שני המספרים הבאים ימחישו את הקושי בניתוח מצב אמצעי התשלום המתקדמים במדינתנו. סקר שנערך בסוף 2018 על ידי מחלקת המטבע בבנק ישראל, ופורסם ביולי שנה שעברה, מצא כי רק 1% משווי ההוצאה היומית בישראל נעשה באמצעי תשלום מתקדמים. השאר, מבוצע בעיקר בכרטיס אשראי (38%) מזומן (26%) העברה בנקאית (19%) והמחאות (13%). משאל פרטי שלי ביום ו' האחרון, אצל בעלי המעדנייה שלנו בקניון, העלה כי בערך שליש מהתשלומים שהוא מקבל, מבוצע באמצעים המתקדמים (אפליקציות, בלשון העם).

את הפער הניכר בין שני הנתונים אפשר להסביר בעזרת מיקומה החברתי של המעדנייה: חנות מוצרי מזון מפנקים בקניון של פרבר אמיד למדיי. חנות שקונים בה בעיקר בסופי שבוע, לא בסכומי ענק. ובכל זאת, ניתן להוציא מכאן מסר. השימוש באמצעי תשלום מתקדמים חדר בינתיים בעיקר לנישה מסוימת: קבוצת משלמים מסוימת, ברכישה מסוימת שלה.

בהינתן העובדה כי רק אחוז אחד מסך כל התשלומים מבוצע באופן הזה, ויותר מרבע מבוצע במזומן, אני חוזרת למה שעורר את הפוסט שלי מהשבוע שעבר: מדוע בשבועות האחרונים, אני מקבלת רק או בעיקר שטרות של 200 שקל במשיכה בכספומט של אותו קניון, שטרות בודדים של 100, וכמעט אף פעם לא שטרות של 50. למי בבנק נראה הגיוני כי אציג שטר של מאתיים שקל בקניית עיתון או עוגת שמרים.

בנק ישראל אמנם מעודד שימוש "באמצעי תשלום מתקדמים שאינם מבוססי נייר", וחוקק בראשית 2019 חוק לצמצום השימוש במזומן. אך מחלקת המטבע שלו, לעדותה, "נערכת לתרחישים עתידיים שונים, ולהשפעתם האפשרית על הביקוש למזומן ועל הרגלי השימוש בו." היא, אם כן, נמצאת עדיין בשלב לימוד הנושא. האם הבנקים פנו אליה כששינו את תמהיל השטרות בכספומט, או נקטו כאן יזמה עצמית לקידום הציבור, שבנק ישראל אינו מודע אליה.

בשבוע שעבר, העירה לי אביבה פיבקו מתל אביב, כי אפשר לבקש בכספומט את הרכב השטרות הרצוי. היא, למשל, מושכת אלף שקלים בשטרות של חמישים. הלכתי ביום ה' לסניף בנק לאומי אצלנו, לא מצאתי שם בכספומט אפשרות כזו. במקרה לגמרי, באותם רגעים, יצאה מהבנק הפקידה האחראית להדרכת הלקוחות בשימוש במכשירים. היא ענתה לי באופן חד שאין אצלם אפשרות בחירה בשטרות הרצויים. היא ועוד לקוחה שעמדה שם, טענו שבהוצאת מט"ח נתקלים לפעמים באופציה הזו. יתכן שישנו מכשיר כלשהו בתל אביב, העובד ככה בשקלים.

אז, ברור, לבנקים נוח יותר להנפיק מעט שטרות של מאתיים שקל, מאשר הרבה שטרות של כסף קטן. בנק ישראל אולי לא עודכן, אולי עוצם עין. כל סיפור האפליקציות – ביט בבנק הפועלים, פיי בלאומי, ופייבוקס בדיסקונט –  בא יחד עם העברת כרטיסי האשראי מידי הבנקים,  לחברות אחרות. באותה עת, התחלפו המנכ"לים בשלושת הבנקים הגדולים. אז, כנראה, הם מנסים לפצות את מוסדותיהם על האובדן, ולא ברור מה בנק ישראל חושב.

אם בנק ישראל שותק, בואו אנחנו נאמר לו: עוד לא הגענו לסיום יחסינו עם השטרות של חמישים שקל. אנחנו קוראים לבנק המרכזי ליידע את הבנקים על געגועינו אליהם, ועל זכותנו לקבל בכספומט שטרות בהרכב הגיוני.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***