ייסוף השקל. מזועזעים? התחלה טובה

שער השקל/דולר יוסף בכ-7%  מסוף דצמבר ועד היום. השקל מיוסף גם כלפי מטבעות רבים אחרים, בהתאם לתנודותיהם כלפי הדולר. סוף דצמבר הוא מועד כניסתו של אמיר ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל. ירון מיעט עד כה להתערב בשוק המטבע. לא הייתי מתייחסת לייסוף – עוד ייסוף – לולא הזעזוע המבוטא כלפיו בתקשורת בימים אלה, הקמפיין שמנהלת התאחדות התעשיינים, והשינוי בעמדת נגיד בנק ישראל, המנסה עכשיו להשפיע על שער החליפין בכל זאת.

הטון האדיש שבו פתחתי אינו מבטא את אדישותי כלפי ייסוף השקל, אלא את עייפותי הרבה לאחר מאבק מתמשך. אני עוסקת בנושא מאז שנות ה-80, ומבטאת את עמדתו המסורתית של משרד התעשייה והמסחר שהוחלפה בינתיים. מאז שיא השקל הקודם, קייץ 2002, הוא יוסף בכ-30%. נצרף לכך את עליית האינפלציה בישראל, לעומת עלייתה בארה"ב בשנים אלה, ונקבל פיגור נרחב יותר בפיחות השקל הריאלי לעומת הדולר. זה כמובן לא ממצה את הסוגייה: הפיגור הבולט בהתאמת השקל לדולר נמשך כבר מאז תוכנית ייצוב המשק.

עד אותה תוכנית שרר בישראל משטר ניוד מנוהל, שער החליפין נוהל בעזרת וועדה שמדדה את רווחיות הייצוא. בוועדה ישבו נציגי בנק ישראל, האוצר, משרד התעשייה והמסחר, התעשיינים ואולי עוד גורמים ששכחתי. הם בדקו את שינויי המחיר ברכיבי הייצור מדי פעם – שכר, חומרי גלם מקומיים, חומרי גלם מיבוא – והחליטו על הזזת שער החליפין בהתאם. האם היה זה תחשיב מדויק? וודאי שלא, אבל תראו לי משהו אחד מדוייק בכלכלה. אל האינדיקציה הזו נוספו עוד התרשמויות.

תוכנית ייצוב המשק קיבעה את שער החליפין למספר שנים. בינואר 1989, חודש הניוד בגירסאות שונות ומשתנות. שאיפת רבים הייתה לבטל את התלות בממשלה, וכך ביוני 2005, בוטלה רצועת הניוד לאחר שהורחבה תקופה ארוכה, והפכה לחסרת משמעות.

אני חוזרת לכל זה על מנת להמחיש, כי שער החליפין בישראל נוהל רוב הזמן בידי הממשלה. משרד התעשייה והמסחר, שבו עבדתי, דבק במחוייבות הממשלה לשער החליפין עוד שנים לאחר שהאחרים התייאשו. אימצתי לעצמי את התפישה הזו בהיותי במשרד, וגם לאחר מכן. ומי שעוקב אחר המגזר היצרני בישראל – תעשייה, חקלאות, תיירות – רואה כמה הוא נפגע מהסרת מחויבותה של הממשלה לשער החליפין, ומחשיפה מופרזת ליבוא.עשרות אלפי עובדים נזרקו מהייצור למשרות סתמיות, מתגמלות פחות, מאות מגזרי ייצור ייחודיים נמחקו תוך איבוד יידע.

על כן, עכשיו, אני שמחה על הזעזוע עקב ייסוף השקל. איני רואה בינתיים את ירון עובר למדיניות שער חליפין פעילה. אבל אני רואה אחרים שמזדע-זעים לאחר עשרות שנות אדישות. אפילו התאחדות התעשיינים, שלא רצתה בעבר להילחם על מעורבות ממשלה, מתבטאת עכשיו אחרת. היא קוראת להטלת מס על משחקי מטבע, ועל נקיטת אמצעים אחרים נגד ספקולציה בשער החליפין.

הזדע-זעות היא שלב ראשון בשינוי המדיניות. השלב הבא הוא דיון באמצעים הדרושים, והשלב שאחריו הוא הפעלתם. טוב, לא בממשלה הזו, בממשלה שתקום אחרי הבחירות.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

4 מחשבות על “ייסוף השקל. מזועזעים? התחלה טובה

  1. סער פוקס

    יפה.
    תמר,
    אילו ענפי ייצור נמחקו חוץ מהטקסטיל?
    ואיזה עדות יש לזה שעשרות אלפי אנשים איבדו את עבודתם? האם שיעור העובדים בתעשייה בישראל נמוך ביחס למדינות המפותחות?

    תודה

    אהבתי

  2. תמר בן יוסף מאת

    סער,

    נמחקו כל ענפי הייצור המסורתיים: טקסטיל, הלבשה,עור, עץ, נייר, דפוס, שונות, חלק מענפי המתכת והכימיה. זה איבוד של עשרות אלפי מקומות עבודה, אפשר לראות זאת בשנתון הסטטיסטי לישראל, ובספרי בפרק 'ניפגש בטווח הארוך' הנמצא כאן בבלוג.

    שיעור העובדים בתעשייה בישראל הוא די נמוך. וחוץ מזה, מי אמר שלא כדאי להיות גרמניה ששמרה על אחוז תעשייה גבוה יחסית. יש דיבור על זה בעולת המפותח בתקופה האחרונה.

    אהבתי

  3. Udi Manor

    שלום תמר
    מקווה שאת בטוב
    תודה על עוד דברים לענין
    אני לא מצליח להגיב בבלוג אז אגיב כאן. הבעיה היא לא הממשלה אלא פקידות האוצר
    הבכירה. היא זו שמנהלת את המדינה מאז 1985 ובמידה לא מבוטלת גם קודם לכן. עד
    שפקידות זו לא תותקף ציבורית כולל תביעות אישיות על הריגה ביודעין של מאות
    אזרחים בבתי חולים בכבישים ובאתרי עבודה, לא ישתנה כאן כלום.

    בתאריך יום ב׳, 5 באוג׳ 2019, 11:05, מאת עידן השוק החופשי ‏:

    > תמר בן יוסף posted: "שער השקל/דולר יוסף בכ-7% מסוף דצמבר ועד היום. השקל
    > מיוסף גם כלפי מטבעות רבים אחרים, בהתאם לתנודותיהם כלפי הדולר. סוף דצמבר הוא
    > מועד כניסתו של אמיר ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל. ירון מיעט עד כה להתערב בשוק
    > המטבע. לא הייתי מתייחסת לייסוף – עוד ייסוף – לולא ה"
    >

    אהבתי

  4. תמר בן יוסף מאת

    אודי,

    בעיניי, הביטוי 'ממשלה' כולל את אנשי הביצוע שלה – הפקידים. ואלה פקידי משרדים רבים – גם משרד התעשייה והמסחר או משרדי החקלאות והתיירות לא ממלאים את תפקידם כמו בעבר. מסכימה איתך שהמצב לא ישתנה אלא אם יופעל לחץ ישיר על אותם אנשים, או, לחליפין, יחול שינוי מהותי בארה"ב ובאקדמיה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s