בוקר יום שישי, קמנו רעננים ומלאי מרץ. התארגנו מהר, על מנת להגיע לתיאטרון ירושלים ב-10 בבוקר. יעדנו היה הסרט 'ורדה על אנייס', סרטה האחרון של הבמאית הצרפתייה שנפטרה לא מזמן בגיל 90. ורדה נהייתה פופולרית בסוף ימיה. "דוקומנטריסטית מחוננת, וצלע חשובה ביסודו של הגל החדש של הקולנוע הצרפתי" כותבים עליה. אני זוכרת ימים אחרים. ימים שבהם סרטיה הוצגו רק בסינמטקים. אני בכל אופן חסידה גדולה שלה מזה שנים רבות. היא העזה לביים סרטים, כשרק נשים מעטות היו בתחום. היא תמיד ביטאה את נשיותה.
באנו לתיאטרון, קנינו בקופה שני כרטיסים, נכנסנו, היה ריק לגמרי. הגענו לאולם, אישה נוספת הגיעה, חשוך ואין איש מלבדנו. חזרנו לקופה, אמרנו שבאינטרנט הייתה כתובה הקרנה בעשר. הם הכחישו, בסוף השתכנעו וזיכו אותנו בזוג כרטיסים חינם. רוצים בצהריים? אמרו לנו, אני סירבתי, הציעו לנו במוצ"ש, שוב סירבתי וקיבלנו זיכוי כללי. בבית בדקתי, לא הסרט של ורדה הציג שם בשישי בצהריים ולא במוצ"ש.
התפוצצתי, זה תיאטרון ירושלים, תיאטרון בירת ישראל, ומחשבותיי נדדו משם לכניסה לעיר. פלונטר תחבורתי נורא בירושלים, בונים רבי קומות בצמוד לתחנת הרכבת המרכזית. מי צריך שם רבי קומות? אני מכירה רב קומות אחד בסביבה: בניין שערי העיר, רח' יפו פינת רח' שזר. הוא התחיל יפה, היה סואן ומלא חיים – מסעדות, קיוסקים ואנשים מסתובבים. היום הוא מוזנח, חלק ניכר ממנו לא מיושב. מישהו בדק מי ימלא את רבי הקומות החדשים? האיזור הוא איזור חרדי, עני ודל. יש מחלקת תכנון בירושלים? אם יש, מה היא עושה.
מחשבותיי נדדו מכאן להמלצות כנס אלי הורוביץ האחרון, ממשיכו של כנס קיסריה. 'תמימות דעים' נדירה שררה שם, כך מדווח סבר פלוצקר בטור השבועי האחרון שלו בידיעות. כו-לם היו בעד הגדלת ההשקעה בישראל. השקעה בתחבורה ציבורית ניצבה בראש. איזה השקעה – כבישים לאורך ולרוחב? מישהו הזכיר רכישת אוטובוסים נוספים? מישהו דיבר על חזרה לאוטובוסים אירופיים, על נהגים אדיבים ובטוחים?
הציבו את השאלה הזו לרגע, ותראו איך תמימות הדעים התפוגגה. (ואת זה כתבתי אתמול, לפני תאונת האוטובוס הנוראה). שבע עשרה חברות אוטובוסים פועלות היום בישראל. הן, בהשראת זילות המחיה של האוצר, מתחרות ביניהן על השירות הזול ביותר, ועל תשלום השכר הנמוך ביותר לנהגים. סעו פעם אחת באוטובוס סיני משקשק ממבשרת ציון לתל אביב. סעו פעם אחת עם נהג מירוצים, המחויב לשיאי מהירות למען הפרמיה. אגד עוד שומרת על רמה הגיונית, אבל החברות האחרות – מי צריך את התחרות המגוחכת ביניהן? מי צריך תחבורה זולה וגרועה.
העליתי בדימיוני את אגד של שנות השבעים והשמונים, את ירושלים שפעם הייתה עיר נהדרת. אני זוכרת היטב את צערן של חברותיי, שנאלצו לעזוב את העיר. איך הגענו לתמימות הדעים האווילית הזו? מי צריך תמימות דעים בכלכלה? כלכלה, מטיבה, היא מקצוע של ניגודי אינטרסים, ניגודי השקפות, וחילוקי דעות. על כן, בכלכלה של פעם שמרו על עין פקוחה, ועל החלפת דעות מתמדת. על כן בכלכלה של פעם, האמינו שתכנון כלכלי הוא הכרחי.
***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***
עידן השוק החופשי 
העיר נהיית ענייה – החיים בה יקרים. ירושלים של זהב, לא?
"כי "הדסה" רק משל היא, ואפשר יהיה להבריא אותה רק כשתקום הנהגה בעלת יכולת אמיתית להבריא את ירושלים ואת ישראל כולה".
http://on-the-left-side.org.il/%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%96%d7%94%d7%91-%d7%94%d7%93%d7%a1%d7%94-%d7%9b%d7%9e%d7%a9%d7%9c/
אהבתיאהבתי
נעמי,
מסכימה, וברוך שובך.
אהבתיאהבתי
לא ממליץ על הקולנוע בתיאטרון ירוש'; סאונד בינוני ומושבים מיושנים (היה להם עוד אולם קטן יותר בזמנו – מזלם שסגרו אותו). לכי רק ל'פלאנט', ואם אין ברירה אז סינמה סיטי. יש להם הקרנות בשישי בצהריים ולעיתים בוקר. ל'פלאנט' יש גם בשישי בלילה.
כדאי לבדוק אם הסרט עובר בסנימטק. שיפצו שם לאחרונה את האולם הראשי, לראשונה מזה 35 שנה…
אהבתיאהבתי
ywelis
הסרט הזה, לצערי, מוקרן רק בתיאטרון ירושלים. אולי גם זה אומר משהו?
אהבתיאהבתי
גם אני שמתי לב שהנהגים של האוטובוסים ממש מתפרעים על הכביש גם בתוך ירושלים. וגם של אגד.אגב בגלל המחסור בנהגים אגד שוכרת לפעמים נהגים מחברות אחרות או מחברות פרטיות כדי לעמוד בלוחות הזמנים.. זאת סיפר לי אחד הנהגים בקו מירושלים לתל טביב
אהבתיאהבתי
פנינה,
כן, עוד סיבה להחליף ממשלה, אבסורד מה שעשו מהתחבורה הציבורית. שיא השיאים מבחינתי (קרה פעמיים) היה נהגי אוטובוס ששאלו את הנוסעים לידם לאיזה מסלול להיכנס עכשיו.
אהבתיאהבתי
נזכרתי בבלוג הזה למראה תמונות השטפון ולמשמע ההההסברים וההאשמות והאשמות הנגד.
"אי אפשר להערך לארוע גשם קיצוני" באמת? בול שיט, במחילה.
ככל שהעיר נבנית ושטחים פתוחים נאטמים בבטון ובאבן – מצטצמם הניקוז הטבעי.
זה לא סוד ואין בדבר חידוש.
לפני שנים מספר בעזרת השוואה של צילומי לוין – מצאו חוקרים בריטים עלייה מדהימה בשטח הבטון ברחבי בריטניה לעומת שטחים טבעיים. המחקר הזה נעשה בהקשר של מעקב אחר התרבות שטפונות באזורים ש – לא היו – מועדים לכך קודם.
הממצאים הוקרנו בסרט שהמחיש את הבעיה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
הריפוד באבן ובבטון נעשה הן מערכתית והן פרטית-פירטית.
בקיצור – הפקרות מוחלטת.
לדוגמה קנייון קטן שנבנה בעיר חדרה, לא רק שחסם ניקוז טבעי אלא שנבנה באופן כזה שהוביל את הניקוז ישר לשכונה צמודה – והתוצאות לא אחרו לבוא.
מי מאשר דבר כזה, מי אחראי – העירייה שאישרה את הבניה? העדר פיקוח על מהלך הבניה? מתכנני הפרויקט? מי??????????????????????
אף אחד.
מדובר בכשלון מערכתי – מרמת התכנון העירוני ועד לחסימה פירטית פרטית של ניקוז טבעי (מה אני צריך חול ודשא בחצר – יאללה נרצף הכל באבן. ולאן ילכו המים? מה דעתכם על חצר השכנים? ראיתי לפחות שני מקרים כאלה במו עיני).
לא יודעת איך ואם פותרים זאת מקומות אחרים – אבל כמו שאמר היום רופא אחד במרפאה – כל העולם בצער.
אהבתיאהבתי
נעמי,
מעניין, וידאתי עכשיו שהשכנים שלנו השאירו פס קרקע מסביב לריצוף שעשו… השנה במיוחד שנה של שטפונות, ולכי תסבירי מה התעקם, כמעט הכל, כנראה.
אהבתיאהבתי
תמר, אתמול גם ברשת ב' וגם ב- 11 דברו מומחים על כך. המומחה שדיבר בטלויזיה הביא דומאותת מקופנהגן ומניו-יורק.
המודעות והידע והישום כבר קיימים, רק לא הגיעו לכאן.
במקום זה ראש מערך הכבאות התעקש שמדובר ב"אסון טבע". המראינת, מתכנית אחרת ברשת ב', בכלל לא התייחסה למידע שמקום העבודה שלה סיפק לנו הצופים והמאיזינים בתכניות אחרות – היה מביך למדי.
אהבתיאהבתי
משתתף אנונימי,
מביך היא כנראה מילה נכונה לתיאור התחמקות מאחריות.
אהבתיאהבתי