שיעור האבטלה בישראל בפברואר, לפני שהקורונה פרצה, היה כמעט 4%. זו לא אבטלה, על פי החכמולוגים המקצועיים. זו אבטלה חיכוכית, אי-תעסוקה הנובעת מכניסה לשוק העבודה, או ממעבר ממשרה למשרה. אך כל הזמן הזה, זמן אבטלה נמוכה, היו כאלה שאמרו: זה לא באמת 4%, זה הרבה יותר. תראו איפה הם מועסקים. תראו באיזה שכר, באיזה סטטוס, באיזה ביטחון תעסוקתי. וכאן, כמובן, נוכל להגיע לשיעור אבטלה גבוה – נדמה לי שנגעו ב-10% – תלוי מה הכללת בהגדרתך, תלוי במה אתה מאמין.

אני, כמובן, מחייכת בציניות על הפלפולים. ואם אומר שהגענו אז ל-20%, מישהו היה מאמין לי? רק שבאפריל השנה, כבר הוכרז רשמית על שיעור של כמעט 28%. זאת, בהודעה של שירות התעסוקה. ה-28% גם לא יירד הרבה בקרוב. אז, אולי אבטלה, או שיעור הבלתי מועסקים במשק, בשמה הרשמי, היא בכל זאת נתון ערכי במידה רבה. תלוי איך אתה מגדיר תעסוקה מלאה.

אם תשאלו את ממשלת ישראל, היא תגיד לכם שתעסוקה נתמכת, תעסוקה בלי חשבון, היא לא תעסוקה אמיתית. מה, היא תסבסד עצמאים קטנים, היא תיתן דחיפה למסעדות ולעובדיהן? הזמינו חמגשיות, חברים, זו כלכלת שוק, אל תלכו למסעדות. כאן נכנס הרכיב ההומוריסטי – ואם הוא לא נמצא, זה לא דיון על אנשים, זו אינה כלכלה – כי מי משלם את שכרו של השומר בשער הקניון?

מה, תחרות משוכללת – שכר על פי בדיקת רווחים של ההנהלה? ההנהלה, המזיזה חנויות מלמעלה למטה ולמעלה שוב? המקצרת את חיי בעלי החנויות, בעזרת תיאוריית השוק שלה? מי, בסופו של דבר, משלם את שכרו של השומר? אני ואתם חברים, דרך מחיר המוצר, אם לא ידעתם עד כה. ובאיזה אופן עולה התחשיב של מנהלי הקניון במקצועיותו על תחשיב רשות המסים, למשל? זו השאלה שכדאי לשאול, לפני שמתחילים לנהל את הדיון על דמי אבטלה.

אינטל, למשל, יכולה להרשות לעצמה לנהל את הדיון הזה בלי לעצום עיניים. סיבה טובה אחת לחופש שלה היא משוחררותה משיטת הקניונים. אינטל לא פיטרה ולא השביתה עובדים במשבר הנוכחי, לעדות יניב גרטי מנכ"לה בישראל לסבר פלוצקר, יום ו' האחרון. היא המשיכה להעסיק אותם במגוון אופנים. אינטל ועוד מפעלי תעשייה רבים עשו לעצמם תחשיב משלהם, ואיתם כמה חקלאים שהתעקשו. אין סיטונאים? אין רשתות שיווק? החקלאים פתחו שווקים במקומות יישוב קרובים לתחומם. תגידו, זה לא מוסיף זווית לדיון האווילי על סגירת ענפי הייצור 'הלא-יעילים' בישראל?

אני יכולה לטחון כאן עוד אין ספור מילים, אך מה זה יוסיף? הבנתם, אני בטוחה, שאבטלה היא עניין של הגדרה. תלוי למי נותנים את הכוח – לממשלה או לבעלי הקניונים. תלוי מה קובעים מראש – איזה תנאי העסקה – ביטחון תעסוקתי לחמש הדקות הקרובות, או מסלול תעסוקה לחיים. אחרי שתחליטו, תקבלו את הגדרת האבטלה שלכם. אלפי הגדרות כאלה. ואולי, אחרי שכל זה נהיה ברור, תחליטו לאמץ את הגדרת אינטל, החקלאים, ועוד שפויים על פי אמונתכם.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***