הבה ונמחיש עד כמה הוא נהיה לא-הגיוני. חיפשתי את תאריך דחייתו האחרונה של הברקזיט לסוף אוקטובר 2019. כמה סיבובי גוגל עד שמצאתי: ה-11 לאפריל, רק לפני ארבעה ימים. חודש ניסן, חודש הדחייה, הוא חודש חג חירותנו. השוואת המשותף בין שני המועדים היא על-כן בלתי נמנעת.
עזר לי בסידור מחשבותיי, אדם מרשל, ראש איגוד לשכות המסחר בבריטניה. בראיון כלשהו הוא השווה את הברקזיט לג'י.פי.אס של מכונית אל יעד לא-ידוע. סיפור התנ"ך מבהיר לנו איך מתווים יעד ידוע. עשרת הדברות הן שהובילו את עם ישראל לחירותו. הן ניתנו לפני הכניסה לארץ, ובאופן פרדוקסלי, דווקא האיסורים והמגבלות המוגדרים הם שסימנו את קו ההפרדה בין עם חופשי לעם של עבדים.
היעדרו של סדר יום – יעדים, איסורים ומגבלות מוגדרים – הוא ה-בעייה של הברקזיט. הוא מותיר את בריטניה בהאטה, עם השקעה יורדת ומנכ"לי חברות מסוייגים. כלכלת בריטניה צמחה ב-0.3% בלבד בשלושת החודשים עד לפברואר. ההשקעה העסקית בה צנחה ב-0.9% ברבע האחרון של 2018 – רבע רביעי ברצף של צניחה, לראשונה מאז משבר 2008. חברות שונות בבריטניה אוגרות מזון ותרופות כל העת.
שלוש השנים האחרונות המחישו כי אין סיכוי להסכמה על ברקזיט מפורט. זאת, בגלל נוקשות בתוך בריטניה, ונוקשות כלפיה באיחוד האירופי. לכן נראה כי דרך ההתקדמות היא באימוץ כמה עקרונות כלליים. עיקרון ראשון הוא סגירה מחדש של הגבול בין אירלנד הצפונית לאירלנד. ללא סגירה, תימשך נהירת הזרים לבריטניה. לא סגירה היא לא-ברקזיט.
על פי אותו קו חשיבה, חייבים להקשות את כניסת הזרים לבריטניה לצורך עבודה או שהייה ממושכת. ועם זאת, נראה שחופש הסחר עם האיחוד האירופי מוסכם על הרוב המכריע של הבריטים. על כן, הסכם שמירת איזור הסחר החופשי בין בריטניה לאיחוד האירופי חייב להיחתם ישר בהתחלה.
איזור סחר חופשי, ולא הצעתו של קורבין לאיחוד מכסים. אין כל סיבה לשאוף לאיחוד מכסים בין בריטניה לאיחוד האירופי – מכס אחיד של בריטניה והאיחוד האירופי בכל הסכם מחוץ לאירופה שהם חותמים, כגון הסכם עם ארה"ב. סעיף חשוב נוסף יבטיח את שמירת לונדון כמרכז פיננסי בינלאומי. זהו הסעיף שהיה באיחוד האירופי על חופש תנועות הון. הסעיפים שלעיל יכולים להשתנות בהמשך, אך הם לגמרי חיוניים בהתחלה.
עמדתו של קורבין, יו"ר הלייבור הבריטי, בהסכם זה היא בוודאי חשובה. על ממשלת מיי להסביר לציבור עד כמה התעקשותו על איחוד מכסים לא תורמת דבר, ובוודאי שהיא אינה סוציאליסטית. קורבין פועל לערער את מיי, על מנת שיוכל לקפוץ לשלטון במקומה. בדרך הוא מערער את בריטניה, ואת אירופה כולה. על כן, בחזית מלחמתה של מיי, עליה להבהיר נקודה זאת, ולגייס תמיכה פרלמנטרית מספקת לגירסת הברקזיט שלה.
נשמע הגיוני? זה לא שהיגיון הוא כזה יתרון בפוליטיקה בדרך כלל. אבל סוגיית הברקזיט היא סוגייה כלכלית מרכזית, אין ברירה, אלא להזריק לתוכה את מידת השכל הישר הראויה.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***
עידן השוק החופשי 
אני מסכים איתך שצריך להגיע להסכמות כלליות, רק חבל שעובדים עליהם עכשיו ולא לפני שנה-שנתיים. עם זאת, אין סיכוי שיסכימו על סגירת הגבול בין אירלנד לצפון אירלנד. זה יפגע בהסכם יום שישי הטוב ויוביל לקריסה של הממשלה.
אהבתיאהבתי
גיל,
זה יפגע בהסכם יום שישי הטוב, ואז מה? בלי סגירת הגבול, אין ברקזיט. ככה פשוט. מרוב ליברליזם בבריטניה, הם שכחו מה זה לשבת ולחשוב ביחד.
אהבתיאהבתי
האופציה היחידה הריאלית היא להשאר בשוק המשותף ואז אין צורך בגבול. לזה אני חושב יש הסכמה רחבה אבל הקו הנוקשה מתנגד לו.
אהבתיאהבתי
נחיה ונראה. אני לא רואה דיון אמיתי עד לרגעים אלה.
אהבתיאהבתי
ככל שנוקפים הימים ומתחוורת יותר ויותר המזימה שנרקחה נגד תושבי הממלכה המאוחדת על ידי טיפוסים כמו פאראג' וג'ונסון (שכל אחד מהם מצויד באזרחות נוספת, על כל צרה שלא יביאו על ביתם), רעיון הפירוד נראה גרוע יותר יותר – ליותר ויותר אנשים.
זאת ועוד, נראה לי שלצעירי אירופה (ואני כוללת בה את הממלכה המאוחדת, לפחות עד סוף אוקטובר) מגיעות ההזדמנויות שהיו להוריהם לפניהם. פירוק ההסכמות שהפסיקו את הדימום באירלנד לא תשרת אף אחד לטובה.
ומשום כך אני מאוד מקווה שהמתווה שלך לא יתקבל. אבל כמו שאמרת, נחיה ונראה.
אהבתיאהבתי
shunra,
מהן האזרחויות הנוספות של פאראג' וג'ונסון? נשמע מסקרן. וחוץ מזה, מרוב ניסיון להבין, נראה כאילו אני בעד הברקזיט במתכונתו המקורית. אז לא ככה. אני אבל כן מאמינה שהוא מבטא מצוקה אמיתית. ומצוקות צריך לפתור, אם כי, לטעמי, אף פעם לא בכסאח אלא בהידברות ובהדרגה.
אהבתיאהבתי
אכן, נקודת ההסכמה בינינו (והרי תמיד יש לנו נקודות הסכמה, כלשהן) היא ההכרה במצוקה שממנה נובעת הטרגדיה.
ולגבי האזרחויות: פאראג' נשוי (אם כי נראה שהוא בנפרד מאשתו) לאשה מגרמניה וילדיהם מחזיקים באזרחות כפולה. משמע,הוא זכאי לאזרחות גרמנית, מכוח איחוד משפחות עם ילדיו – ברגע שירצה – ואם לא לאזרחות, לכל הפחות למגורים שם. ראי הסיפור המסובך כאן https://en.wikipedia.org/wiki/Nigel_Farage#Personal_life
הרשומה של בוריס ג'ונסון בוויקיפדיה מבהירה את מקום לידתו (ניו יורק) ואת זכאותו לאזרחות ארה"ב. הוא הכריז שהוא יוותר על אזרחותו זו, אבל לא ידוע לי שהוא אכן עשה זאת. הכרזות זה בזול.
אהבתיאהבתי
shunra
כל כך ממחיש כמה ההוויה מעצבת את ההכרה. זה עולם גלובלי – אנשים נישאים לזרים, מפתחים קריירה לא במקום שבו נולדו. והנה, ראי את תגובתם (לא טיעון מצידי, סתם מחשבה שעלתה) הם דוחפים ברקזיט, באופו הכי קיצוני ולא-רציונלי.
אהבתיאהבתי