צמיחה מוטת צריכה, נפרדנו מיעד נוסטלגי

לא סתם היא מוטת צריכה, הצמיחה בישראל. חלקה של הצריכה בתוצר הגיע ב-2019 ל-54%. הוא מסתובב באיזור הזה כבר שנים רבות. הרכיב הבא אחריו בהיקפו, הוא הייצוא שבשנה האחרונה תפש 29% מהתוצר. חייבים לומר, כי תרומתו האמיתית של הייצוא לצמיחה היא גדולה יותר, והגיעה ליותר מ-40% בעבר. היקפו בשקלים בתוצר המקומי הגולמי נאמד על ידי הכפלת ערכו בדולרים בשער החליפין הרשמי של השקל, והשקל, כידוע, מיוסף ב-30% ויותר.

שני אלה, הצריכה הפרטית והייצוא, במידה רבה מעצבים את התפתחות התוצר. היא לכאורה, לא הכי גרועה בהשוואה בינלאומית, אך לא מהסיבות שהיינו רוצים. משנת 2000 ואילך, עומד גידול התוצר הכמותי הממוצע על 3.2% לשנה. אך המספר המסכם מחביא בתוכו דרמה נסתרת. הצריכה הפרטית המשיכה לעלות גם בעשור האחרון – שיעור כמותי ממוצע של 3.6% לשנה, גידול ייצוא הסחורות והשירותים צנח לשיעור ממוצע של 2.4% לשנה.

אם מביטים בהתפתחות התמ"ג בישראל, מאז קום המדינה, רואים בבירור את הידרדרות התמונה הכלכלית. שיעור גידול כמותי שנתי של 10.8% בין 1950 ל-1960, 8.8% בעשור הבא, 5.3% בין 1970 ל-1980. 3.6%- משבר ייצוב המשק – בין 1980 ל-1990, חזרה ל-5.5% בין 1990 ל-2000. ומאז, אנחנו באיזור ה-3.2%. משבר עולמי? אולי גם התנהלות מקומית לא מוצלחת?

בתוך האטת הצמיחה הברורה, בולטת נסיגתו של ייצוא הסחורות והשירותים. גידול כמותי שנתי ממוצע של 23.5% בין 1950 ל-1960, זה לא קשה לצמוח מקרוב לאפס. 12.2% ו-9.0% בשני העשורים הבאים, 4.7% בין 1980 ל-1990. שוב 10.0% בעשור הבא, ומאז, גלישה למטה עד לגידול כמותי שנתי ממוצע של 2.4%  בין 2010 ל-2019.

הצריכה הפרטית, שהפכה עם הזמן להיות צריכה-מוטת-יבוא יורדת משיעור שנתי ממוצע של 9.8% בין 1950 ל-1960, לקצב כמותי שנתי ממוצע של כ-5% עד 6% בין 1970 ל-2000. ה-6% הם דווקא בעשור שבין 1990 ל-2000, עשור הפתיחה ליבוא, שבו הוזלו מוצרים רבים (רציתי לכתוב: סמרטוטים רבים). ב-19 השנים האחרונות, עומד גידול הצריכה על קצב שנתי ממוצע של 3% ויותר. 3.6% גידול בצריכה הפרטית בין 2010 ל-2019, לעומת 3.2% בתמ"ג. קצב צמיחה גבוה יותר בצריכה הפרטית מאשר בתמ"ג, מאז עשור שנות השמונים (5.7% לעומת 3.6%).

המצב היה מטריד פחות, אילו הייתה זו צריכה מייצור מקומי במידה רבה. אבל היבוא גדל בקצב שנתי ממוצע של 3.3% בין 2010 ל-2019. די דומה לגידול הצריכה הפרטית והתמ"ג,  לא במקרה. ומנגד, ייצוא הסחורות והשירותים מפגר אחר כל החבורה עם גידול שנתי של 2.4% באותו עשור. ייצוא הסחורות נמצא בירידה קלה (כ-2% לפחות) בין 2010 ל-2019. צמיחה מוטת ייצוא הייתה יעד נוסטלגי בישראל של פעם. הרבה פחות כך מאז שנת 2000. לגמרי לא כך מאז 2010.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

6 מחשבות על “צמיחה מוטת צריכה, נפרדנו מיעד נוסטלגי

  1. נעמי

    תמר, אני בכלל לא צוחקת. אני בוכה. אבל למדתי מבת-דודתי בברזיל שדווקא במצבים שכאלה חיייבים קצת חוש אירוני…

    אהבתי

  2. ywelis

    אני מקוה שזה כולל קניות אונליין, שלא היו כמעט לפני עשור, ולפני שנתיים עברו את ה-10 מיליארד בשנה (נתוני 18' הם כבר 15 מיליארד, רובם בחו"ל).

    כל קניה של מוצר זר, היא כסף שיוצא החוצה ולא חוזר לשוק המקומי, אפילו אם יש איזה מיסוי (הדואר לא מציג למכס כמעט אף דבר; רק חבילות גדולות או במשקל מעל 2 קילו, וגם זה נדיר), כך שהמדינה לא מרוויחה מזה הרבה – *אלא אם היתה מצמצמת בהתאם* את הייצור המקביל היקר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s