מה זאת אבטלה. אולי נדע עכשיו

שיעור האבטלה בישראל בפברואר, לפני שהקורונה פרצה, היה כמעט 4%. זו לא אבטלה, על פי החכמולוגים המקצועיים. זו אבטלה חיכוכית, אי-תעסוקה הנובעת מכניסה לשוק העבודה, או ממעבר ממשרה למשרה. אך כל הזמן הזה, זמן אבטלה נמוכה, היו כאלה שאמרו: זה לא באמת 4%, זה הרבה יותר. תראו איפה הם מועסקים. תראו באיזה שכר, באיזה סטטוס, באיזה ביטחון תעסוקתי. וכאן, כמובן, נוכל להגיע לשיעור אבטלה גבוה – נדמה לי שנגעו ב-10% – תלוי מה הכללת בהגדרתך, תלוי במה אתה מאמין.

אני, כמובן, מחייכת בציניות על הפלפולים. ואם אומר שהגענו אז ל-20%, מישהו היה מאמין לי? רק שבאפריל השנה, כבר הוכרז רשמית על שיעור של כמעט 28%. זאת, בהודעה של שירות התעסוקה. ה-28% גם לא יירד הרבה בקרוב. אז, אולי אבטלה, או שיעור הבלתי מועסקים במשק, בשמה הרשמי, היא בכל זאת נתון ערכי במידה רבה. תלוי איך אתה מגדיר תעסוקה מלאה.

אם תשאלו את ממשלת ישראל, היא תגיד לכם שתעסוקה נתמכת, תעסוקה בלי חשבון, היא לא תעסוקה אמיתית. מה, היא תסבסד עצמאים קטנים, היא תיתן דחיפה למסעדות ולעובדיהן? הזמינו חמגשיות, חברים, זו כלכלת שוק, אל תלכו למסעדות. כאן נכנס הרכיב ההומוריסטי – ואם הוא לא נמצא, זה לא דיון על אנשים, זו אינה כלכלה – כי מי משלם את שכרו של השומר בשער הקניון?

מה, תחרות משוכללת – שכר על פי בדיקת רווחים של ההנהלה? ההנהלה, המזיזה חנויות מלמעלה למטה ולמעלה שוב? המקצרת את חיי בעלי החנויות, בעזרת תיאוריית השוק שלה? מי, בסופו של דבר, משלם את שכרו של השומר? אני ואתם חברים, דרך מחיר המוצר, אם לא ידעתם עד כה. ובאיזה אופן עולה התחשיב של מנהלי הקניון במקצועיותו על תחשיב רשות המסים, למשל? זו השאלה שכדאי לשאול, לפני שמתחילים לנהל את הדיון על דמי אבטלה.

אינטל, למשל, יכולה להרשות לעצמה לנהל את הדיון הזה בלי לעצום עיניים. סיבה טובה אחת לחופש שלה היא משוחררותה משיטת הקניונים. אינטל לא פיטרה ולא השביתה עובדים במשבר הנוכחי, לעדות יניב גרטי מנכ"לה בישראל לסבר פלוצקר, יום ו' האחרון. היא המשיכה להעסיק אותם במגוון אופנים. אינטל ועוד מפעלי תעשייה רבים עשו לעצמם תחשיב משלהם, ואיתם כמה חקלאים שהתעקשו. אין סיטונאים? אין רשתות שיווק? החקלאים פתחו שווקים במקומות יישוב קרובים לתחומם. תגידו, זה לא מוסיף זווית לדיון האווילי על סגירת ענפי הייצור 'הלא-יעילים' בישראל?

אני יכולה לטחון כאן עוד אין ספור מילים, אך מה זה יוסיף? הבנתם, אני בטוחה, שאבטלה היא עניין של הגדרה. תלוי למי נותנים את הכוח – לממשלה או לבעלי הקניונים. תלוי מה קובעים מראש – איזה תנאי העסקה – ביטחון תעסוקתי לחמש הדקות הקרובות, או מסלול תעסוקה לחיים. אחרי שתחליטו, תקבלו את הגדרת האבטלה שלכם. אלפי הגדרות כאלה. ואולי, אחרי שכל זה נהיה ברור, תחליטו לאמץ את הגדרת אינטל, החקלאים, ועוד שפויים על פי אמונתכם.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

2 מחשבות על “מה זאת אבטלה. אולי נדע עכשיו

  1. ראובן פסח

    שלום תמר והרבה בריאות
    אני לצערי חולק עליך וגם מסכים.
    חולק: נתוני האבטלה, הבלתי מועסקים, נקבעים ומפורסמים רשמית על ידי הלמ"ס. למיטב הערכתי הגוף המקצועי ביותר בשירות הממשלה. מדובר במערך איסוף נתונים עם סטנדרט עולמי שמאפשר השוואות בינלאומיות והשוואות לאורך זמן. מערך זה אינו נתון לגחמות פוליטיות כלל.
    אני מסכים בשני היבטים. אחד, נתון הבלתי מועסקים הוא רק היבט אחד של האבטלה. למשל, הנמצאים בחל"ת אינם בלתי מועסקים, רובם לפחות. למה כי הגדרת בלתי מועסקים הם אנשים שחיפשו עבודה, סביר שרוב החל"תניקים" לא חיפשו עבודה. לכן כמו שכתבת נתוני אבטלה שכללו חל"ת פורסמו על ידי שירות התעסוקה …
    על פי הלמ"ס האבטלה במרץ ירדה ל-3.1%!!! נראה שגם מובטלים "רגילים" חיפשו פחות עבודה כי לא ראו סיבה לחפש… לגבי חל"ת נתוני הלמ"ס לחודש מרץ הם: "מספר המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע בקרב בני 15 ומעלה –893.7 אלף (166.8 אלף בחודש הקודם)."
    להיבט הקניונים, אינטל וחקלאים. אני רוצה לקוות שאם באמת היינו משלמים את שכר שומר היינו משלמים שכר הוגן. היום אנחנו משלמים על רווחי … ושכר העובדים הוא גרם משני מאוד. אינטל יכולה להרשות לעצמה הרבה כי הרווחיות שלה גבוה בהרבה משל הקניונים, אבל היא עושה זאת בגלל תפיסה נכונה יותר של תרומת העובדים, ועדין רחוקה מאוד מלהיות מיטבית ואם לא מעט חריקות.
    לגבי החקלאים. אדם סמית ופורד הלכו רחוק מדי עם היתרון של חלוקת עבודה. אבל חקלאי שהוא גם סוחר זה מתאים לבודדים. המכירה הישירה מהחקלאים ברובה אינה באמת ישירה והיעילות שלה נמוכה ברובה והמחירים מתאימים רק לחלקנו… אין ספק שהיום מערך השיווק בישראל אינו לטובת הצרכן, רווח אמרנו… הפתרון אינו מכירה ישירה. במסגרת שיפור מערך הפצת מוצרים בהחלט יש מקום להגדלת המכירה הישירה אך לא ככלי עיקרי. הפתרון הנכון: כלכלה שיתופית (ולא אובר ולא Airbnb זה ממש הפוך מכלכלה שיתופית).

    אהבתי

  2. תמר בן יוסף מאת

    ראובן,

    תודה על תגובתך, ואני מסכימה עם רובה. לא כתבתי כאן מילה נגד הלמ"ס, כתבתי המון כאן במשך השנים על רמתה הגבוהה והמקצועיות שלה, מאמר אחרון הוא מה-4.5.2020. כל השאר הוא אופן התבטאות ומצב רוח. ברור שאני לא חושבת שמכירה ישירה של החקלאים היא ה-פיתרון.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s