בנק מרכזי. פסגת המקצועיות

תשאלו כלכלן מן השורה מהו מקום העבודה הנחשק ביותר במקצועו. הבנק המרכזי, הוא יאמר. הבנק שאחראי על יציבות המחירים במשק, ועל שאר המשתנים הכלכליים החשובים כגון צמיחה. תפקיד יוקרתי במגזר הציבורי, עניין, משכורת נאה והטבות. נזכרתי בשאלה הזו, כשקראתי בדה מרקר כתבה מהניו יורק טיימס על ג'רום פאואל, יו"ר ה'פד', הבנק המרכזי האמריקאי.

"פאואל לא נתן לעצמו להיגרר למריבה עם הנשיא, הוא עושה עבודה טובה מאד" אמרה עליו קודמתו, ג'נט ילן, והיא כנראה יודעת משהו על התפקיד. מנגד, היו אלה שאמרו כי לפאואל אין מושג. יש לו דוקטורט במשפטים, וניסיון כבנקאי השקעות בכיר, אך הוא יו"ר ה'פד' הראשון, מאז 1987, שאין לו דוקטורט בכלכלה. 1987? אי אפשר שלא להתייחס. זו ראשיתו של העידן הניאו-ליברלי, עידן המתימטיקה והנוסחאות, רווח פיננסי במקום כלכלה לאנשים.

עכשיו, אנחנו כנראה לקראת סוף העידן הזה. לא רק ב'פד', גם בקרן המטבע הבינלאומית, עמדה בראש במשך שמונה שנים, קריסטין לגארד, משפטנית כפאואל בהכשרתה, נטולת דוקטורט. ואם לא די בכך, בנובמבר 2019, היא הפכה להיות נשיאת הבנק האירופי המרכזי. טראמפ, מן הסתם, חלק את תחושת ההתחדשות כשמינה את פאואל לתפקידו. פאואל לא גמל לו כצפוי, והעלה את הרבית ארבע פעמים במהלך 2018, מ-1.5% ל-2.5%. ב-2019, הוא הוריד אותה ל-1.75%, לא מלוא הדרך חזרה. טראמפ האוהב צייץ את תודתו בתגובה: "יש לנו דולר חזק מאד, ונגיד חלש מאד". טראמפ צייץ, פאואל לא ענה, על כן בכתבה המצוטטת כאן הוא נקרא "הנגיד הכי שקט".

גם נגיד הבנק המרכזי שלנו, בנק ישראל, משתדל שלא להיגרר לסכסוכים. ירון מונה לתפקידו בדצמבר 2018, לאחר 25 שנות קריירה אקדמית בארה"ב. מינויו נראה כהמשך למה שאריק שרון עשה: מינוי סטנלי פישר האמריקאי, אולי כהמשך למינוי יעקב פרנקל הישראלי-אמריקאי. כי אם הנגידות מאז שנות השמונים היא פסגת ההיררכיה הניאו-ליברלית, מדוע שלא נביא לכאן מי שהתבשל שנים במולדת הניאו-ליברליזם.

אמיר ירון מתנהג כראוי. קיפאונה של הממשלה עקב פגרת הבחירות עוזר לו להימנע מעימותים. איפיון אחד של התנהגותו ממחיש היטב את הזהירות שלו: התערבותו המזערית של בנק ישראל בהכוונת שער החליפין של השקל. לאחרונה, שב הבנק לרכוש דולרים, לאחר שנמנע מכך מאז חילופי הנגידים.  זאת, לאחר ייסוף של 8% בשער החליפין שקל/דולר לאורך 2019. ירון לא חושב להגביל את זרימת ההון לישראל בינתיים. בראיון לדהמרקר הוא קובע כי "התחזקות השקל היא גם השתקפות של משק בריא."

לא בטוח שכלכלני המגזר היצרני בישראל – תעשייה, חקלאות ותיירות – חושבים כמוהו. אפילו טראמפ בארה"ב רואה את הדברים אחרת. ריחוקו של ירון מהשקל הוא אולי המחשה לסוגיית מדיניות נוספת שהוזנחה בשנים האחרונות. סוגיית 'המקומיות' במינוי נגיד או כל בכיר כלכלי אחר. ירון אמנם הוא כלכלן משכיל, פרופסור באוניברסיטת פנסילבניה עד בואו לכאן, אך הוא לא כלכלן מקומי. האם הוא שם לב לירידת ייצוא הסחורות ב-2019? האם הוא שואל את עצמו, מה קורה בייצוא השירותים, מה מזנק שם כל כך.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

2 מחשבות על “בנק מרכזי. פסגת המקצועיות

  1. פנינה סופר

    אכן נראה שהוא לא חש ולא חי את המשק הישראלי. מין אאוט סיידר. האם באמת אין מוכשרים מקומיים .. דווקא פלוג היתה מקומית האם זה באמת שינה במשהוא את התיפקוד

    אהבתי

  2. תמר בן יוסף מאת

    פנינה סופר,

    בטוח יש מוכשרים מקומיים, והבאת הבאים מבחוץ היא חלק מאותו מצע ימני ששולט עכשיו. חייבים גם לומר שבעניין תנועות ההון ושער החליפין, בנק ישראל תקוע כבר מ-1985. ברונו הבין, אך לא הצליח לצאת מזה. ובמשך כל התקופה מאז, היו מעטים שהבינו, והרבה שמה-אכפת-להם עם משכורת כזו, ותנאים כאלה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s