פוליטיקה, כלכלה, פוליטיקה – המעגל

שיעור אינפלציה שנתי של 20%, עולה ועולה ועולה. שיעור אבטלה של 15%, אבטלת צעירים – 27%, רוצים לחיות במקום כזה? סעו לטורקיה, כך נראה דיוקנה הכלכלי העדכני. דיוקן כלכלי? מי אנחנו שנקבע: כלכלי או פוליטי.

שלטון ארדואן נראה דווקא טוב בהתחלה. הוא מונה לראש ממשלה במארס 2003. זמן קצר לאחר מכן צנחה האינפלציה במדינתו: 45% ב-2002, 22% ב-2003, ומתחת ל-9% ב-2004. שם, באיזור ה-7% עד 9%, היא נשארה עד ל-2016. ואז, באוגוסט 2014, שדרג ארדואן את מעמדו לנשיא נצחי-כל-יכול. זה כנראה לא היה רעיון כל כך טוב. האבטלה שעמדה על כ-10% טרם ארדואן, טיפסה ל-13% ב-2009, ירדה לקצת יותר מ-8% ב-2012, ושוב היא בזינוק, ראיתם לעיל איפה היא עכשיו.

הוא איבד את זה, ארדואן, את האיזון הנדרש לשלטון יציב. התחיל באיסלמיזציה של מדינה שחרתה על דגלה את החילוניות, מאז ראשית ימי אטאטורק, לפני מאה שנה כמעט. המשיך בשורת תגרות – עם ישראל, עם האיחוד האירופי ועם ארה"ב. היום, הוא בסכסוך פנימי עם אחמט דבוטאולו, מי שהיה ראש ממשלה מטעם מפלגתו, ובעימות חיצוני עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

איבוד האמון במי שסביבו הוביל את ארדואן למינוי חתנו, בראט אלביירק, למשרת שר אוצר מיולי 2018. איש העסקים אלביירק אמנם נאמן לחותנו, אך לא בטוח שהוא מבין בכלכלה. שניהם יחד לוחצים על הבנק המרכזי לא להעלות רבית, למרות שהעלאה כזו נראית נחוצה על רקע הפיחות הניכר בלירה הטורקית והאינפלציה שממשיכה לטפס.

משהו בתפישת המצב של הצמד מעוות. טורקיה היא אמנם מדינה של 81 מיליון נפש, יותר מאשר צרפת (67 מיליון), וכמעט כמו גרמניה (83 מיליון), אך היא בכל זאת אינה מעצמה. היטיב לנסח את הדברים אחמט דבוטאולו, ראש ממשלתה לשעבר: "משבר בממשל הוא השורש לבעיה הכלכלית שאנחנו חווים". הגענו לקו המוביל מפוליטיקה לכלכלה. וכמובן שגם הקו הנגדי מצטייר: כלכלה שקובעת את הפוליטיקה – מרידות נגד שלטון ארדואן, והפסד מפלגתו בבחירות לרשויות המקומיות בכמה מהערים הגדולות.

תמונת הפוליטיקה והכלכלה הטורקית מעוררת מחשבה על הבחירות שלנו. רצף שלטונו הנוכחי של נתניהו כראש ממשלה נמשך ממארס 2009. שיעור האינפלציה שהיה 3.9% בשנתו הראשונה, ירד  בעקביות (והיה אפילו שלילי במשך שלוש שנים) עד ל-0.8% ב-2018. שיעור האבטלה גלש למטה אף הוא מכ-7.5% ב-2009 לקצת יותר מ-4% ב-2018. כן, ברור שיש מה לומר על שינויי הגדרת נתונים – לא רק בישראל – עם השנים, ועל צדדיה האחרים של הכלכלה כגון דיור, בריאות או פנסיה.

אך מסתבר, וזו הפתעה גם בשבילי, כי אינפלציה ואבטלה הם אינדיקטורים מרכזיים בתחושת הרווחה של בני אדם. ערכיהם הנמוכים משרים שקט ויציבות. האם נתניהו הבין זאת, או, שבמקרה, ניווט אותם לטובתו. תגובתו הסדורה של השמאל-מרכז לא נשמעה. תעזבו תגובה, סתם התיחסות קצרה לנתונים.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

4 מחשבות על “פוליטיקה, כלכלה, פוליטיקה – המעגל

  1. לקסי

    תודה תמר,
    במצב שבו נתוני המקרו, כפי שציינת, נראים טובים ולמרותם יש תחושת אי-נחת צריך לבדוק את "התפלגות האושר". שמא נעשה כאן מה שמסופר עך ת'אצ'ר שהקריבה 20% מתושבי בריטניה והיטיבה עם 80%.

  2. תמר בן יוסף מאת

    לקסי,

    תודה לך, אני באמת מנסה להבין, ויתכן שנעשה כאן מה שאתה אומר. גם אותם 80% מן האוכלוסיה שכביכול הוטבו, לא בטוח שהם הוטבו (הפנסיה שלהם נגרעה, ועוד) והם לא כל כך ערים לזה עכשיו. אבל הגיע הזמן באמת שננסה להבין.

  3. מיכאל לינדנבאום

    זה כמו אצלנו.הפנסיה של ההמון הצוהל נשדדת בשעשועי הטייקונים בבורסה, והרוב אומר :"אין כמו ביבי!".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s