חודשיים מאז תחילת המגיפה, מספר ימים מאז ראשית הסימנים לדעיכתה, דווקא עכשיו, כל יום תובעים חדשים. תובעים? אולי מתלוננים, אולי לא מרוצים. אתמול, היו אלה הסטודנטים שהתייצבו בוועדת הכספים. יום קודם, מתמחי הרפואה, שגילו כי בית חולים עובד היטב ללא משמרות רצופות של 36 שעות. ככה זה כשמתחולל שינוי מהותי. ככה זה, אם לא מאזינים בקשב לשידוריו, לא מנסים להבין.
הממשלה מכריזה על תוכנית כלכלית של מאה מיליארד שקל. מאה מיליארד שקל הם לא מעט, 7.5% מהתמ"ג. אך זה עדיין נמוך ממה שנותנים במדינות מפותחות לא מעטות. זה גם 100 מיליארד על הנייר. בפועל, חולקו עד כה כ-26 מיליארד. ובעיקר, זה לא עובד. זה לא עובד, כי בממשלת ישראל לא אוהבים לתת כסף. כי בממשלת ישראל לא יודעים כלכלה. לא מבינים את הרב-ממדיות שלה. כלכלה היא לא רק הרבה כסף. כלכלה היא כסף לכו-לם. כלכלה היא תשומת לב לזמן עד שהכסף מגיע. מישהו באוצר חשב שזמן הוא משתנה רלוונטי במשוואה?
ואם נקצר, נאמר כי הבעיה היא שאין ממשלה בישראל. יש רק משרד אחד, משרד האוצר, והוא לא בקשר ישיר עם מטופליו. כך, למשל, החליטו על מתן אשראי לעסקים, בערבות ממשלתית קטנה מדי. הבנקים, מצידם, לא ששים להסתכן ומלווים מעט ולאט. האם התייעצו עם בנק ישראל מלכתחילה? האם גם הוא לא ידע?
דוגמה נוספת היא הזרמת הכסף למחיה, במתכונת דמי אבטלה. דמי אבטלה לא משום שזה הכי נכון למשק מושבת, אלא משום שזה מגשים מטרה ישנה של האוצר: ריקון הביטוח הלאומי מנכסיו, והגברת תלותו בתקציב הכללי. כאן האוצר שוב נתקל באי-יידע שלו: הוא לא צפה מראש כמה קטנה תהיה התמיכה, כמה מעטים יהיו זכאים לה, איך יתמודד הביטוח הלאומי הדל באנשים עם המשימה. הוא לא ידע, הוא לומד עכשיו. הוא לומד את משמעות הזמן בהפעלת אמצעים כאלה. חודשיים מאז השבתת המשק, שיעור ניכר של זכאים עדיין לא קיבלו פרוטה. העיכוב כמובן מחמיר את המשבר, נזק שאינו ניתן לתיקון.
ומעל לכל, פתאום מתברר כי קבוצות עובדים רבות, סוגים שונים של עצמאים, אינן זכאיות לתמיכה בכלל. הן מחוץ למשחק, כי האוצר במשך שנים התאמץ כל כך לנתק אותן מכל הגדרה. אולי עכשיו, האוצר יבין כי יש משמעות לארגון עובדים כמו הסתדרות. שם, ברור עם מי מדברים. לי, משום מה, מנקרת את העין גם התוקפנות כלפי מנכ"ל פוקס המנסה לעזור. נכון, הדיבור הישיר של בעל עסקי ענק עם ראש הממשלה צורם את העין. אבל זו בעיה של מבנה המשק, היה צריך כבר מזמן לתת את הדעת עליה, בעיה שאינה קשורה למשבר.
היה צריך לתת את הדעת גם על בעיית מבנה הממשלה, כי עם מי ידבר מנכ"ל פוקס, כשאין בפועל משרד תעשייה ומסחר? בזמנו, היכרות המשרד עם בעלי העסקים הייתה קרובה, ידענו מתוך קשר רב שנים, מי דואג רק לעצמו, ומי גם לחבריו? ידענו מתוך קשר יומיומי איזה תמיכה תעזור ולמי. אז, כן, הייתה רכילות מכוערת גם אז, אבל הכל היה פחות תוקפני.
אפשר לכתוב פה עוד ועוד, אך זה לא יוסיף לשכנוע. השורה התחתונה שלי היא כתמיד: אין להם מושג באוצר. אין להם, ולא צריך להיות. בחזית אמורים לפעול משרדים ייעודיים כגון משרד התעשייה, משרד החקלאות, משרד העבודה. הם אמורים להנהיג את כלכלת הדברים הקטנים. אך הם בקושי שם, בקושי מחזיקים מעמד, ללא צוות מקצועי, ללא תקציב, ללא כוח. האם הממשלה תוביל תפנית חדה עכשיו? האם כלכלני האוצר יבינו שכדאי לפעמים לוותר על כוח כדי לזכות במנהיגות? האם כלכלני האוצר ילמדו כלכלה סוף סוף?
***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר**
עידן השוק החופשי 
הכל נובע מאותה תפיסה שלפיה "השוק" יסדר את הכל, ש"הממשלה היא הבעיה, לא הפתרון" ושרגולציה נחוצה רק ביחסים שבין העשירים לבנקים.
אם השוק יסדר, אז לא צריך לדעת איך הדברים נעשים "בשטח" הלכה למעשה, יִתְּרוּ את המעשה וגם ההלכה לא משהו.
אפשר להכביר מילים, אסתפק באלה.
אהבתיאהבתי
לקסי,
כן, שנינו רק צריכים ללחוץ על כפתור, וזה מתנגן. מתיי 'הם' יתחילו להבין?
אהבתיאהבתי
רק בעניין 'ביטוח הלאומי הדל באנשים' –
לא יודע אם שמת לב כמה *בניינים* בירושלים, יש כיום לבט"ל, מלבד המסורתי שבמרכז העיר ואחד מולו, יש את הגדול ליד התחנה המרכזית, וכן חדש לגמרי ליד הסינמה סיטי.
אלה רק ה-4 שאני מכיר, אבל מעריך שיש עוד שניים נוספים… מה שאומר שיש לרשותו לפחות אלף עובדים רק בעיר הקודש, בעוד שלמשרד האוצר בניין אחד ראשי, ואגף או שניים בגבעת שאול.
כך שאני מעריך שבכלל הארץ יש לבט"ל פי 3 יותר כוח אדם מאשר למשרד האוצר… ועדיין השירות שהבט"ל מעניק כיום, נחות מאשר היה לפני 20 שנה.
אהבתיאהבתי
לתמר.כתבת "מנקרת את העין גם התוקפנות כלפי מנכ"ל פוקס המנסה לעזור. ".מעניין שאת באה בטענות על ה"תוקפנות" של נגיג ההון הגדול,ואף לא מלה על הדפוקים האמיתיים.העסקים הקטנים ,הפרילנסרים,השכירים המופקרים לנפשם על ידי ה"איגוד המקצועי" הנקרא הסתדרות….וואללה תמר,ואני חשבתי שאת סוציאל דמוקראטית.כנראה גם בנושא זה אני הולך להתאכזב.
אהבתיאהבתי
ywelis
אלה שני גופים עם תפקידים שונים לגמרי אחד מהשני. לא רואה שום בסיס להשוואה, שופטת רק על פי טיב השירות. גם אתה כתבת ששירות הביטוח הלאומי נחות יותר ממה שהיה לפני 20 שנה.
אהבתיאהבתי
מיכאל,
כתבתי מילים רבות על כל הנפגעים וגם הערה קטנה על מנכ"ל פוקס. מניסיוני, לאנשים כאלה יש השפעה. אני לא מזלזלת בה, ובכנות כוונותיה.
אהבתיאהבתי
התמזל מזלי ואני מאלה שלא נגעו בהכנסתם, לא פיטרו אותם ולא הֶחְלִ"תוּ אותם.
לשמחתי, גם החתן שלי לא פוטר והעסק שלו נחשב כל הזמן כעסק חיוני, כך שהוא לא הפסיד המון.
עוד יותר אני שמח שבני וחברתו, שניהם מועסקים בתחום הנפש לא פוטרו ונחשבים כעובדים חיוניים מאוד. התלונה היחידה של בני – חלק מהטיפולים הוא העביר דרך הזום, ההקשר המנוכר בו יש רק מראה עיניים ומשמע אוזניים [ וגם זה באמצעות מתווכים טכנולוגיים שלא תמיד מציגים מצג "אמת" ] "שיגע" אותו ועייף אותו מאוד.
אני מנותק לגמרי מההיבט הכלכלי ומהדיונים הרבים, אבל יש לי תלמידים שאין להם אוכל, כאלה שבית הספר הוא "הצלה" ואני זועם על כך שלא מחזירים את כל מערכת החינוך לתפקוד מלא.
הגל הבא יתרחש רק במקומות מסוימים מאוד, כאלו שמראש נועדו לפגיעות יתר בגלל סגנון חיים אנטי-אורבני, יחידאי מובהק.
אהבתיאהבתי
הי אריק – פעם היית ב'תפוז' איתי ועם רפי צווייג…
אהבתיאהבתי
הבעיה עם מנכ"ל פוקס, כפי שאבי בר-אלי הגדיר יפה (גם אם בלשון בוטה נדירה למדי), שהוא נעזר בלוביסטים שהיום מקורבים לח"כים (לוביסטית אחת נעשתה ח"כית בליכוד; לא שהשאר אינם כאלה…) ולכן יש לו יתרון על בעלי עסקים אחרים.
אהבתיאהבתי
arik benedek
שמחה איתך על מזלך המשפחתי הטוב. כועסת איתך על הזנחת התלמידים שלך. אני גם מסודרת מהבחינה הכלכלית, מתקשה לעכל את הבלגן וחוסר הסדר סביבי.
אהבתיאהבתי
ywelis
הייתי שמחה לחיות בעולם אידיאלי, אבל העולם שבו כולנו חיים אינו כזה. בעולם האמיתי מקשיבים למי שיש לו כסף ו/או כוח, ואם אתה רוצה להזיז משהו, עדיף שהם יהיו מעורבים במשימה. אפשר כמובן לשנות כמה דברים במבנה המשק והשלטון בישראל, רמזתי לזה קצת, זה כמובן לא יקרה בממשלה שתמונה בקרוב.
אהבתיאהבתי
הרכוזיות באוצר נכונה אך שכחתם גם את משרד ראש הממשלה שמרכז אצלו את כל המדיניות על המיליארדים ומייתר את כל המשרדים האחרים שקולם לא נשמע.ולא נראה.ומאחר שזה המצב המשרדים הכלכליים לא מושכים כלכלנים מקצועים טובים שאת מקומם ממלאים רואי חשבון ברמות שונות שאין להם מושג בכלכלה. ולגבי היקף המועסקים באוצר לא לשכוח שרשות המיסים על אלפי עובדיה שייכים למשרד האוצר שיש ולו עוד שלוחןת כמו התכנון שהיה פעם במשרד הפנים ,רשות החברות ועוד שמפוזרים בכמה וכמה משרדים בעיר ובארץ
אהבתיאהבתי
פנינה סופר,
מסכימה איתך, ורק אוסיף שאלה שחושבים שמיליארדים זה הכל טועים מבחינה מושגית. משהו השתבש בממשלה, מתיי הוא יתוקן.
אהבתיאהבתי