2019 – משבר ומהפך

זה  ייפתח בבורסה הפעם, כמו במהפכים לא-מעטים קודמים? נראה שכן. נפילת הבורסות העולמית, שהחלה לפני כניסת החגים הנוצריים, כנראה תתחדש כשכולם יחזרו מחופשתם. אוליי יצליחו לעכב אותה מעט. אבל האמצעים עכשיו, כשהרבית ברוב המקומות היא אפסית, נראים מוגבלים. לכן מתקבל הרושם כי משבר פיננסי יגיע, והשאלה היא איך הוא ייראה, ומה יקרה אחריו.

לא אתיימר כאן לנבא את ההתפתחות המדינית שתבוא. בינתיים היא לא נראית טוב. ההקצנה במשטרים רבים באירופה, בארה"ב, ברוסיה, בסין לא מבטיחה רוגע. על כן אתרכז כאן בהיבט אחד המעניין אותי כבר שנים רבות – מבנה הכלכלה.

מבט על התוצר במחירים קבועים לפי ענפיו, בעשרים ושתיים השנה האחרונות, כפי שמופיע בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לישראל בין 1995 ל-2017, מציג לכאורה תמונה די אופטימית. קצב צמיחה ממוצע של 3.8% לשנה בתמ"ג בסך הכל. אבל השונות בין הענפים היא ענקית: מ-7.6% לשנה במידע ותקשורת ל-2.4% לשנה בחקלאות, וגידול מתון (2.6% לשנה) בתעשייה.

זו הדרמה הגדולה של הכלכלה, שהתרחשה גם במדינות המתועשות מחוץ לישראל. חלקה מבטא מהפך טכנולוגי – הולדתו של ענף המידע והתקשורת וכיבוש הבמה על ידו. אבל השינויים והמשברים המתרחשים בענף זה עכשיו מחדדים התרשמות שהייתה טמונה שם מההתחלה. ענף זה נופח במידה רבה. נופח כי הוא נוח להזזה מממקום למקום ומארץ לארץ. נופח כי זה ענף קשה לפיקוח: איך בנתוני סחר חוץ הרגילים, המתקבלים מרישום במכס, אפשר לבדוק את הדיווח על יבוא-ייצוא תוכנה. זה לא מוצר שנמדד פיזית על ידי ספירת יחידות או במשקל. זה מוצר שעל היקף הסחר בו אפשר ללמוד רק ממה שסוחריו מדווחים.

ניפוח ענף התוכנה, וענפי שירותים דומים, עזר לנפח גם הון פיננסי של מתעשרים מסויימים. משקל ענפי הייצור בכלכלה – חקלאות, תעשייה, חשמל-גז-מים ובינוי – היה כ-32% בשנת 1995, וצנח לכ-23% בשנת 2017.

בחירתו לנשיאות של דונלד טראמפ בארה"ב ומעשיו מאז ממחישים כי מגמה זו מתקרבת לקצה, ולא חשוב מה הוא עושה ועוד יעשה. בחירתם של כמה שליטים אירופיים קיצוניים ממחישה גם היא איזשהי התייחסות חדשה לעולם, והכלכלה בתוכו. לצד הסטטיסטיקה הזו, לא מעט התארגנות מקצועית בתקופה האחרונה באה להחזיר מחדש את ליבה של התעשייה, ענף הטקסטיל, למרכז כלכלת המדינות המתועשות.

איני יודעת מתיי (בשנת 2019?) יתחילו לדבר על משבר כלכלי עולמי. איני מסוגלת לנחש איך הוא ייראה. אבל איפיון אחד שלו נראה לי וודאי: הוא ללא-ספק יכווץ את ענף התוכנה המנופח, וענפי שירותים אחרים. והוא, כמעט בטוח, יחזיר חלק משמעותי מענף הטקסטיל למדינות המתועשות, יחד עם עוד כמה מגזרי תעשייה מסורתית אחרים.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

10 מחשבות על “2019 – משבר ומהפך

  1. תמר, כתבת:
    "הוא ללא-ספק יכווץ את ענף התוכנה המנופח, וענפי שירותים אחרים. והוא, כמעט בטוח, יחזיר חלק משמעותי מענף הטקסטיל למדינות המתועשות, יחד עם עוד כמה מגזרי תעשייה מסורתית אחרים"

    כלומר, במילים פשוטות, את אופטימית לגבי העתיד הקרוב?…

    עדי

  2. עדי,

    לא הייתי קוראת אופטימיות להרגשה שלי. יהיה משבר, לא ברור לי איך הוא ייראה. נדמה לי שבכל זאת אפשר לנחש תוצאה אחת חיובית שלו. חזרה מסויימת במערב לתעשייה המסורתית.

  3. נראה לי שאפשר, בזהירות, למצוא קווים אופטימיים בחזרה כזו לתעשייה מסורתית. בין היתר משום שהתעשייה הזו מלווה בדרכי מחייה, דרכי הסדרת חברה, מסורתיים – שתומכים בצורה עדינה יותר בעוסקים בה מאשר התעשיות החדשות, ש-"disruption" הוא הסיסמה שלהן.

    יותר שמן בגלגלים – פחות מקלות בגלגלים.

    זה יכול להיות מוצלח, אם נדע לכלכל צעדינו.

    אם.

  4. תמר בוקר טוב,

    אחד העובדות שאני מכיר על ההתפתחות הטכנולוגית-כלכלית במאה השנים האחרונות היא המעבר מעיסוק בתעשייות מסורתיות באמצעות טכנולוגיה מסורתית לתעשיות יותר מתוחכמות ובהמשך מעבר לעיסוק בשרותים וכו'. למשל במהלך התקופה הזאת שיעור העוסקים-עובדים בחקלאות השתנה מרמה של עשרות אחוזים לכמה בודדים. בישראל של העשור האחרון מס' המתפרנסים מחקלאות ירד לךכ-2.5%.

    היש לך הסבר מדוע את צופה שהתהליך הזה של פיתוח כלכלי יתהפך?

  5. את אומרת חזרה לתעשיות המסורתיןת בלי לקחת בחשבון שכל התעשיות האלה עברו למזרח הרחוק לסין הודו וכו.? העולם השתנה או שלא?

  6. פנינה,
    אכן כן, השתנה העולם. ועל פי הנתונים שכאן ועוד יידע מצטבר, נדמה לי שהוא הולך להסתובב שוב, כנראה גם קצת בחזרה.

  7. פנינה,

    העובדות והנתונים מעידים שבתהליך הפיתוח הכלכלי יש מעבר מובהק מהתמקדות בעיסוקים מסורתיים להתמקדות בעיסוקים מסורתיים פחות ובהמשך לעיסוקים יותר מתוחכמים. בשלבים הבאים יש מעבר לעיסוק בשרותים שלהן נזקקים כל מי שפועל בכלכלה. ההתפתחויות האלה היו והן עדין אסמכתא לרלוונטיות של התיאוריה הותיקה – "היתרון היחסי".

    בהקשר הזה צריך לציין שבעשור האחרון גם מסין והודו יש נדידה של התעשייות המסורתיות למדינות פחות מפותחות וכו'…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s