מדידת פיריון, מדוע הוא קופא

   כבר שנים שאני רוצה לכתוב על ניתוחי הפיריון ה'מתוחכמים'  המתפרסמים. רוצה, ומעכבת את עצמי משום-מה. אך מאמר שהוזכר בבלוגו המשובח של אולג קומליק דחף אותי להתחיל. כי זאת יש לדעת, רוב מה שנכתב על פיריון בשנים האחרונות הוא שילוב של בורות ושקר. זאת, מעצם אופן השימוש במושג.

נתחיל באמירה של כלכלן דגול אחד, רוברט סולו מ-1987. סולו כבר אז ראה את האבסורד בנוכחותם "בכל מקום של המחשבים, חוץ מאשר בסטטיסטיקת הפיריון". כי אם המחשוב והרובוטים הם כל כך משמעותיים, איך זה שעליית הפיריון דווקא מואטת בעשרות השנים האחרונות.

סולו הוא התחלה טובה, משום שהוא אבי מודל מדידת שינוי 'הפיריון הכולל' משנות החמישים. מודל זה אומר את הדבר הבא: אם ההון גדל בככה וככה, העבודה, גדלה במקביל, והתפוקה גדלה גם היא – מהו גידול הפיריון הכולל בתוך פונקציית הייצור הזו. ובעצם, מהי 'השארית הבלתי מוסברת' בפונקציית הייצור, השארית שאינה מוסברת בגידול ההון והעבודה, ועל כן יש ליחסה לאותו גורם מסתורי הנקרא 'פיריון כולל'.

עסקתי בחישובים אלה בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה. היה לנו ברור שאנו מבטאים כך מעט מתוך מכלול גדול ומורכב. מה עם איכות ההון ואיכות העבודה, תרומת המו"פ, המצב הפוליטי, האווירה החברתית ועוד אין-ספור גורמים אחרים המשפיעים על התפוקה. הספקות כלפי המודל, והספקות כלפי מקצוע הכלכלה בכלל, גרמו לנטישתו במשך השנים. עם זאת, הושארו התפוקה למועסק והתפוקה לשעת עבודה. משום מה, המשיכו לכנות את הקיצור הזה פיריון עבודה, ועם הזמן, נלכדו בטעות.

נלכדו עד כדי כך, שכמה מספרי תקציב הממשלה פותחים בהצגת מצב השכלתם של הערבים ושל החרדים. מה לעשות, אומרים שם, שאלה הם חלק נכבד מאוכלוסיית מדינת ישראל, הפיריון שלהם ירוד. מה לעשות? אין למדינת ישראל יעדים, אי אפשר לגזור לה אמצעים בהסתכלות הזו.

מאמרו של אדאיר טרנר, חוקר כלכלה היום ויו"ר הרשות לשירותים פיננסיים בבריטניה לשעבר, מציג תפישה פעילה יותר לבעיה. ובניגוד לאופן שבו פתחתי את הדברים הוא יורד למיקרו של המיקרו כדי להצדיק את כותרתו "האם גידול הפיריון נעשה לא-רלוונטי". הנה דוגמה אחת אופיינית לניתוחו: נסתכל רגע על ענף החקלאות, שיעור ניכר מעובדיו מפוטר כי אינו נחוץ עכשיו. הפיריון בענף מזנק, ואלה ששוחררו הופכים להיות משרתים או אמנים ללא שכר, פיריונם הנמוך מאפס את שינוי הפיריון הכללי.

טרנר מדגיש כי שיעור העבודות מהסוג הזה הולך ומטפס בבריטניה ובמדינות המתועשות: עורכי דין, מחוקקים פיננסיים, מעצבים למיניהם – איך מחשבים את תרומתם ואת שכרם. בבריטניה, אנשי השרותים הפיננסיים והעסקיים תפשו 13% מכוח העבודה ב-1992 ו-18% ממנו בזמן כתיבת המאמר. הרבה מהתכנון, הפרסום, עריכת הדין, הפיננסים הם עיסוקי 'סכום אפס' כאלה טרנר טוען.

עוד הוא מוסיף, כי בשנת 2100 מחשוב ורובוטיקה יהפכו חלק ניכר ממה שמיוצר, לסחורה שערכה אפסי וגידול הפיריון והתפוקה למועסק הטמונים בה הוא אפסי. אנחנו עוד לא שם, אבל ההתקדמות במחשוב מסבירה כבר עכשיו את שינוי הפיריון האפסי בימים אלה.  מרוב יעילות, ערך מה שמוגדל עקב היעילות שואף לאפס.

נחזור רגע לישראל עכשיו. היא מפגרת הרבה אחר מדינות אירופה המפותחות בפיריונה. האם זה עקב חסר עצום בהשקעות, כפי שטוענים כמה מהכלכלנים-המדעיים? או שהגענו כבר לתחום גידול פיריון אפס שעליו טרנר מדבר.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

 

6 מחשבות על “מדידת פיריון, מדוע הוא קופא

  1. רוני ה.

    נדמה לי שהראייה של טרנר היא קצרת-טווח מדי. צריך לחכות ולראות מה יהיה עם כל אותם עובדים שנפלטו משוק העבודה. האומנם כולם ימצאו עבודה בשירותים או באמנות בשכר נמוך? יכול להיות שלאורך זמן, אותו חלק באוכלוסיה שירגיש שאין בו צורך כלכלי פשוט יצטמצם, בעיקר דרך הפחתה בכמות הילדים, כך שלטווח הארוך יותר פריון העבודה בכל זאת יעלה. אולי זה ההסבר להצטמצמות האוכלוסיה במערב?

    אהבתי

  2. דוד סיון

    תמר בן יוסף
    את טועה פעמיים:
    א. טרנר לא טוען טענה כזאת.
    ב. הדוגמה שהצגתי מראה שהמשפט הראשון שלך שגוי

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s