געגועיי לשטרות של חמישים שקל

בכל פעם שאני מושכת כסף מהכספומט, אני בודקת כמה שטרות של מאתיים יש שם, וכמה כל השאר. בעבר הלא-רחוק היה ההרכב: כמה מאתיים, די הרבה שטרות של מאה, ודי הרבה של חמישים שקל. השטרות הקטנים מתמעטים בעקביות כבר תקופה ארוכה, ובחודשים האחרונים, מופיעים רק מאה אחד או שניים. החמישים שקל נעלמו מהכספומט.

אני זזה מהכספומט לסיבוב בקניון ותוהה: מה, אנשים כבר לא קונים עיתון, עוגת שמרים, יוגורט בסופר? זה די מייגע לשלוף שטר של מאתיים, ולאסוף את העודף. ועוד יותר מייגע, להוציא כרטיס אשראי לקנייה בשלושים שקל, החנות מבקשת, כי אין להם עודף. אתם חושבים שלא חקרתי ביסודיות? שאלתי במעדנייה של יום שישי, והאיש שם אישר שחלק ניכר מהקניות אצלו מתבצעות באשראי או באמצעי תשלום מתקדמים. אלה לא קניות ענק, אלה קניות של עשרות שקלים.

טוב, אני יודעת שבמספר מדינות (ערים גדולות בסין, או שוודיה, לדוגמה) זנחו את המזומן, ועברו להסדרי תשלום אחרים. ברור לי, שטעינת הכספומט בשטרות גדולים מעטים זולה יותר לבנקים מאשר טעינתו בהרבה שטרות קטנים. קראתי גם, שמקווים כי השימוש באמצעי התשלום החדשים ימעיט את השימוש בכסף שחור, כי באמצעים האלה ה-כל נרשם. אני יודעת גם שבתחבורה הציבורית עוברים לשימוש באפליקציות, והסדרי טעינת הכרטיסים לא תמיד נוחים. אני יודעת מקרוב שקשישים מתקשים להסתגל להסדרים האלה, אבל מי שואל אותם.

זה לא רק ההסתגלות לטכנולוגיה חדשה, שמקשה על אנשים מגיל מסוים ומעלה, זה עצם המעקב אחר הרישומים בעיניים נחלשות. דפדפתי בדו"ח הסופי של 'הוועדה לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים בישראל'. הוא יצא לאור בבנק ישראל ביוני 2017. הנה פירוט היושבים שם: משרד ראש הממשלה, הרשות למימון הלבנת הון וממון טרור, רשות המיסים, משרד המשפטים, רשות ההגבלים העסקיים, מערך הסייבר הלאומי, הרשות הממלכתית לאבטחת מידע, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל, משרד האוצר, ובנק ישראל שישב בראש. ומי חסר? נציג ציבור, סתם מישהו מהרחוב, כמו מושבעים בארה"ב. ועוד יותר, נציג ציבור בני הששים פלוס, שישית מהאוכלוסייה בישראל, ובטח חלק ניכר יותר בהחזקת אמצעי התשלום.

אז דו"ח הוועדה מקצועי מאד, ומפרט את כל השיקולים התומכים במעבר לאמצעי תשלום מתקדמים. אני, בכל זאת, מתייחסת בחשדנות לפלאים האלה, אנחנו יודעים שהם לפעמים משתבשים. לי עדיף לשלם במזומן, על לשבת בסוף כל חודש ולבדוק את מה שנרשם שם. מניסיוני באשראי, עסקים רבים נקראים במיקום שלהם בשם אחד, וברישומים הכספיים שלהם בשם אחר. לך תפענח מי זה ברשימה שלך אחרי חודש.

אני תוהה גם איך השימוש בכרטיס משפיע על הביקוש לכסף, ועל כמות הכסף במשק. נדמה לי, שהוא מגדיל אותם ואת הביקוש לאשראי של הציבור. זה לא לוחץ הרגע, זה ילחץ מאד כאשר יעברו מאינפלציה אפסית לאינפלציה של מספר אחוזים בשנה. לא יקרה? הביאו לכאן את הכלכלן שיצהיר על כך בוודאות.

וטרם בואו, אני חייבת להצהיר את ההצהרה שלי: מרגיז אותי שלא שיתפו את הציבור כראוי בהחלטה משמעותית כל כך על אופן השימוש בכסף. מרגיז אותי שמובילים את הציבור למעבר עכשיו בתחבולנות הרגילה, על ידי המעטת הכסף הקטן בכספומטים. מדברים המון על דמוקרטיה במערכות הבחירות האחרונות. אני תוהה אם מישהו מהדוברים, הנפוחים מחשיבות כרגיל, רואה לנגד עיניו את הקשישים עם המאתיים-מאתיים בכספומטים, ועם 'אמצעי התשלום המתקדמים' מדיי, מבחינתם.

 

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

19 מחשבות על “געגועיי לשטרות של חמישים שקל

  1. נעמי

    בסוף זה יקרה. נצטרך ללמוד לנשוף אוויר בבכל פעם באופן המתאים לפעלה הנדרשת.
    לא ללחוץ לא להקיש, לא להחליק.
    לסינים זה יהיה ממש קל. אצלם אותה מלה בדיוק משנה משמעות לפני הטון שבו היא מושמעת.
    בינתיים תמר אם את רוצה לשתות כוס קפה תקווי שיפרטו לך שטר של 100 או 200 ש"ח – ואם יעקמו את האף תצטרכי לשלוף כרטיס.
    צאו וחשבו כמה זמן עבר מאז המטבעות והשטרות (האם צ'ק כמוהו כשטר) – עד לפלאים הדיגיטליים ובאיזה מהירות משתנים האמצעים הדיגיטלים
    עצמם (בדרך חוזרים קצת לאחור, בעמידה על המדרכה בגשם..).
    יוצא שהצעירים של היום בהגיע תורם רב סכויים לעמוד מול אותם הקשיים שעוברים הקשישים היום….
    הכסף השחור יהיה תמיד הזריז יותר להסתגל והשאר יגלגלו יותר ויותר כסף ללאלו המלווים לך – אפילו את הכסף של עצמך.

    Liked by 2 אנשים

  2. תמר בן יוסף מאת

    נעמי,

    ומה שמצחיק הוא שהכסף השחור אמור לסבול מהעניין הזה, בגלל הרישום. ובכל מקרה, לפני שבועיים התפעלתי מחברה שתקתקה תשלומים בקניון. מה, עכשיו אני אלך בעקבותיה? קשה לי להאמין.

    אהבתי

  3. דן

    הצעה לרכוש אוכל. כוס קפה . ולשלם בשטר של מאתים שקל נראה אותם לא פורטים פעם אחת ויש לך את כל המעות והשטרות ובא לציון גואל

    אהבתי

  4. arbelg

    לא מבין מה מפריע כצרכן לקנות מוצר "14.99" שקל בכרטיס אשראי. בדקי את הקבלה בדיוק כמו שהיית בודקת את העודף ולא תזדקקי לבדוק בסוף החודש את דף חברת האשראי.

    אהבתי

  5. נעמי

    פעולות באשראי הן בחינם? כי אם לא אז אולי זו אחת הבעיות ברכישת מוצר במחיר 14.99 ההצעה היתה רצינית?
    כי האמת אני כבר מזמן מתקשה להבחין בין מה שאמתי פה למה שהזוי לגמרי. וזה לא רק בגלל פיק-ניוז שכאלה הו תמיד.
    לפעמים זה הטרו-ניוז….

    אהבתי

  6. תמר בן יוסף מאת

    נעמי,

    במקרה הזה גם אני מתקשה. אני פשוט מנסה ללמוד. אם כי, נדמה לי שרק מעטים כותבים מתוך ידיעה בתחום הזה. אבל האשראי אינו בחינם. משלמים חודשית על החזקתו, ונדמה לי שגם על כל פעולה. קשה לקבל תשובה באינטרנט על הדברים האלה.

    אהבתי

  7. לקסי

    הרגלים של זקן מערד.
    1. לתועלת הכלכלה המקומית המקיימת מה שאפשר קונים במכולת של גילי, בחנות הסדקית וכלי הבית של שי, בחנות הלחם שצמודה למאפיה, מסעדות "מוזה" ו"כפרוצ'קה" (מי שלא מכיר מפסיד, בואו לערד ותזכו בחוויה ובאוכל מצוין) ואוכל לחיות בג'ונגל של שרון. כמה שפחות בסופר מרקט שמעביר את ההכנסות ל"תל אביב" ומה שמשאיר כאן כמשכורות…
    2. בכל המקומות הנ"ל משלם בזומן, למה לחלק את התשלום עם חברת האשראי שלוקחת את הכסף ל"תל אביב".
    3. דלק, סופרמרקט (כשמוכרחים), טעינת הרב קו וקניות ברשת בכרטיס אשראי (שהטייקונים יתקוטטו על גובה עמלות הסליקה)
    זהו, בינתים 🙂

    אהבתי

  8. פנינה סופר

    מזמן כבר לא סופרים את הקשישים ואת המבוגרים הרי העולם שייך לצעירים. בקשר לאשראי באמת כבר קשה לעקוב. לדוגמה בף של חברת האשראי כתוב שקניתי סודה סטרים ב800 שקל על אף שלא קניתי.בסודה סטרים הודו שאצלם אין סכום כזה לזכותם.מה התברר?שקניתי שואב אבק בחנות בתלפיות וזה נרשם ככאילו קניתי סודה סטרים בכלל במקום אחר.כשהתקשרתי לחנות לשאול למה?ענו לי מה איכפת לך מה רשום העיקר שקיבלת קבלה שלנו.כנראה שיש פול לקניות באשראי שעושים קומבינות עם אישורי קנייה שלנו .לא ירדתי לטעם הסיבות לכך

    אהבתי

  9. לקסי

    דן,
    כנוסע שמעדיף אוטובוסים ראיתי יותר מפעם אחת נוסעים שבאים לשלם לנהג בשטר של 200. במקרים אחדים הנהגים אמרו שאינם חייבים לקבל שטר גדול מ-50.
    לא טרחתי לבדוק, מקפיד לשלם דרך רב-קו וליהנות מהנחת הזקנים.

    אהבתי

  10. תמר בן יוסף מאת

    לקסי, פנינה,

    זה רומז להתחכמות כלשהי.

    ומעניין מה שאתה אומר על תשלום באוטובוס. לי יש רב-קו, כך שלא נתקלתי בהתנגדות שלהם לסכום הגדול מ-50 שקל.

    אהבתי

  11. יורגי

    זה טוב לבנקים ולחברות האשראי שרובן בבעלות הבנקים שהכל עובר באשראי, תמיד הטיעון הוא השוק השחור אבל בסוף כל השליטה מתרכזת אצלם. על כל חילוף של 14.99 לוקחים ריבית ועמלת סליקה ובסוף כל חודש על כל פעולה ועמלה על החזקת כרטיס, כאילו מישהו משלם למחשב שעושה את זה ידנית. בנוסף מגבילים עסקאות במזומן מעל סכום מסויים וכו' וכו'. בסוף אלו חברות פרטיות ולא המדינה או בנק ישראל שנהנה מהקהל השבוי.
    מעניין לבדוק את הדוחות של החברות האלו, כמה כסף המשק מדמם על כל הריבית הזאת..

    אהבתי

  12. תמר בן יוסף מאת

    יורגי,

    תודה, זה באמת משמח שאתה נהנה. אני רואה שאתה גם מתמצא בענייני כרטיס האשראי. האמת היא שבדקתי את התעריפים שלהם, אבל לא הצלחתי להבין ב-100%. הם סוחטים בכל צורה שהם יכולים. וכמובן שיש להם אינטרס שתשתמש בכרטיס ולא במזומן.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s