היא לא באה אלינו בהזמנה, הקורונה. אך כשנזכרים במה שקדם לה – פסטיבל זיהום הסביבה אפילו בדאבוס – מבינים: יש כאן משהו שמעבר לכותרות, חרדה עולמית לא ברורה, המבקשת להתבטא. ברקע, האטה עקבית ומתמשכת בצמיחה. אצלנו, למשל, גידול תמ"ג לנפש ריאלי ממוצע של 5% לשנה בעשורי שנות החמישים והששים, 2.6% לשנה בשנות השבעים, 1.6% לשנה בשנים 2010 עד 2019. תמונה דומה נראית בכל העולם המתועש.

ובאותה עת, שיעור ריבית אפסי בכל הבנקים המרכזיים בעולם המתועש. אצלנו, עכשיו, ריבית בנק ישראל עומדת על 0.25%, מדי חודש, מתנהל דיון 'רציני' אם להוריד אותה לאפס. בארה"ב, בפגישה ב-3 למארס מחוץ ללוח הזמנים הקבוע, הופחתה ריבית ה'פד' במחצית האחוז ל-1.25%, מחמת נזקי הקורונה לכלכלה. טראמפ צייץ בחיוב, אך המשיך לדרוש הורדה נוספת על מנת "ליישר קו" עם מתחרותיה של ארצו. כל זאת, כאשר בארה"ב ובשאר העולם כבר מתחילים להבין שזו לא הורדת הריבית שתועיל, ומדברים על הרחבה תקציבית. הגדלת ההוצאה התקציבית דרושה למימון ההוצאות הרפואיות העולות, ולפיצוי העסקים על השבתת עובדיהם ועצירת הביקושים לתוצרתם עקב הקורונה.

ביום ה' האחרון, החליטו שרי האוצר של מדינות האיחוד האירופי להפעיל את סעיף החירום המאפשר לכל מדינה להגדיל את ההוצאה ללא הגבלה מוגדרת מראש. באותו יום, הוחלט בבית הנבחרים האמריקאי, בתמיכת שתי המפלגות, לאשר חבילת תקציב של 8 מיליארד דולר למלחמה בקורונה. אז בארה"ב, בינתיים זה כסף קטן, באירופה, בינתיים, זה כסף לא מוגדר, ובכל זאת, יש כאן אמירה, יש שבירה של מושג המשמעת התקציבית המקודשת.

כיווץ התקציב, יחד עם הורדת ריבית והגדלת כמות הכסף, החלו בשנות השמונים במסגרת כלכלת רייגן- תאצ'ר. הגיבוי האקדמי לתפישה זו גרס כי כך מצומצמת התערבות הממשלה, ומורחב השוק החופשי. תאצ'ר, רייגן ותומכיהם האמינו בכוחו המוחלט של השוק. היום, בדיעבד, רואים בבירור כי כך מכווצת הכלכלה היצרנית, ומורחבים משחקי הבורסה והכסף.

הקריאה להרחבה תקציבית נשמעת לאחרונה מפי ארגונים עולמיים כגון OECD וקרן המטבע הבינלאומית. כולם מבינים עכשיו, שהורדת ריבית מנפחת את הבורסה, מקפיצה מחירי נכסים כגון נדל"ן. עם זאת, הורדת הרבית העולמית עדיין נמשכת. היא, כמובן, תחמיר את המשבר הפיננסי כאשר הוא יגיע. יש כאן, אם כן, מאבק נואש בין המגזר הפיננסי שאנשיו עדיין קוראים להפחתת ריבית – בהשראת ארה"ב בימים אלה – למגזר ה'אחר': כלכלני שמאל ומי שמצטרף אליהם. המגזר הפיננסי נלחם על הדלק הדרוש לקיומו, כל עוד שאפשר.

מעניין לראות, כי בתגובה להורדה האחרונה בארה"ב רואיינו בעיתונים הכלכליים בישראל בכירי מגזר הפיננסים, לא אף אחד אחר. הם, כמובן, שמחו על מה שקרה בארה"ב, וצפו צעד דומה בישראל, בעקבותיו.

משבר הקורונה עכשיו קובע: לא יעזור לפיננסיירים, הקו כבר נחצה. מפה והלאה, יתקדמו עוד ועוד להרחבה תקציבית. איך זה יתפתח, איזה משבר כלכלי נעבור בהמשך, איש אינו יודע. קריסה פיננסית תהיה, מזל שגם הרחבה תקציבית. בזכות הקורונה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***