הידד, גלובליזציה

היא דקרה את עיני יום אחד בשבוע שעבר. לא שהגלובליזציה חדשה לי. אבל, לפעמים, מצטרפים דברים, ואת מבינה שמשהו מהותי השתנה. זה קרה כשפתחתי את המחשב, ומודעת ענק של Windows 7 כיסתה את המסך שלו. 14 לינואר, היא אמרה, הוא יום תמיכתה האחרון של מיקרוסופט בתוכנה. מפה והלאה, היא לא תעודכן, ותהיה חשופה יותר לוווירוסים ולאיומים אחרים.

חברת מיקרוסופט ממליצה לכולנו, מיליארדי משתמשים, לעבור מהר ל-Windows 10, ולהחליף מחשב. האמת היא שנודע לי על כוונתה רק מספר ימים קודם לכן. לא התארגנתי, ולמרות שאני מכירה את התיאוריה, הופתעתי מעזות המצח שבמהלך. ככה זונחים תוכנה, שעל פי דיווחי העיתונות, עדיין נפוצה בבנקים ובמוסדות פיננסיים ברחבי תבל? מיקרוספט ביקשה רשות ממישהו? לא נתקלתי בדיווח על זה, ונטישת תוכנת ההפעלה הישנה נראית לי כאחת מהפגנות הכוח הגדולות ביותר שנתקלתי בהן של תאגידים. אמירה שאין בוטה ממנה על חוזק של תאגיד רב-לאומי ועל שליטה. יותר מממשלה. בטח יותר.

באופן הכי מעניין, דווקא באותו שבוע עסקתי בסטטיסטיקת ייצוא שירותים. מישהו מקוראיי שאל אותי, איך רושמים תוכנה המיוצרת בארץ עבור הבעלים – תאגיד בינלאומי שהנהלתו יושבת באירלנד. מה הבעייה? כל פריט העובר במכס נרשם, עניתי לו. וכמובן שהוא העמיד אותי על התיישנותי, למה שהתוכנה תעבור במכס – מה היא סיגריות? היא עוברת ממחשב למחשב.

פניתי ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והם כדרכם ענו לי יפה. פעם בשנה, הם אמרו, נערך סקר מסחר בינלאומי בשירותים. זהו סקר מדגמי, שבו נפקדות 1,200 חברות. הוא מתפרסם בפיגור של ארבע שנים: במאי הקרוב, ייצא הסקר של 2016. באופן שוטף, מעדכנים את הנתונים בעזרת אומדנים שונים. הלמ"ס בודקת את תוצאות הסקר על ידי השוואתן לדיווחי רשויות המס, והם נמצאים תואמים.

ברור שהלמ"ס עושה את עבודתה במקצועיות. ובכל זאת, זה מדגם ולא רישום מלא, כמו בסחר החוץ של מוצרים. הפיגור בפרסום הנתונים גדול, ומציאת התיאום בנתונים עם רשויות המס לא אומרת הרבה, לאור תחכומם של המדווחים. לא הייתי מתעכבת על זה, לולא ההתקרבות לשוויון בין ייצוא מוצרים לייצוא שירותים בשנת 2019. 40.4 מיליארד דולר לשירותים, לעומת 43.6 מיליארד דולר לסחורות בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. וגם לולא חשד וותיק שלי כי ייצוא השירותים בישראל מנופח על ידי מבריחי הון לארץ, עקב מדידתו הלא הכי מהודקת. כתבות לא מעטות בעיתונות סיפרו על יהודים עשירים המבקשים להפקיד את כספם בארץ. עסקת ייצוא שירותים לכאורה, עשוייה לעזור להם בהקניית תוקף חוקי לכספם כאן.

שני הסיפורים שלעיל הם המחשה מעודכנת על הבעיות שהגלובליזציה מעלה. בעשרות השנים האחרונות, לא ניסו אפילו להגדיר אותן כראוי. מה עושים עם כוחן האדיר של חברות הענק? הן רשומות בארה"ב, פעילות בכל מקום, ומדווחות על עסקיהן ממקלט מס כלשהו. מה עושים עם מעבר הכספים הבינלאומי החופשי, עם האופן שבו הוא קובע את שערי החליפין? עם השפעתו העצומה על הכלכלה?

יש המדברים על מדינה עולמית אחת. אני לא אופטימית. אבל ברור, שצריכים לחזור לפיתרון בנוסח האו"ם וארגוניו לאחר מלחמת העולם השנייה. התיאום הזה, פרי רוחו של קיינס הגדול, התפוגג במשך השנים. עדות לכך תקבלו מחיפוש באינטרנט על קריסטלינה גאורגייבה, נשיאת קרן המטבע הבינלאומית הנוכחית. הבולגריה בצמרת מבטאת תפישת עולם של שמאל-מרכז. בהתאם, נוכחותה ברשת די דלה. עם זאת, היא נבחרה לתפקידה ברוב בינלאומי. משהו בכל זאת קורה, גלובליזציה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

7 מחשבות על “הידד, גלובליזציה

  1. ywelis

    במה שקשור למחשבים – המערכות משתכללות וצריך להתקדם איתן.

    הבעיה היא במודל המכירה של תוכנות, שבנוי על *קניית רשיון שימוש* ולא קניה אמיתית; החברה אומרת גם במפורש בהסכמי המשתמש (שאיש לא קורא) שהיא לא מוותרת על הזכויות שלה לשנות כל דבר בתוכנה, מבלי להבטיח שהיא תפעל בוודאות…

    למעשה, כמו שהודגם יפה בספר המרתק 'קשר התוכנה', אין עוד תעשיה שבה הצרכן כה מופלה לרעה, כמו בתעשיית התוכנה. לכן אגב הפיראטיות, שכמו בכל תחום, מהווה את האיזון הנדרש.

    אני ממליץ על כן לכל מי שעובד עם מחשב, להיזהר מקיבעון או התרגלות לצורת עבודה מסויימת, ולזרום עם הזרם. לזכור שהכל זמני ועוד כמה שנים ישתנה לגמרי. הדבר היחיד שישאר קבוע זה החומר שלו, בהנחה שיגובה.

    אהבתי

  2. תמר בן יוסף מאת

    ywelis,

    והשאלה היא אם אותן חברות היו מתנהגות ככה לולא הגלובליזציה, אילו, למשל, פעלו במדינה קטנה וסגורה. הן פשוט עושות מה שהכי נוח להן, מה שבא להן. יש אפשרות לרסן אותן בגלובליזציה?

    אהבתי

  3. נעמי

    ל – ywelis
    "הדבר היחיד שישאר קבוע זה החומר שלו, בהנחה שיגובה" – אנא הבהרה?
    תודה

    אהבתי

  4. תמר בן יוסף מאת

    odedgilad,

    מסכימה איתך לגבי הרלוונטיות, די ספקנית לגבי התממשות הרעיון של מדינה עולמית אחת. אבל אין ספק, שהצד הזה – המדיני של הכלכלה – הוא אולי הנושא החשוב ביותר של הכלכלה היום.

    Liked by 1 person

  5. odedgilad

    אכן, פער הגודל בין המדינה המקומית לשוק הגלובלי הוא בעיית היסוד היום, ודרך הפער הזה 'נופלות' עלינו הבעיות הקשות ביותר. אני ממליץ מאוד על המאמר הקצר והמשובח של דני רודריק על 'טרילמת הגלובליזציה':
    How Far Will International EconomicIntegration Go?
    http://www.columbia.edu/~mu2166/UIM/Rodrick.pdf

    אהבתי

  6. תמר בן יוסף מאת

    odedgilad,

    תודה, אני אקרא. רודריק הוא מהכותבים האהובים עליי. רק שים לב, המאמר הזה שלי לא מושך המון קוראים. לא השמצתי, לא לכלכתי, איך אפשר ככה בתקופת בחירות?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s