סוד סחר החוץ הנעלם

לא נוהגת להגיב על כותרות, אך הפעם נקרעו עיניי. כותרת ענק במאמר של מירב ארלוזורוב בדהמרקר מה-15.1: "אומת הסטרט-אפ? ישראל היא מדינה בינונית, יקרה – וסגורה בפני העולם".

בקצרה, מסופר שם על וועדה שמונתה על ידי שר הכלכלה, בעקבות מחקר של פרופ' אביחי ליפשיץ מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. והוא לדברי ארלוזורוב אומר: עד 2004 הייתה ישראל משק פתוח, "אך מאז אותה שנה קרה לישראל משהו נורא – היא נסגרה בפני העולם".

לא התעצלתי, חישבתי את חלק היבוא והייצוא בתמ"ג מאז 1995. אצלי, השיא הוא דווקא 2005 – 82% מהתמ"ג. אבל לא נהיה קטנוניים, יתכן שהנתונים תוקנו, כפי שקורה בלמ"ס מפעם לפעם. הנפילה הגדולה בחלק סחר החוץ היא משנת 2009 – שנה אחרי "המשבר העולמי". באותה שנה, התכווץ סחר החוץ של ישראל. אך השינוי המשמעותי יותר, הוא שחיקה מתמשכת בשער החליפין של השקל לדולר.

חלק הייצוא וחלק היבוא בתמ"ג מחושבים בישראל מתוך נתוני החשבונות הלאומיים. היקף סחר החוץ, בשקלים, המוצג שם, נאמד על ידי הכפלת היקפם הדולרי בשער החליפין הרשמי של הדולר לאותה שנה. שער החליפין הרשמי של ישראל הגיע לשיאו  – 4.98 שקלים לדולר – ביוני 2002, היום הוא עומד על 3.685 שקל/דולר. שער החליפין נקלע לאיזור זה – סביב ה-3.5 שקל לדולר – בשנת 2008. מאז, במשך שנים רבות, הוא עומד על ערך הנמוך בסביבות 30% מערך השיא שלו ב-2002. אין דרך מוסכמת לקביעת שער החליפין ה"נכון". אבל במשך שנים רבות הזיזו אותו במקביל לעליית המחירים.

כלומר, גם חלקו השקלי של סחר החוץ מוערך בכ-30% מתחת למה שהיה אילו שער החליפין עמד על ערכו אז. אילו ערכו השקלי של סחר החוץ חושב על פי שער השיא של אז, היה משקל סחר החוץ בתמ"ג מגיע ל-84% היום. אילו היינו מקפיצים את ערכו בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן מ-2002, מה שהגיוני מבחינת שוויו האמיתי של הנכס, היינו מוסיפים עוד 32% לערך השקלי של הייצוא פלוס היבוא. משקלו בתמ"ג היה מגיע באופן זה ל-111%.

נראה לכם לא-הגיוני? הנה חלק סחר החוץ בתמ"ג הגיע ל-82% כבר ב-1990. אם תבדקו, תמצאו כי שיעור צמיחתם הריאלי של היבוא והייצוא גבוה מזה של התמ"ג. בתקופת 1995 עד 2018, למשל, היה שיעור הגידול הכמותי השנתי הממוצע: יבוא 4.4%, ייצוא 5.0%, תמ"ג 3.7%. חלק סחר חוץ בתמ"ג, העולה על 100%, הוא גם הממוצע למדינות OECD המוצג בדיאגרמה המצורפת למאמר ארלוזורוב. קבוצה זו מכילה מדינות לא-מעטות מפגרות בהרבה מישראל.

לא הייתי נזעקת, אילולא היסחפותה של ארלוזורוב להסבר כל בעיותיה הכלכליות של ישראל בעזרת סוגייה תורנית זו: "יוקר המחיה, שיעורי העוני הגבוהים, עליית השכר האטית, ליקויי הבניה הרבים, משבר הדיור, הריכוזיות, היעדר התחרות, הביורוקרטיה המעיקה, החפיפניקיות של חלק גדול מבעלי המקצוע בישראל והשירות הרע. כל אלה הם מאפיינים של אותה בעיה: יעילות העבודה הנמוכה של ענפי המסחר והשירותים בישראל, הענפים שבהם ישראל סגורה הרמטית בפני העולם".

פיריון נמוך? גם השוואת התוצר למועסק בישראל לעמת מדינות אחרות נעשית בשער חליפין מיוסף – ה-PPP אמור לתקן את כל עיוותי השער, אך הוא קרוב מאד לשער החליפין הרשמי בגלל דרך חישובו. בסקר האחרון, לשנת 2014, הוא גבוה ב-7.6% בלבד משער החליפין הרשמי.

לא הייתי מטרידה עם כל החישובים, אילולא הבנתי מהטקסט את מטרתם המובנת מאליה: פתיחת ענפי המסחר והשירותים בישראל לתחרות בינלאומית. תפתחו חברים, אם יש לכך הצדקה, אך קודם כל תערכו דיון רציני על אופן חישוב חלק סחר החוץ בתמ"ג.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

12 מחשבות על “סוד סחר החוץ הנעלם

  1. דוד סיון

    בוקר טוב,

    למיטב הבנתי המאמר שלך רומז שההשוואה שהוצגה במאמר של מירב ארלוזורוב מסלפת את המציאות. הרמז: בעייה בשערי חליפין.

    לדעתי הרמז הזה מטיל ספק גדול באיכות ממצאים שהעלו פרופסורים מהמרכז הבינתחומי.
    הפקת הרמז הזה היא טעות גדולה!

  2. דוד סיון

    הטלת ספק מבלי לבחון את הנתונים והממצאים מקרוב היא פעולה מפוקפקת.

  3. תמר בן יוסף מאת

    דוד סיון,

    הנתונים והממצאים נבחנו מקרוב במשך שנים רבות וגם עכשיו. מציעה שהפרופסורים הנכבדים ידברו עם אגף חשבונות לאומיים בלמ"ס.

  4. לקסי

    שני חברים שלי מתווכחים וכמעט מתנצחים, אז להלן תרומת שתי הפרוטות שלי.
    מה שהדיון משקף הוא את המעבר מראיית עיקרי הדברים בכלכלה הריאלית אל ה"כלכלה" הפיננסית.
    בעידן הכלכלה הפיננסית זרמי הכסף איבדו – לפחות חלקית – את תקפותם למדידת הביצועים הכלכליים.
    אי ההתאמה של שערי החליפין למציאות היא אחד הַמְּשַקְּפִים של אבדן התקפות הזה.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    תמר,

    אני אותו אדם שלקסי מתאר כחברו.
    אני אותו אדם שהדגיש שטעית בכך שללא בדיקת נתונים תקפת בחריפות ממצאים של מספר מומחים.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    זה לא עניין אישי. פשוט לא מקובל עלי שמבקרים בצורה קשה ממצאים בלי בדיקה…

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    kexh'
    זה לא עניין אישי.
    לא מקובל עלי שמפרסמים ביקורת על ממצאים ללא בדיקה ורק על סמך דיווח על הממצאים ברשת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s