איך שזה נגמר במספרה, גלשתי ברחוב בן-יהודה אל המשביר בכיכר ציון. כבר חודש, שאני מפנטזת את הרגע הזה. חורף, אני פחות מגיעה לעיר, חולמת על קיר הגרביים. הגעתי למשביר, עליתי לקומת הנשים, שלחו אותי למטה, למרתף. עמדתי מול הקיר ואיזו אכזבה.

קיר אחד, לא גדול, מחולק לגברים ונשים. נוכחות מצומצמת של דלתא ויצרנים ישראליים אחרים, ובמקומם, המון יבוא. הגרביים הישראליות היפות משנה שעברה, עם ההדפסים, לא היו שם. גרבי היבוא היו דלות ולא מושכות. בלית ברירה, קניתי גרביים הודיות – שני זוגות שחורים, ושניים אפורים. לא זוכרת מדוע העדפתי את ההודיות על פני הישראליות, אבל כן בדקתי: 14.90 לזוג בשני הסוגים, סיב שאינו טבעי מלא בשניהם: 75% במבוק בהודיות, 75% כותנה בישראליות.

זו לא תוצרת סין, עברנו להודו בטקסטיל התעשייתי הפשוט. שימו לב גם להתיישרות שלנו עם הודו באיכות ובמחיר. עד לא מזמן, היה ניתן להשיג גרבי כותנה 100%, במחיר אולי קצת גבוה יותר. תהליך זילות המחיה מעסיק אותי זה זמן רב, אני מניחה ששמתם לב. הפעם, משום מה, מרכז מחשבותיי נדד למדידת התמ"ג.

בפברואר 2008, לפני אחת-עשרה שנה כמעט, מונתה "הוועדה למדידת הביצועים הכלכליים וההתקדמות החברתית" על ידי נשיא צרפת, ניקולה סרקוזי. שני חתני פרס נובל, ג'וזף סטיגליץ ואמרטיה סן, עמדו בראשה. דו"ח הוועדה דן בקשיים המתגלים בצד החברתי של מדידת התמ"ג, כלומר, באופן שבו התמ"ג מזייף במדידת הרווחה הנוכחית והקיימות בעתיד. תחומים אלה, יש לומר, לא היו על הפרק כשהחלה הגדרת התמ"ג ומדידתו.

הדו"ח אמר גם עוד משהו, הנוגע יותר לענייננו היום: "לא החשבונאות הפרטית ולא החשבונאות הלאומית יכלו לספק התראה מוקדמת, ולא הזהירו אותנו כי מה שנראה כמפגן צמיחה מזהיר של הכלכלה בין 2004 ל-2007, יתכן שהושג על חשבון הצמיחה העתידית. ברור גם שחלק מהביצועים היה חיזיון תעתועים, רווחים שהתבססו על מחירים שנופחו על ידי בועה". ובדיעבד מסתבר, כי מה שנכתב ב-2008, לא היה יכול לראות את הניפוח הנוסף (בעזרת כיווץ רבית, והזרמת כספי ממשלה) שנעשה מאז.

ועכשיו, מה? לאחר עוד עשור של ניפוח מלאכותי, ניפוח שנראה כגידול תמ"ג, מה יקרה כשהתמ"ג יחל להאט או ליפול? זו השאלה הנראית רלוונטית בימים אלה. על כן, אני סורקת כל זוג גרביים, וכל סמרטוט זול אחר שאני קונה ביסודיות. איזה מחיר הדביקו לו, הפעם? מה המחיר הזה אומר?

אני גם שואלת את עצמי, מה יקרה לאחר המשבר. שינויים עקרוניים לא קורים טרם משבר, הם תמיד באים בסיומו. מה יעשו למושג התמ"ג – ירחיבו אותו, יחליפו אותו למשהו לגמרי אחר? מעין תשובה, קיבלתי לפני מספר דקות כשנכנסתי לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מה-פך, זה מה שפגשתי שם. גירסה חדשה לגמרי של הצגת הנתונים. ועכשיו, תנו לי זמן ללמוד, עוד לא קלטתי הכל. זה עוד לא המשבר, זה לקראתו.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***