לא אומר שזה מנהגי להציץ באקונומיסט כל תחילת שנה, אבל, הפעם, מאד הסתקרנתי לקרוא מה הם חושבים. התחלתי במאמר העורך, ואשתף אתכם בהבחנתו החשובה: בכניסה ל-2019, העולם נראה מתנודד. עברתי משם למאמר העורכת משנה, זני מינטון בדוס הכותבת על טראמפ.

והנה, מה שהיא קובעת ישר בהתחלה: "בשנתיים האחרונות, הואפלה בימת העולם הפוליטי הגלובלי על ידי אדם אחד. הנשיא, דונלד טראמפ, חילק את אמריקה, ושלט באירועי העולם בדרגה שאין לה תקדים מודרני". בדוס מוסיפה: "מנהיג העולם החופשי הוא התגלמות מהלומה כועסת ופופוליסטית לפוליטיקה-כרגיל".

אהבתי את הפתיחה, לכן המשכתי לקרוא את שני עמודי המאמר במלואם. בזוס שואלת אם ההרס שטראמפ מניע הוא יצירתי או רק מזיק, ועונה כי עד כה הוא בין לבין. תרגיליו המוכרים של טראמפ מטפחים "חברה אמריקאית מחולקת, קדחתנית וכועסת יותר מאשר בכל נקודה מאז לפחות סוף שנות ה-60". ומאידך גיסא, הכלכלה גואה, אולי בגלל הטבות המס לעשירים שטראמפ העניק.

בכלכלה ובפוליטיקה בכלל, כדור ההרס של טראמפ מסב מבוכה ונזק. עם זאת, כותבת המאמר טוענת כי "מסוריה ועד אפגניסטן, מוכחת גישתו של טראמפ כטובה יותר, או לפחות לא גרועה יותר מזו של ברק אובמה". ובאותה מידה, סיווגו של טראמפ את סין כאיום אסטרטגי שחייבים להדוף במידת-מה, מקובל על המפלגות המובילות בארה"ב, ועל הממסד הפוליטי של המדינה.

בזוס ממשיכה מכאן למדיניות סחר החוץ, וטוענת כי השוריות שלה מביאה תוצאות, גם אם במחיר מסוים. טראמפ אמנם החליש את התיאום העולמי, אך במונחי אינטרס אמריקאי מרקנטיליסטי צר, היו למשא ומתן שלו הצלחות בקנדה, מקסיקו, דרום קוריאה, והאיחוד האירופי. 2019 תהיה שנת מבחן בהיבט זה, לאחר הגבהת מכסי המגן האמריקאים מ-10% ל-25% על סחורות מסין בהיקף של 250 ביליון דולר בראשית השנה.

תנאי הרקע של טראמפ יורעו השנה, עקב החקירות בעסקיו, שליטת הדמוקרטים בבית הנבחרים, והעלאות רבית צפויות. התוצאה תלויה בהמשך מדיניות הנשיא: האם יבחר לקדם צמיחה בעזרת השקעה בתשתיות והורדת מס לעניים, או בתוקפנות לא מחושבת כלפי סין. אם טראמפ יגלה תבונה, טוענת המחברת, הוא ייצור שיתופי פעולה עולמיים בהגדרת יחסי הסחר עם סין, ובשינוי כללי ארגון הסחר העולמי לקראת המאה ה-21.

קראתי את המאמר בשלמותו, כי שמחתי למצוא באקונומיסט מישהי שמחשבתה דומה לשלי. אני מזדהה עם עמדתה המורכבת של הכותבת כלפי טראמפ. מיותר לומר, שאני לא מתלהבת מגסותו ומבורותו. אך אני מעריכה את ההבנה והאומץ שהוא מגלה בטיפולו בתמונת סחר החוץ והייצור האמריקאית. דעתי כבר שנים רבות קרובה לדעתו, במבט על סחר החוץ הישראלי.

אני מחבבת גם את סובלנותה של בדוס כלפי תפישת סחר החוץ החדשה המתנסחת בימים אלה, או בעצם כלפי החזרה לתפישת סחר החוץ של אחרי מלחמת העולם השנייה. גם כאן, תוכלו למצוא עשרות מאמרים שלי הקוראים לסגת מתפישת השוק החופשי האבסולוטית של המודל הניאו-ליברלי, ולחזור לתפישת סחר מפוכחת יותר.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***