גוש החמאה, בכלי שעל שולחן המטבח, מעצבן אותי מאתמול בבוקר. הוא מגושם מדי (250 גר'), צהוב מדי (אולי שמן מדי) בשבילי. אישי הביא אותה מהמרכול השכונתי, החמאה היחידה שהייתה שם. מעניין מתי היא תפסיק לדקור לי את העין. על פי הכיתוב העברי על העטיפה בצד אחד, נדמה לי שמראש הניחו שאתרגל. היבואן השקיע כאן באריזה, לא למשך זמן של 'תגרת מחירים' קצרה בין הממשלה לתנובה.

Euro Butter כתוב שם בצד הלועזי, האם זו הכרזת כיבוש לאירופה? ייצור גרמני, עכשיו הם שולחים רגל לים התיכון. ומשרד האוצר שלנו שמח לשתף פעולה. החבילה הזו זולה  מחמאה ישראלית. אך מה הפלא, כששער החליפין של השקל מיוסף בעשרות אחוזים, ואיש לא השווה בין התמיכה הממשלתית בחקלאות בגרמניה לזו הישראלית, האפסית.

באתר תנובה באינטרנט, קראתי את המילים הבאות: "החברה מחזיקה בנתח שוק משמעותי בתחום ייצור חלב לשתייה, מוצרי חלב ושיווקם. ב-1988, הוכרזה כמונופול בתחומים אלה…ראשיתה של תנובה בשנת 1926…בתחילה שיווקה תנובה חלב טרי לשתייה בלבד, מאוחר יותר גם מוצרי חלב". נוסטלגיה, תנובה התחילה בשנות העשרים בייצור חלב. במארס 2015, היא נמכרה לברייטפוד הסינית.

פדיון החברות הרב-לאומיות הזרות בישראל הגיע ב-2015 ל-12.8% מסך הפדיון במשק. חברה כזו, חברת IN בהגדרת הלמ"ס, היא חברה ישראלית בשליטה זרה "חברה ישראלית המוחזקת על ידי תושב חו"ל יחיד (חברה או איש פרטי) בשיעור העולה על 50% מהון המניות שלה".

פדיונן של חברות אלה היה כ-20% מסך הפדיון בתעשייה ב-2015. בענף המזון, הן תפשו כ-17% מסך הפידיון באותה שנה (ההעברה לברייטפורד בוצעה במארס). כלומר, ענף המזון, שפעם נחשב לענף הכי מוגן בתעשייה, גם הוא היום ענף רב-לאומי בישראל.

חמישית מהתעשייה בישראל מוחזקת היום בידי זרים. מה זה אומר על מטרותיה? מה זה אומר על חופש הפעולה שלה? יש לזכור שה"זרים" לא כולם באים ממקום אחד. הם אמריקאים, אירופיים או סינים. הנה מה שנכתב אתמול בדף הראשון של 'הארץ' על השקפת ארה"ב בנושא. ארה"ב, הנמצאת במאבק כוח עם הסינים, קוראת כעת לישראל, במחקר שנערך במכון ראנד, להקים מנגנון לפיקוח על ההשקעה הסינית בארצה. החוקרים האמריקאים מזהירים בפני האיום הביטחוני הכרוך במעורבות סינית. הם קובעים כי מעורבות כזו היא חלק מיוזמת "החגורה והדרך", יוזמה ליצירת רצף גיאוגרפי של שליטה סינית עד למערב.

ומה עם שליטה אמריקאית, ושליטה אירופית בישראל? נתוני הגלובליות, מהסוג המוצג כאן, נאספים בלמ"ס רק פעם בשנתיים. הם מתפרסמים באיחור רב – נתוני 2015 פורסמו רק בפברואר השנה. גלובליזציה בישראל, במובנה הפוליטי הרחב, למי אכפת? לא נראה  שלממשלה, לא נראה שלאקדמיה. קונים בזול, הכי בזול שאפשר הרגע, בזאת מתמצה הכלכלה הפוליטית של הגלובליזציה בישראל.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***