כותרת כזו לא הייתה מופיעה בדפוס לפני עשר שנים. וודאי לא בכתב עת יוקרתי כמו הבוסטון רוויו. אני הגעתי אליה דרך פיגומים, מגזין להגות סוציאליסטית הנבנה עכשיו. משבר 2008 וכל מה שאחריו הפכו את האמירה שבכותרת ללגיטימית: הניאו-ליברליזם שייך לעבר. את המאמר כתבו שלושה אנשי אקדמיה אמריקאים: Suresh Naidu, Dani Rodrik, Gabriel Zucman.

כדאי לציין כבר בהתחלה כי רק אחד מהם, גבריאל זוקמן, שייך לחוג לכלכלה באוניברסיטה מכובדת, ברקלי בקליפורניה. סורש נאידו הוא פרופסור למדיניות ציבורית בינלאומית בקולומביה, דני רודריק, המבוגר והידוע משלושתם, הוא פרופסור לכלכלה בבית הספר לממשל בהרווארד. הם מארגני קבוצה לשגשוג כוללני, מכאן אפשר לנחש בקלות את טענתם.

הם מונים נתונים על אי-שוויון, קיפאון וירידה ברמת חייהם של אמריקאים רבים. אותי תפש במיוחד נתון אחד: ב-2017 תוחלת החיים בארה"ב ירדה זו השנה השלישית ברציפות. תוחלת חיים מקושרת לרווחה וקידמה, והנה היא יורדת בארה"ב.

מאמרם של השלושה מבסס את טענתם כי הניאו-ליבריזם נגמר. הוא עושה זאת בשורת טיעונים, הנשמעים די הרבה לאחרונה, אך יש ערך להצגתם הסדורה על ידי שלושה אנשים נחשבים. מדע הכלכלה נמצא בתסיסה יצירתית, הם פותחים. תחושה של אחריות ציבורית גוררת את האנשים לתוך הקטטה.

הם, מצידם, תורמים להתכתשות שורת הכרזות: "ניאו-ליברליזם – או פטישיזם של השוק – אינו יישומה העקבי של כלכלה מודרנית, אלא עיוות פרימיטיבי ופשטני שלה…הנטייה האמפירית העדכנית בכלכלה מקשה על הערצת השווקים, מכיוון שהיא מקשה על זניחת עובדות לא נוחות." הם מוסיפים גם כי "לכלכלה אין בהכרח תשובות מוחלטות, אך היא מציעה את הכלים הדרושים להערכת החלופות, וכך תורמת לדיון דמוקרטי מודע יותר."

לקראת סיום, הם קובעים כי "התיחסות רצינית לכלכלת ימים אלה היא עקבית עם המלצה על שינויים מבניים דרמטיים בחיים הכלכליים האמריקאים." שינויים בכייון של הכפפת היעילות המפורסמת של ספרי הכלכלה לערכים כגון שלטון דמוקרטי ויחסים שוויוניים בין האזרחים. ועוד הם מוסיפים: "כלכלנים רבים מתייחסים בביטול לתפקיד הכוח, אך הצעות אלה מתמודדות חזיתית עם א-סימטריה של כוח, ומציעות דרכים לאיזון מחדש של כוח למטרות כלכליות."

כלכלנים רבים, מצד שמאל של המפה, יאמרו: מה הם מחדשים. לי נדמה שהחידוש הוא בניסוח ישיר ובוטה של מסרים מחוץ לזרם המרכזי, על ידי דמויות אקדמיות מכובדות. אני עוקבת אחר טיעוניו של רודריק, הקשיש והידוע מהשלושה, כבר שנים רבות. התוודעתי אליהם בעת כתיבת ספרי ברוכים הבאים לשוק החופשי, וציטטתי שם כמה מהם.

בניגוד למודל הניאו-ליברלי, רודריק טען כל העת כי סחר חוץ חופשי לגמרי אינו נמצא בשום מקום. אי-אפשר לקיים בו-זמנית את המשולש מדינת לאום-פוליטיקה דמוקרטית-גלובליזציה מלאה. כל זוג מהם מתנגש עם השלישי. הופניתי לרודריק על ידי פרופ' אסף רזין מאוניברסיטת תל-אביב, והסכמתי עם טיעוניו מיד עם קריאתם. הם תואמים את עמדתי על הגלובליזציה.

ההסכמה המלאה נובעת מבית גידול דומה: תורכיה המסורתית שבה גדל רודריק עד לשנות ה-70, וישראל של שנות השבעים-שמונים, שבה שימשתי ככלכלנית במשרד התעשייה והמסחר. ולקוראים היותר הגיוניים, אלה שמחפשים מסלול התקדמות בטוח, אני חייבת לומר: רודריק לא זכה בינתיים במלוא הכבוד הראוי לו. חישבו היטב אם ללכת בדרכו.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***