שבעה שרים הגישו את התפטרותם לממשלת מיי, השנה, בגלל הברקזיט. עוד ארבעה, מאז הקמת הממשלה החדשה ביוני 2017. עשרים ושלושה שרים יושבים בה בסך הכל. לא הייתי נכנסת לספירה המבלבלת הזו, ואני מקווה באמת שאני לא טועה, אילולא נתפשתי למשהו בראש ממשלת בריטניה: היא מתוחכמת וחזקה באופן יוצא דופן.
"חזקה" אינו אומר שהיא יודעת בבירור מה היא עושה. עם זאת, שאלה טובה היא אם מישהו אחר במקומה היה יודע מה צריך לעשות. מפרקים את המדינה, מרכיבים אותה מחדש, זה מה שהחליטו במשאל הברקזיט. מישהו נורמלי לגמרי לא היה נכנס לזה, ההתפטרויות הן ראיה. תרזה מיי נכנסה.
ביום ראשון, שבוע מאתמול, ויומיים לפני ההצבעה על הברקזיט בפרלמנט, יתקיים דיון טלוויזיוני בינה לבין ראש הלייבור ג'רמי קורבין. הלייבור, להפתעת יריביו, אמר כן מיד להצעת הדיון. מה שנותר, הוא המשא ומתן על אופי הדיון: האם הוא יתקיים בבי.בי.סי, מגרש הבית של הממשלה, או בתחנה אחרת. האם ידברו בו על "ברקזיט קשה", משאל עם נוסף וסוגיות מבלבלות כאלה. והכי חשוב, לפחות בעיניי כתב הגרדיאן הבריטי, ג'ים ווטרסון המסקר את הסוגייה, הוא מה יקרה עקב ביטול לוח המשדרים הקדוש של יום א' בערב לטובת דיון פוליטי יבש.
שלוש תחנות טלוויזיה התחרו על אירוח הדיון. ביום שלישי, לא במפתיע, התגלה כי הממשלה והבי.בי.סי. הסכימו על אירוח בתחנה הציבורית כבר מזמן. הלייבור, כמובן, ביטא את אי הנחת שלו, ובהתאם, אין עוד הסכמה סופית על האירוע ב-9 לדצמבר. "הכדור בחצר הלייבור" אומר מקור בממשלת בריטניה. הוא יודע היטב כי הלייבור ייכנע, על מנת שלא ייתפש כמי שנמלט מחמת הפחד.
קרייג אוליבר, שהיה יועץ השמרנים בזמן קמרון, מוסיף את פרשנותו לאירוע: "מה שהבנו על פורמט הדיון הטלוויזיוני הוא, שאלה אינם דיונים, אלא אמצעי להעברת מסרים. באופן בסיסי, אתה מגיע לשם עם סט נקודות ראות, ומתארגן איך להנחית אותן".
הדיון המדובר עוד לא סגור, אך הוא ללא-ספק מעיד על מיי ועל שיטת עבודתה. מתקבל הרושם, שהיא וצוותה תכננו את העימות הזה מראש, עוד לפני שהברקזיט אושר פה אחד על ידי חברות האיחוד האירופי. מה הלאה, הם אמרו לעצמם אז, ובחוכמה רבה המציאו את הדיון בין מיי לקורבין, ולא בין מיי למישהו מהמפלגות הקטנות, שכמה מהן שוללות את הברקזיט לחלוטין.
קורבין בסך הכל מקבל את תפישת הזרם המרכזי: להעביר איזשהו ברקזיט בהתחלה, להמשיך עם מה שיוצא. הגיוני? אחראי? כאילו שיש עכשיו ברירה אחרת. בריטניה בחרה בברקזיט, מה יועיל עוד משאל עם, גם אם הוא יסתור את הבחירה הראשונה. יש ערך לאמירה הספונטנית, האמירה שרוב הציבור לא מרוצה. ועכשיו, לעבודה, צריך לתרגם את האמירה הזו למציאות חדשה.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן**
עידן השוק החופשי 
כמי שחי בבריטניה אני יכול לומר לך שהברקזיט הוא מעשה כל כך שלומיאלי שיהווה בכייה לדורות אם יתממש. כשאנשים הצביעו בעד, הצבעה שהתבררה עם הזמן כמושחתת ויש מקרה בפני בית המשפט העליון בקרוב לדון בחוקיותה, לא היה להם שום מושג מה זה אומר. עכשיו כשהמציאות העגומה מתגלה הרבה אנשים מעוניינים במשאל עם חוזר. לא יודע אם יהיה אחד כזה אבל אם יהיה, סביר שיהיה רוב מוצק להשארות. זה מסוג הארועים שברברה טוכמן כתבה עליהם את מצעד האיוולת.
אהבתיאהבתי
גיל,
אני מכירה את ההסתכלות הזו, מעוד מישהי שחיה בבריטניה. אני לא לגמרי מסכימה איתה, כי אני חושבת שהמצביעים בעד הברקזיט ביטאו איזשהי תחושה שלהם. אני כן מסכימה עם הדעה שאומרת: אנחנו לא יודעים מה יהיה, יכול להיות יותר טוב או פחות טוב.
אהבתיאהבתי
תמר, כמו שאמרת, המביעים אכן בטאו תחושה, אבל לסגת מהאיחוד על סמך תחושה בלבד שלא מגובה בעובדות זה בעייתי. אני גם מסכים שיציאה כשלעצמה אינה בהכרח רעה. אבל זה אפשרי רק עם תוכנית מסודרת ומה שיותר קריטי ונשכח בכל העסק, הדרגתיות. אי אפשר לנתק אלפי קשרים וחוזים ישירים ולא ישירים שנבנו במלאכה עדינה במשך עשרות שנים באבחה אחת. תהליך יציאה צריך לקחת לפחות עשור לדעתי כדי שיהיה לו סיכוי להצליח. הבעיה היא שלאף אחד אין ממש מושג מה צריך לעשות וזו הסיבה שאף אחד לא רוצה לקחת ממיי את ראשות הממשלה. זו העבודה הכי כפוית טובה בזמן הזה וממש לא מקנא בה.
אהבתיאהבתי
גיל,
נדמה לי שלמרות הפער בניסוחים, אנחנו די מסכימים על העיקר. לאיש אין מושג מה צריך לעשות, נדמה לי (וזה בניגוד לך, כנראה) שלאיש לא יכול להיות מושג מה צריך לעשות. הסתכלות זו על הדברים צמחה אצלי תוך ניסיון להבין מה הם עושים. הבנתי, כמוך, שאין להם מושג, ואולי שלא כמוך, שלא יכול להיות להם מושג. עכשיו, השאלה היא אם לעזוב את הדברים כפי שהם, והם בעיתיים, או לנסות להתחיל בתיקון. אין לי דעה נחרצת לשום צד, אני מנסה להבין מה הם עושים.
אהבתיאהבתי
איני "בריטי" דיי, כדי לומר משהו אינטליגנטי על ההתנתקות הזו.
אבל יש לי מסקנה אודות הגיונם של משאלים.
החיים – לרוב – אינם ניתנים להחלטות כן / לא.
המציאות היא אנלוגית לא דיגיטלית
אהבתיאהבתי
לקסי,
מסכימה לגמרי עם מסקנתך, משאל העם מלכתחילה, לא היה כזה רעיון גאוני. אבל הם שם, אז מה עכשיו, עוד משאל עם? במה הוא יועיל?
אהבתיאהבתי
תמר, אנחנו אכן מסכימים על הרוב. אכן אין להם מושג מה צריך לעשות כי לא הייתה שום תוכנית מסודרת מעבר לכמה רעיונות כלליים ופופוליסטיים שצריך לשנות. לדעתי הם צריכים ללכת לעוד משאל כל התוכנית הקיימת או השארות. אם יחליטו להשאר אפשר לערוך רפורמות באיחוד מבפנים.
אהבתיאהבתי
הברקזיט מחוייב המציאות במצב של פלישה המונית של עמים של העולם השלישי שהורסים את הפרנסה של האנגלים ,וכלל לא בטוח שהדמוקרטייה מדברת אליהם .
אהבתיאהבתי
גיל,
זו שאלה פוליטית, להתרשמותי, איך הם יפתרו את בעייתם. אני מעריכה את אומץ ליבה של מיי לקחת את העניין הזה על עצמה. ימים יגידו איך זה ייפתר.
אהבתיאהבתי
מיכאל,
חושבת כמוך שהם הגיעו למצב שהיו חייבים לפעול. האם הם פועלים נכון? עוד מוקדם לשפוט, מיי מגלגלת את זה לאט-לאט, מרקל הפגינה את הסבלנות הנחוצה. השאלה היא אם סבלנותו של האיחוד האירופי לא תישבר עכשיו עם חילופי המנהיגים במדינות רבות.
אהבתיאהבתי
לא ברור לי איך שבירה מסיבית של כל חוזי הסחר של המדינה אמור להיות רעיון מוצלח עבור אי שרוב קיומו נובע מפעילויות של סחר בינלאומי. זה ממשיך להיראות לי כמצב של התאבדות כלכלית המונית.
מעשיה של מאי, באופן אישי, בתפקידיה עד היום (וספציפית בתפקידיה כשרת הפנים) מבהירים שהיא לאומנית, ואני לא מתרשמת שלאומנות עוזרת במיוחד לאף אומה. וכרגיל, רוב מי שעמדו בראש המערכה לניתוק בריטניה מאירופה דאגו מראש לכך שהם וילדיהם ימשיכו ליהנות מאזרחויות כפולות.
כמו שלמדתי ממך, ההסתכלות על הפעולות במיקרו מלמדת אותי על ערכן של הפעולות ברמת המקרו.
אשמח לראות את מאי כושלת היום, ואת הברקזיט צונח אחריה.
אהבתיאהבתי
שונרא,
בריטניה היא מספיק גדולה, ומספיק מרכז פיננסי עולמי, שכל משבר בה יהפוך למשבר כלכלי בינלאומי גדול. על כן, אני לא אשמח על כישלון של מיי. היא גם לא מתכוונת לשבור את כל חוזי הסחר של מדינתה, אולי יובילו אותה לשם, אם באיחוד האירופי יהיו מספיק טיפשים. נחיה ונראה. מה שברור הוא שזה באמת מסובך.
אהבתיאהבתי
לא הסברתי את עצמי נכון, תמר. אני חושבת שהדרך היחידה למנוע משבר רבתי בבריטניה היא שמאי תיכשל ותצא מהתפקיד, כדי לפנות מקום לאנשים שיבצעו נסיגה מהירה ויחזרו לחסות תחת חוזי הסחר ושיתופי הפעולה של אירופה.
נראה לי שאירופה מתנהלת בתבונה רבה מול האיים הבריטיים. הבוחרים שבחרו להיפרד מאירופה הוזנו בהרבה מאוד מידע שגוי, במכוון (משאיות פרסום עם הבטחה ששלוש-מאות וחמישים מיליון פאונד לשבוע יחזרו לקופת המדינה וישמשו לרווחת הבריטים – נתון חסר כל שחר), מטעם תומכי העזיבה. התוצאה: ערעור נוסף של האמון של הציבור במנהיגות. מכיוון שדמוקרטיה היא מערכת מבוססת אמון (ניתן לראות בה מערכת מידע), התוצאה היא דחיפה נוספת לעבר פירוק המערכת כולה. ואני מאודמאודמאוד בעד מערכות כאלה, משום שהן הדבר היחיד העומד בינינו לבין דיקטטורות.
אהבתיאהבתי
שונרא,
אכן לא הבנתי עד הסוף, אך בכל מקרה לא נראה לי שבריטניה תיסוג מרעיון הברקזיט (או משהו דומה). ברור לי, בלי שאכיר את פרטי הפרטים, שיש שם כל הזמן גם מידע שגוי. אבל יש שם גם מידע אמיתי: הצפה של איזורי המרכז בבריטניה בזרים. מעמד מסוים כנראה נפגע מזה, ולא יירגע עד שהבעיה תיפתר.
אהבתיאהבתי