה כחלק מהפילוסופיה המוסרית של המאה ה-18. הכלכלה הפכה לכלכלה בלבד בסביבות 1920. איך פתאום היא התהפכה? אפשר ללמוד במאמר מקסים של קיינס לזכר מורהו אלפרד מרשל.

מרשל, שהחדיר את המודלים הדיאגרמטיים לכלכלה, נחשב למי שאחראי למעבר מ'כלכלה פוליטית' ל'כלכלה'. אך, איש הכלכלה הפוליטית, קיינס, טוען שמרשל היה ביסודו איש של כלכלה פוליטית, איש של תורת המוסר. המחשבות האלה מתרוצצות אצלי עכשיו, עם כל מאמר חדש שאני קוראת על המצב. פתאום התחדדה אצלי מאד המחשבה, עד כמה הא-פוליטיות לכאורה של הכלכלה הנוכחית היא הכי פוליטית שאפשר. היא, הרי קוראת למינימיזציה של מס ושל הוצאת ממשלה מאז שנות השמונים. זה לא פוליטי?

הסתכלו גם בשלל ההצעות להתערבות ממשלה המועלות עכשיו. רק מעטות מהן מדברות על הטלת מס, כולן בעד הדפסת כסף. זאת, למרות שדי מוסכם עכשיו שהדפסת כסף מתפיחה את הבורסה ומחירי נכסים, ולא תורמת לצמיחה יצרנית. קבוצה מסויימת בישראל קוראת עכשיו להטיל 'מס עושר', סוג של מס רכוש. אני כמובן בעד, אבל מצחיקה אותי החגיגה סביב 'החידוש'. ברור לי לגמרי, כל השנים האחרונות, שצריכים להעלות מס שולי מכל סוג: מס הכנסה, מס רכוש, מס ירושה, מס חברות. כמובן לאחר בדיקת כל ההיבטים. מה ההיגיון במס הכנסה מרבי של 47% (או 50% בהוראת שעה). מה ההיגיון בהכרזת שכר של 42 אלף שקל כקו השכר המרבי. זה שכר של מנהל בינוני למדי בישראל. אלפים משתכרים יותר מזה.

אך ב'וועד המנהל' של האוניברסיטאות יושבים אנשי עסקים מכובדים. כמה מהם לא יאהבו פרופסור לכלכלה או חוג לכלכלה שיציע להעלות מס. על כן באקדמיה בישראל נזהרים. אני זוכרת היטב את הזהירות בוועדה הכלכלית של מחאת 2011. מס גבוה מ-50% נראה לאנשי האקדמיה שם אנטי יצרני. הקורונה עכשיו, ואולי פרישתם לפנסיה של כמה אנשים, אולי עוזרת להם להשתחרר. הם אולי נזכרים במס השולי בארה"ב, שהגיע לשיא של 94% בשנות הארבעים של המאה שעברה, ישב על 80% עד 90%  בשנות הארבעים והחמישים, ועל 70% לפני שרייגן קצץ אותו באכזריות. עכשיו, בזכות הקורונה, אולי סופסוף נזכה לכלכלה פוליטית שלא מתחבאת. כלכלה פוליטית שמכריזה בגאווה על הפוליטיקה שלה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***