ואני מקשקשת לכם על מצע

לא אמרתי מילה על הבחירות האלה עד כה, מקווה ששמתם לב. אבל אני קולטת סיכוי כעת, ומעריכה שהוא יילך ויגבר. רוצים הסבר הגיוני? אין לי, לא יעזור. שום דבר לא הגיוני בבחירות אלה. נלך על רגש, על אמונה, נלך על מצע כלכלי-חברתי.

גישת העבר – מצע לאנשי כלכלה

עד לא מזמן, הייתי באה לכאן עם מצע ל'כלכלנים' – מצע של 'איך', איך נקים מחדש את הכלכלה. שני סעיפים עיקריים הייתי שמה בו: תכנון כלכלי וחזרה לכלכלת ייצור. תכנון כלכלי, ראש וראשון לכל. זו השיטה שעבדה להפליא במשך שלושים שנה ויותר, לאחר מלחמת העולם השנייה. אנחנו אמנם לא אחר מלחמה, אבל הרס הכלכלה בכל העולם המתועש, דומה לזה של אחרי מלחמה. כל תשתיות הכלכלה הנכונה נהרסו – מיחידות המטה במשרדי הממשלה ועד למה שיחבר ביניהן – שיטת התכנון.

תכנון, בעיקרו, הוא הצהרת מחויבות ליעדים. על מנת להתחייב, נדרשים לאופטימיות, לאמונה במטרה, ולמטרה משותפת, לפני הכל. בהמשך, חייבים להגיע גם להסכמה על אמצעים.

היעד הכי ראוי בעיניי, בימים אלה, הוא חזרה לייצור – חזרה לתעשייה, חקלאות ותיירות במדינות המתועשות. הכי ראוי, כי שלושים-ארבעים שנה לאחר נטישת הייצור, רואים בבירור את הנזק שהיא הסבה: זניחת איכות המוצר בכל המדינות שהשתתפו בה, על מנת להוריד מחיר. זילות המוצר מתגלמת בסופו של דבר גם לזילות ערכים אסתטיים ואחרים. פגיעה בתעסוקתן היציבה של אוכלוסיות רחבות, עד כדי כך שהרס מעמד הביניים הפך למטבע לשון באירופה הקלאסית. אירופה, המתלבטת עכשיו בכל מימד שלה על שיקום דמותה.

גישת ההווה – מצע לקהל הרחב  

ומאחר שההרס – הרס התשתית הערכית – הפך לעובדה. אין ברירה, אלא לאמץ את הגישה החלופית – גישת התיקון לחיי היומיום – כנקודת מוצא. גם פה, לא קל להצביע על הכי חשוב. אבל נלך עם מפלגת העבודה למובן מאליו, תיקון בתי החולים – בעיה שרוב הציבור נתקל בה במשך חייו. נעבור מכאן להבטחת תעסוקה משמעותית יציבה. ידוע אמנם ששיעור האבטלה בישראל הוא זעיר, עולה במעט על 4% בתקופה האחרונה. אך חלק ניכר מהתעסוקה הוא של שכר נמוך, תנאים גרועים והיעדר ביטחון. נבטיח שיפור בקצבת הזקנה ובקצבת הנכות. נדאג לשיקום הדיור והתחבורה הציבורית שנהרסו.

איך נגשים את הבטחותינו? נחזור למצע אנשי הכלכלה. נחזור אליו רק אחרי הבחירות. ניאלץ לחזור, כשיגיע הרגע של אין-ברירה, ההכרח למצוא דרך לסגירת גירעון התקציב. ואז, כשהבחירה לא תהיה תיאורטית, אלא הכרח דוחק, נחזור לגישת אנשי הכלכלה: הגדרת התקציב, ניסוח יעדיו  והמריבה הבלתי-נמנעת על דרך מימונם. זאת דווקא בגלל פערי התפישה בממשלה, בגלל היעדר תפישה משותפת כלשהי בממשלה.

נשמע לכם אופטימי מדי? הנה תראו איך אני הגעתי: נסחפתי במחשבותיי על ממשלה חדשה, ובסוף אני מקשקשת לכם על מצע.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

2 מחשבות על “ואני מקשקשת לכם על מצע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s