מיתון עולמי? עוד סיבוב של כלכלה פוליטית

אין זמן מתאים יותר לכלכלה פוליטית מאשר עכשיו. ערב בחירות בארה"ב ובגרמניה, ברקזיט בבריטניה, והתכתשויות שונות של סין עם העולם שמסביבה. כלכלה פוליטית אומר להיות מודע לכל הסיפורים. לקשר בין כל הכרזה של ראש ממשלה למה שעומד בפניו. כלכלה פוליטית אינה רק קשר סטטיסטי בין מספר קטן של משתנים.

אני מדגישה את הדברים האלה עכשיו, לאחר שבשבת נברתי קצת בנתונים ולא מצאתי סימני מיתון. אני מדגישה זאת עכשיו, לאחר שבשבוע שעבר, בפייסבוק, שיתפתי שני קטעי עיתונות המכריזים על מיתון. בדקתי, וזה לא מה שהנתונים מראים.

בארה"ב, המצב רחוק ממיתון. שיעור צמיחה של 2.1% (במונחים שנתיים, בניכוי עונתיות) ברבע השני של 2019 לעומת קודמו. צמיחה הנשענת על גידול בצריכה הפרטית ובהוצאות הממשלה. הייצוא מדשדש קצת, הייצור התעשייתי בנסיגה. אך, בשורה תחתונה, 2% בדומה לקצב בשנתיים האחרונות. שיעור אבטלה של 3.7% ביולי. אחזק את דבריי בפיסקה ממאמר עדכני של קרוגמן: "למען ההגינות יש לומר כי הכלכלה חזקה למדיי – דבר לא מפתיע במיוחד, בהתחשב בנכונות של המפלגה הרפובליקנית להתנהל בגירעון ענק כל עוד הדמוקרטים אינם מחזיקים בבית הלבן".

בגרמניה, התמונה יפה פחות: ירידת תוצר של 0.1% (במונחים שנתיים, בניכוי עונתיות) ברבע השני של 2019 לעומת קודמו. אך נסיגה כזו ברבעון אחד עוד לא מעידה על מיתון. המשק צמח בשני הרבעים הקודמים, לאחר שנסוג ב-0.1% ברבע האחרון של 2018. בסך הכל, ב-2018, הוא צמח ב-1.6% לעומת קודמתה. בגרמניה אמנם נצפית האטה כלשהי בקצב הצמיחה, אך שיעור האבטלה עומד בימים אלה על 3.1%.

אם זה המצב בנתונים היבשים, מדוע כותרות התקשורת צועקות אחרת. ראשית, הפוליטיקאים: הם לקראת שינוי. מרקל עומדת לסיים את תפקידה בתום תקופת שלטון ארוכה של 14 שנה, טראמפ במאבק על הקדנציה השנייה שלו. שניהם מעוניינים להמריץ את הכלכלה בימים אלה. על כן, עדיף להם לקטר קצת עכשיו, לגייס את התמיכה במדיניות מרחיבה, מאשר להיתקל בעוד רבעון לא-מוצלח. על כן מרקל מאשימה עכשיו את הברקזיט, ואת מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, במקום לומר משהו על קליטת הפליטים שלה. על כן מרקל גם רומזת על הגדלת הוצאת ממשלה בקרוב.

כלכלה פוליטית אינה שייכת רק לנשיאי מדינה. כלכלה פוליטית היא גם המאבק על העוגה בין מגזרים שונים. וכאן, בולט מאד חלקם בשיח של המגזר הפיננסי והמגזר העסקי כולו. דוגמה טובה היא העיסוק המופרז בהיפוך התשואות, עניין פיננסי מובהק: התשואה באג"ח לטווח קצר עולה בימים אלה על התשואה לטוווח ארוך – האם בהכרח זה אומר מיתון?

יותר מזה, האנטי כלפי כל מה שטראמפ עושה עם סין. קשה לי לשפוט אם טראמפ פועל טוב או רע בנסיבות המורכבות שאיתן הוא מתמודד. קל לי לומר בכל זאת, שהוא עושה מה שקודמיו נמנעו מלעשות: הוא מנסה להגיב על התוקפנות והמניפולציה הסינית. הוא מנסה להחזיר את אמריקה "להיות גדולה שוב". האם הוא יצליח? אולי הוא יוביל את העולם למשבר נורא. נאמץ כאן משפט של קרוגמן, התואם למה שכתבתי בפייסבוק בימים האחרונים: "מלבד בעתות משבר, נשיאים פחות חשובים לכלכלה מכפי שרוב האנשים חושבים, ואף שהטראמפונומיקס נכשלה בקיום ההבטחות שלה, היא לא גרועה מספיק כדי ליצור נזק גדול".

כן, למרות הרעש והמהומה, צעדיו של טראמפ הם די זהירים. גם אם יבוא משבר עולמי עכשיו, הוא לא יבוא בעטיים, אלא בעקבות תהליך מתמשך של ערעור ההסכמה הכלכלית-פוליטית העולמית, מאז ראשית שנות השמונים.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

10 מחשבות על “מיתון עולמי? עוד סיבוב של כלכלה פוליטית

  1. לקסי

    האם יש כאן בשורה שהמנהיגים הפוליטיים – שזה בסופו של דבר, הציבור – לוקחים לידם את הכלכלה מידי התאגידים הגדולים?

    אהבתי

  2. עמית

    ראשית לעניין קבלת פליטים בגרמניה, זה צעד מעודד צמיחה ולא כפי שטוענים חוגי ימין אירופאיים.
    שנית לעניין מדיניות טראמפ, הגנה על המשק האמריקאי לא יכולה להחזיר את ארה"ב לימי גדלותה, לצורך הזה יש להשקיע המעמדות הנמוכים ולקחת מיסים גבוהים מהמאון העליון.
    כרגע המאון העליון בארה"ב ובישראל מעכב כל גידול כלכלי.

    אהבתי

  3. תמר בן יוסף מאת

    עמית,

    לא מתווכחת איתך על עניין הפליטים. בטווח הקצר זה בוודאי מכביד, בהמשך, יש סיכוי שזה יועיל.
    אני גם לא יודעת מה יחזיר את ארה"ב לימי גדולתה, זה דיון לספר ולא לפוסט קצר. אני חושבת, עד כמה שזה ייראה מוזר, שטראמפ לפחות חולם על זה. הגנה על המשק האמריקאי עשויה למנוע הידרדרות נוספת של המגזר היצרני שלו. זה מה שטראמפ מקווה להשיג, לא בטוח שכל צעד שלו מכוון נכון. מסכימה איתך לגמרי בעניין המאון העליון, וכל מה שקשור למדיניות מס והצאת ממשלה מאוזנת יותר.

    אהבתי

  4. טלי

    את מתייחסת לקצב הצמיחה, אבל את לא חושבת ששוק ההון מנופח מאד כרגע? כתוצאה מריבית נמוכה, הקניות החוזרות של המניות וכו'? זאת אומרת יש צמיחה אבל האם היא ברת קיימא?

    אהבתי

  5. תמר בן יוסף מאת

    טלי,

    לא התייחסתי לשוק ההון במאמר זה, אבל אני מתייחסת לניפוחו כל הזמן (ראי, למשל, מאמר קודם). ניפוחו תורם למה שמכונה 'צמיחה'. וכן, קשה לנתח היום את הכלכלה שהפכה לכלכלת שירותים ומסחר במדינות מתועשות רבות.

    אהבתי

  6. דוד סיון

    הזכרת את קרוגמן וגם את היפוך התשואות. אז אולי רצוי לצרף את טענתו (במאמר מה-15.8 בו הוא טען שהיפוך התשואות ניבא או חזה 6 מתוך ששת המיתונים האחרונים.

    אהבתי

  7. תמר בן יוסף מאת

    דוד סיון,

    נוטה לקבל, אם כי צצה כאן בעיה קטנה: קרוגמן כרגע לא נוטה להכריז על מיתון, והיפוך התשואות כאילו כן אומר את זה. לכן לא נכנסתי לזה יותר מדי, אני עצמי לא בדקתי את הנתונים של שוק ההון ביסודיות.

    אהבתי

  8. פינגבק: אודי מנור: תסמונת זורבה היווני - ייצור ידע

  9. תמר בן יוסף מאת

    מומלץ להיכנס למאמר הידעני והנבון על יוון (ועלינו). שתי תרבויות ניגודיות מצד אחד, ותאומות מהצד השני. קישור למאמר בפינגבק שלעיל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s