עץ האגס הפראי. ברקזיט

היינו אמורים ליהנות מהסרט הזה. ראשון בטבלת הסרטים של גלריה-שישי בעיתון הארץ. לא מצאתי כבר את הפרסומות שהודפסו לקראתו, אבל בכתבה עליו באתר קולנוע לב, הוא מוצג כ"'שירה קולנועית' – דרמה אנושית מרגשת ועוצרת נשימה ביופיה". הוא היה מועמד לפרס קאן ופרס דקל הזהב. 'עץ האגס הפראי', סרטו של הבמאי התורכי נורי בילגה ג'יילאן.

אז הלכנו לראותו, בשבת אחר הצהריים. ישבנו שלוש שעות, היה בסדר לא-יותר-מזה. צילומים יפהפיים של תורכיה הכפרית, לא רחוק מאיסטנבול. שחקנים מצויינים. לא סבלתי, אבל גם לא בכיתי ולא צחקתי, כמנהגי בסרט טוב באמת.

הסרט לא הכי נגע בי, למרות שהוא עוסק ב"בעיות השעה" ובכלכלה. כפר בתורכיה, לא רחוק מאיסטנבול. בן הכפר חוזר הבייתה, לאחר שלוש שנות לימודי ב.א. להוראה בבית ספר עממי. על מנת לזכות במשרת הוראה התחלתית במזרח המדינה הנידח, הוא חייב לעבור עוד בחינה ממשלתית. יש בידיו גם ספר שהוא כתב ומתאמץ לפרסם. בינתיים, הוא מתבטל בבית הוריו השקוע בבעיות.

טוב, נקצר, הוא מתגייס לצבא לתקופה, חוזר הבייתה על מנת לגלות כי אביו שהפך להיות חקלאי גר במרתף בית הוריו. הוא נטש את משרת ההוראה שהייתה לו, מגדל כבשים, על מנת להחזיר את חובותיו. גיבור הסרט מתקרב אל אביו. בסצינת סיום מר-ג-שת, הוא מוצא מים בבאר חרבה שאביו ניסה להחיות במשך שנים.

מה יהיה בסוף? גיבורנו לא מעוניין להקים משפחה. אין לו פעילות מקצועית ממשית. מה, הוא יגדל עכשיו שלושים כבשים עם אביו? יהיה מורה במזרח? אחד מביטויי מבוכת הדור הוא שיחה לקראת סוף הסרט בין שני אימאמים (ראשי מסגד) מוסלמים צעירים, אחד מיישובו של הגיבור, חברו הטוב, והגיבור. מה כולנו אמורים לעשות עכשיו? מה נאכל? איך נחזיק את המכונית? אלה שאלות הדור. ואין עליהן תשובה נחרצת אחת, מפי שני המנהיגים הדתיים.

אז מה, איך נחיה היא שאלה ערכית? זה מה שיוצר הסרט רוצה לומר? אם כך, אולי הוא צודק. אין תשובה ערכית למבוכה עכשיו. רוב האנשים שאנו מכירים אינם דתיים. לכו תספרו להם איך חוזרים לשפיות.

יצאנו מהסרט, ירד גשם שוטף, נזכרתי פתאום בדיון הברקזיט בין מיי לקורבין שהיה אמור להתקיים בטלוויזיה הבריטית בערב ראשון. מסתבר שהוא בוטל, כי שני הצדדים לא הסכימו על תחנת השידור, או שהלייבור הבין פתאום לאן הוא נופל. אז הסיבוב הבא בין הצדדים יתקיים בהצבעה בפרלמנט ביום ג'. האם גירסת מיי לברקזיט תאושר, תידחה, או שלא תוגש כלל?

יום לפני, ושום דבר לא סגור. הלייבור מחליף כל רגע את עמדתו הלא-ממש-ברורה. האיחוד האירופי לוחץ לביטול הברקזיט שעדיין אפשרי מבחינתו. נראה לכם, שמישהו כאן, במערב הנאור, יודע איך אנו רוצים לחיות עכשיו?

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן**

17 מחשבות על “עץ האגס הפראי. ברקזיט

  1. Sivan

    לדעתי זה אחת הבעיות של הליברליזם המודרני …
    ואפשר לראות את זה גם במה שקורה בצרפת ובעוד כמה מדינות בעולם
    וזה גם כולל את הבחירות האחרונות בארה"ב

    Liked by 1 person

  2. דוד סיון

    גם תשובה "לא" לשאלתך לא מבטלת את התועלת במודלים של אופטימיזציה. הייתי מוסיף שמודלים כאלה עשויים לעזור לנו להגיע לתשובה שהיא "כן".

    אהבתי

  3. גיל

    גוברים הסיכויים למשאל עם שני על ברקזיט. מדהים שרוב הפוליטיקאים מתייחסים לברקזיט כאל גזירת גורל, במקום לעשות את המעשה הנכון ולנסות למנוע אותו. ההחלטה על עזיבה הייתה מבוססת על חוסר ידע במקרה הטוב, או שקרים מכוונים כמו שנראה היום. במקום להודות על הטעות ולנסות לעשות את הדבר הנכון, הפוליטיקאים מתפתלים ואין להם שום פתרון ממשי.

    אהבתי

  4. תמר בן יוסף מאת

    גיל,

    נראה מה יקרה היום בפרלמנט, ואם זה סופי או עוד תגובה מתפתלת. אני לא מסכימה איתך על תגובת הפוליטיקאים. אני חושבת שהם זיהו בעיה שאי-אפשר להתעלם ממנה. האם היה צריך לגשת למשאל עם מלכתחילה? זה סיפור בפני עצמו. אני גם ספקנית לגבי תועלתו הפוליטית ארוכת הטווח של משאל עם נוסף.

    אהבתי

  5. גיל

    תמר, ההצבעה בפרלמנט נדחתה כי אין לה רוב. מיי נסעה לבריסל לנסות לערוך שינויים בנושא הרגיש של הגבול בצפון אירלנד. אני לא חושב שהיה צריך ללכת למשאל עם, אבל אם כבר הלכו, שלפחות ההצבעה הייתה על תוכנית מסודרת ולא על שקרים. לדעתי פוליטיקאים צריכים לעשות מה שטוב למדינה באותו הרגע, ולא לדבוק בתוכנית שגם אם היו בעדה קודם, די ברור שהיא לא מה שחשבו. אני חושב שעכשיו כשאחרי שנתיים של מסמוסי זמן יש סוף סוף תוכנית קונקרטית וההשלכות שלה יותר ברורות, יש לאנשים את המידע הרלוונטי ולכן משאל עם נוסף יהיה טוב יותר.

    לכל אלו שאומרים שזה לא דמוקרטי כי העם כבר החליט, האם בדמוקרטיה אנשים לא יכולים לשנות את דעתם? ונניח שיוצאים מהאיחוד לפי תוכנית כלשהיא ועוד 5 שנים יש רוב לחזור, האם יחזרו?

    אהבתי

  6. תמר בן יוסף מאת

    גיל,

    לתחושתי, אנשים לא מבינים גם עכשיו. הם רואים רק חלק קטן מהתמונה, שלא הכירו ולא הבינו מלכתחילה. מה יהיה? לצערי, אין לי שום רעיון כרגע. נראה איך הדברים יתפתחו.

    אהבתי

  7. גיל

    תמר, יש לאנשים עכשיו הרבה יותר מידע לגבי ההשלכות הכלכליות של עזיבה. לפני העזיבה היו בעיקר תאוריות שונות וחלקן הגדול מצד מחנה העוזבים היו פשוט שקרים בוטים. עכשיו כשאנשים מבינים שיש סיכוי ממשי שמקום העבודה שלהם בסכנה למשל אז הצבעה תהיה הרבה יותר מיודעת.

    אהבתי

  8. תמר בן יוסף מאת

    גיל,

    אני מבינה מה שאתה אומר, אך נשארת בעמדתי שגם עכשיו אנשים לא מבינים מה קורה. אני אומרת זאת על סמך תחושתי ככלכלנית במשך עשרות שנים. ה"הסכם" שנחתם אינו הסכם סגור ומוגדר. אפשר אולי לשפר אותו, אך להרגשתי הוא בכל מקרה יישאר עם חורים רבים עד ליישומו. עוד סקר לא ישנה כאן דבר. השאלה היא אם ללכת על משהו בסגנון ברקזיט או על משהו אחר לגמרי, ואיזה. התשובה תלויה גם בהתפתחויות הפוליטיות אצל שותפות בריטניה באיחוד, ועל כן היא לעולם לא תהיה פשוטה.

    אהבתי

  9. גיל

    תמר, מסכים לגמרי שאנשים לא באמת מבינים מה קורה ומה יכול לקרות, אבל יש להם יותר מידע ממה שהיה לפני ההצבעה. ועכשיו יש הצבעת אי אמון במיי, מי יודע לאן זה יוביל.

    אהבתי

  10. דר יעל הראל

    נשלם יותר כי הכל מתייקר כי ביבי רוצה לדפוק את כחלון החברתי. סיבה למסיבה

    אהבתי

כתיבת תגובה