לא נבדקה, 15 שנה – נכתב בגדול בראש אחת ההפניות שלי לבדיקה רפואית. הגזמתי, אני מודה, אבל במזל, הכל טוב בינתיים. חסכתי לעצמי מאות רגעים מעצבנים. הרווחתי, בחזרתי לבדיקות, מבט רענן על מערכת הבריאות.

המון זמן מאז שכף רגלי דרכה במרפאה, והרושם שלי הוא מצויין, תודה. המרפאה ביישוב שלי חדשה לגמרי, יפה, נקייה מאורגנת להפליא. קביעת התור נעשית מהבית, מתקבלים בזמן פחות או יותר. הכל ממוחשב ועונה היטב על הצרכים. יותר מזה, בזמן הקצר שאני שם חוויתי מחוות של הקשבה ונדיבות לא מובנת מאליה.

בשנים האחרונות, יצא לי מספר פעמים ללוות אדם קרוב לחדרי מיון ולבדיקות בבתי חולים. החוויה שם שונה לגמרי: המתנה ארוכה, מסדרונות לא-נקיים, תחושת זלזול במטופל ובמלוויו לא-פעם. הפער בין שני המקומות דחף אותי לחשוב על ההבדל בין רפואת המרפאה לרפואת בתי החולים.

המרפאה שבה אני חברה שייכת לקופת החולים הכללית. קופה זו הוקמה והוחזקה על ידי ההסתדרות במשך עשרות שנים, הועברה לממשלה על ידי חיים רמון ב-1993, ורק לאחרונה התנתקה ממקורה לגמרי (אין יותר דירקטורים בהנהלתה מטעם ההסתדרות). איני מכירה מרפאות של קופות חולים אחרות. אני מניחה שבכל אחת מהן עוד נמצאים שרידים מהאידיאולוגיה של פעם. זאת, משום שגם עובדי הקופה, לפחות בחלקם, בוחרים את מקום עבודתם על פי אמונתם הפוליטית ומסורת המשפחה.

ההשוואה בין המרפאות לבין בתי החולים הובילה אותי לבדיקת הבעלות על בתי החולים בישראל. חייבים לומר כי תשעה בתי חולים, מהם כמה – בילינסון, מאיר, סורוקה –   מהטובים במדינה שייכים לקופת חולים הכללית. אחד-עשר בתי חולים שייכים לממשלה, והשאר, לארגונים ציבוריים שונים וגורמים פרטיים. אופי הבעלות, ללא ספק משפיע על אופי המוסד, אם-כי המילה 'פרטי', למשל, לא מספיקה כדי לומר אם זה מוסד יוקרה או חור נידח.

חשבתי על שיקולי קופת החולים בהקצאת כספים וכוח אדם בין המרפאות לבתי החולים. הגעתי למסקנה כי לארגון יש אינטרס להעדפת המרפאות – שהן הקשר היומיומי בינו לבין הרוב המכריע של האוכלוסיה – על פני בתי החולים. במיוחד היום, החברות בקופות החולים היא על פי בחירה, ואנשים בוודאי משווים את טיב השירות היומיומי שהם מקבלים.

שאלתי את עצמי מה זה אומר מבחינת מדיניות הממשלה. משום מה, נזכרתי מיד בכלכלה המוסדית, תחום כלכלי שהוזנח בעשרות השנים האחרונות. הכלכלה המוסדית היא כלכלה שלא מתמקדת בשווקים, בניגוד למודל הניאו-ליברלי שכולנו מכירים. היא יוצאת מהמוסדות הפועלים בהם (פרטים, חברות, מדינה, נורמות וערכים). כלכלה זו נולדה בהבחנותיו של הסוציולוג הכלכלי תורסטיין ובלן, וקיבלה את שמה ב-1919 (האם במקרה, בצמוד לסיום מלחמת העולם הראשונה?) בעקבות מאמרו של Walton H. Hamilton ב-American Economic Review.

אפשר לקבוע כי מערכת הבריאות בישראל דומה לזו שבארה"ב, ברוסיה, או בגרמניה? אפשר לקבוע שכל אחת מהן דומה לחברתה? תחום הבריאות במיוחד ממחיש היטב את הדברים, כי הוא תמיד סב סביב רגש, ערכים וסיפור של מדינה. ומי שמתלבט אם יש משמעות לכלכלה מוסדית – אולי עדיף לו שיתחיל פה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***