קרוגמן תבין, הפעם אתה לא מבין

יש לי חיבה גדולה לפני הילד הטוב של חתן פרס נובל, פול קרוגמן. אני אוהבת את היושר והחדות של כתיבתו. אבל לפני קצת יותר משבועיים, גיליתי שלפעמים אני גם חולקת עליו. וזה דווקא בתחום המרכזי של מומחיותו – תחום הסחר והמימון הבין-לאומי.

במאמר לניו-יורק טיימס, שתורגם לדהמרקר מה-13.5, קרוגמן תוקף את מדיניות סחר החוץ של טראמפ. הוא מונה את העובדות, ומנסח כמה תובנות מעניינות כלפיהן. אך הוא דמוקרט, לא אוהב את טראמפ, ומשהו בניתוחו צועק את זה.

קרוגמן מחלק את מסריו לשניים, כותרת ראשונה: "בטווח הקצר מכס הוא מס – אבל השלכותיו הכלכליות צנועות". כאן הוא טוען שהפסד התמ"ג הנובע מהמכסים הוא זעום בינתיים. יותר מזה, המכס מעלה את שער הדולר, וכך מיטיב עם סחר החוץ האמריקאי. כל עוד שלא מטפסים למלחמת סחר בין טראמפ ל'עולם', לא קורה שום דבר נורא, קרוגמן אומר.

החלק הרע מחכה לנו בטווח הארוך ומחוץ לכלכלה, תחת הכותרת "בטווח הארוך, למה שלום ודמוקרטיה בכל זאת חשובים". כאן, קרוגמן, בהטייתו הפוליטית, זורק על טראמפ את כל המהומה העולמית. קרוגמן מדגיש בהתחלה את תרומתו הברורה של האיחוד האירופי מיד עם הקמתו: מניעת מלחמה נוספת בין גרמניה לצרפת. הוא מבליט את השפעת האיחוד לדמוקרטיזציה אצל חבריו, אך קובע כי עכשיו "תגובתו הרפה של האיחוד להתמוטטות דה-פקטו של הדמוקרטיה בהונגריה וכנראה גם בפולין מייצגת כישלון מוסרי גדול'.

לכאורה, דברי אלוהים חיים, אבל זו אירופה, איך טראמפ שייך כאן? יותר מזה, קרוגמן לא מתקדם לתרומת האיחוד היום – לא זה של שנות ה-40 – לדמוקרטיה המוזרה הנראית עכשיו בהונגריה, פולין, איטליה, בריטניה ועוד. מה, מודל האיחוד העכשווי על כל הגזמותיו, ועצימת העין למה שקורה סביבו, חף מפשע לגמרי?

מכאן, קרוגמן עובר לחלקה של ארה"ב בשלום שלאחר מלחמת העולם השנייה. שוב, טענה נכונה ומוכרת, אך גם קרוגמן מודה שהעולם השתנה מאז. " סין, במובנים רבים, היא האיש הרע בסחר העולם". אם כך, אין סיבה להילחם בה? כן, קרוגמן עונה, אך זה היה מוצדק "אם טראמפ היה מקבץ סביבו ברית של אומות להתעמת עם המדיניות הסינית הלא-תקינה". ואם אירופה לא מעוניינת? יותר מזה, הנה, בימים האחרונים, אירופה מצטרפת לחרם של טראמפ על חברת וואווי הסינית, אולי זאת התחלה.

התנהלות אירופה, קרוגמן אומר וצודק, אינה מרשימה. עד לפני כמה שנים נראתה מעין ברית בין ארה"ב לאירופה, שליטה משותפת בעולם של שתיהן. עכשיו, האירופים מתגלים כאכזבה, "הם אפילו לא מסוגלים להתמודד עם אנשים כמו ויקטור אורבן ההונגרי, ואינם מסוגלים לספק את ההנהגה שהעולם זקוק לה".

אם כך, איך טראמפ קשור לכאן? אנחנו יודעים שהוא לא נחמד. יודעים שהוא רפובליקאי. האם, באמת, "הוא פועל במודע להפוך את העולם למקום מסוכן יותר ודמוקרטי פחות, כשמלחמת הסחר היא רק ביטוי אחד למהלכיו" כפי שקרוגמן טוען?

הרשו לי להטיל ספק. טראמפ מנהל עם סין מלחמת כוח, על מנת לשפר את האיזון כלכלי. מעת לעת, הוא גולש לאיזורים תמוהים. האם הוא צודק בכל צעד מצעדיו? האם הוא ישיג את 'הניצחון' שאליו הוא שואף? שאלה טובה, לי אין תשובה עליה. לא בטוח שקרוגמן מספק לה מענה מוצק יותר.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן**

11 מחשבות על “קרוגמן תבין, הפעם אתה לא מבין

  1. shunra

    לטעמי דווקא קרוגמן צודק כאן.
    ומבחינתי, אין דבר שטראמפ עושה שיכול להיחשב סביר או תקין או מקובל. גם לא מלחמות האגו שלו נגד סין (ומקסיקו).

    נראה לי שהמחלוקת ביני ובינך היא שאת רואה אפשרויות שיצא טוב מתוך כל הרע הזה – ואני דוגלת בדוקטרינת פרי העת המורעל.
    למרבה המזל (?) השריפה שנדלקת תחת הכלכלה העולמית (והתרבות העולמית) מתקרבת לרמות בעירה שיצדיקו אחת מאיתנו בתוך זמן קצר. אני מקווה שהתוצאות יכללו הפעם חשיפה של הצדדים המוכמנים בסיפור הזה באמצעות מערכת משפט מתפקדת, אם עוד תהיה כזו, כדי שלא יישארו ספקות לגבי המניעים שמאחורי כל הרע הזה.

    אהבתי

  2. תמר בן יוסף מאת

    shunra

    אני, שלא כמוך, חושבת שיש גם צד ענייני בתפישת סחר החוץ של טראמפ. היא לא מתאימה לתפישה הנוכחית של הזרם המרכזי בכלכלה, לכן היא כל כך מושמצת.. זה לגמרי לא אומר שאני מתה על כל מה שהאיש הזה עושה, את זה את בטח מבינה.

    אהבתי

  3. shunra

    כמובן שאני יודעת שאת לא תומכת בו (חלילה!).

    אבל זה בדיוק ההבדל: אני חושבת שמהגישה הרעילה של הצד שלו של המפה לא יכול לצאת שום דבר טוב. ואת אומרת שדווקא יכול.

    עוד נראה.

    אהבתי

  4. פנינה סופר

    אני בעד הגישה האופטימית _כרגיל את כזו_של תמר.מאחר שהשתנו כללי המשחק בעולם אולי טראמפ לא כל כך גרוע בהתיחסותו

    אהבתי

  5. תמר בן יוסף מאת

    shunra ופנינה סופר,

    פנינה היא כלכלנית כמוני, ויש לנו פרגמטיות משותפת. התורה מסיני שהייתה בתחום סחר החוץ די התפוגגה, לטראמפ יש אומץ לנסות משהו אחר. בכמה מצעדיו הוא מפגין תבונה, באחרים – לגמרי לא. כן, עולם מורכב, אבל ככה זה, במיוחד תקופות סערה כמו עכשיו.

    אהבתי

  6. Gilad Zilberman

    תמר, הייתי שמח לשמוע מה לדעתך יהיו תוצאות אפשריות של ה"מלחמה".
    ניתוחים של כלכלנים שאני שמעתי צופים השפעות די קשות על יציבות הכלכלה ועל התוצר הלאומי באמריקה.

    אהבתי

  7. תמר בן יוסף מאת

    Gilad Zilberman

    בוא נחזור לקרוגמן ש'ביקרתי' כאן. הוא אומר שהגריעה מהתמ"ג היא זעומה, בינתיים. מה יהיה בהמשך? קטונתי מלנחש. לדעתי, גם בדיעבד לא נוכל להפריד את האפיזודה של טראמפ מהתהליך הפוליטי המוזר המתחולל היום במדינות רבות בעולם המתועש והפחות מתועש. טראמפ הוא רכיב, אבל רק רכיב בתהליך הזה. אבל זו באמת מצווה להיות אופטימיים. נקווה לטוב.

    אהבתי

  8. Gilad Zilberman

    נקווה לטוב. אני חושב שהכלכלנים היום מתקשים לשער איך הכאוס שטראמפ מכניס ישפיע על הכלכלה לטווח ארוך.
    הפילוסופיה דווקא תומכת בו, חלקית, אבל מדינות רבות שמעריכות יציבות חוששות ממנו.

    אהבתי

  9. תמר בן יוסף מאת

    Gilad Zilberman

    מסכימה איתך. אתה רואה שגם אני כותבת 'מעורב'. נתחיל בזה שטראמפ הוא לא האיש הצפוי ביותר. ובכלל, כלכלה פוליטית בעידן של אי-וודאות…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s