הוא באמת אוטופיסט, האיש הזה, שאני מחבבת אך תוהה על מניעיו ועל טיב ראייתו. יאניס וארופאקיס, איש אקדמיה ושר אוצר קצר מועד של יוון, מושך קדימה את רעיונותיו. במאמרו המשותף עם דוד אדלר, שפורסם בגרדיאן והובא במגזין פיגומים להגות סוציאליסטית, הם קוראים לדחוף חזון רדיקלי חדש.

יותר מזה, וארופאקיס ושותפו, בכותרתם, אומרים בעצם כי הזמן למעשה הוא עכשיו. שעת הכושר, מבחינתם, היא התפטרות נשיא הבנק העולמי, ג'ים יונג קים, מתפקידו באמצע הקדנציה. אירוע מייאש, לכאורה, ממה הוא בורח ולאן, אך מבחינת וארופאקיס ושותפו, ייאוש הוא רק קריאת כיוון חזרה לברטון וודס.

ברטון וודס, למי שלא זוכר, היא אותה עיירת נופש אמריקאית, שבה ביולי 1944, קוימה ועידת פסגה כלכלית לקראת סיום מלחמת העולם השנייה. 44 מדינות, ארה"ב בראשן, דנו בה בהסדרים כלכליים בוני שלום. על הדברים שרתה רוחו של ג'והן מיינרד קיינס, הכלכלן הידוע שגם השתתף בדיונים. ביטוי יפה שלה עולה מדברי נשיא ארה"ב, פרנקלין רוזוולט, בפתיחה: "הבריאות הכלכלית של כל מדינה היא עניינה של כל אחת משכנותיה, הקרובות והרחוקות".

החלטות ברטון וודס הניחו בסיס לסדר הכלכלי של 'אחרי המלחמה'. סדר רודף שלום שהחזיק מעמד כמעט שלושים שנה. במסגרתו, קובעו שערי המטבע הבינלאומיים לדולר האמריקאי, שער הדולר עוגן למחיר אונקיית לזהב באותה עת. המטרה הייתה מניעת או לפחות הפחתת תנודות שערי החליפין. קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי הוקמו אז, על מנת לדאוג לזרימה הבינלאומית של כסף והשקעות, תומכת יציבות המטבע.

סוף השיטה הוכרז על ידי ניקסון באוגוסט 1971. במקומה, צץ מיד 'הקונסנסוס הוושינגטוני' – כלכלת הפרטה מסיבית, צנע ודה-רגולציה פיננסית. הבנק העולמי וקרן המטבע אמנם המשיכו להיות שם, אך הבנקאות הפרטית הובילה את העלילה.

ועכשיו, מה, ג'ים יונג קים, התהפך. האיש, שבשנת 2000 פרסם ספר נגד הבנק העולמי, הפך את הבנק בעת כהונתו למקור פיננסים למשקיעים פרטיים בפרוייקטים עתירי סיכון. קים הצדיק עוזב כעת את הבנק לטובת משרה במגזר הפיננסי. הבא אחריו, על פי מה שנראה עכשיו, יהיה צדיק גדול עוד יותר. יו"ר ועדת החיפוש לנשיא הבנק הבא היא לא-אחרת מאשר מלניה טראמפ, בת נשיא ארה"ב.

ברקזיט בבריטניה, שליטים מוזרים במדינות אירופה מסביב, וארופאקיס ואדלר שומרים על אופטימיותם הנצחית. עולמנו דורש ניו-דיל ירוק עכשיו, הם מכריזים וצודקים. הבה נטיל את 'שיפוץ' העולם – 8 טריליון דולר לשנה – על קרן המטבע והבנק העולמי שהופכים לחסרי משמעות.

"אם לא נפעל מהר – ונדרוש שינוי כיוון – הבנק העולמי כנראה ידעך לאי-רלוונטיות", הם אומרים. "או, רע מזה, הוא יהפוך לכלי משחק של משפחת טראמפ ושותפיה, בהפיכת  העולם למגרש הגולף הגדול שלהם".

הם צודקים, אוי, כמה שהם צודקים וארופאקיס-אדלר. הם מוזמנים מיד לכאן, לבחירות נטולות כלכלה-חברה. שיבואו, נבקשם להסביר, מדוע רק מעטים שומעים לאנשים הגונים כמותם עכשיו.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***