ברקזיט יהיה, כך נקבע במשאל העם של 23 ליוני 2016. 72% מבעלי זכות הבחירה בבריטניה מימשו את זכותם. מתוכם, כ-52% בעד עזיבת האיחוד האירופי, 48% התנגדו. תרזה מיי קידמה את העניין, וב-29 למארס 2017, קבעה כי עזיבת האיחוד האירופי תתרחש שנתיים מיום ההחלטה – 29 למאי 2019. התאריך עשוי להידחות, אם כל 28 חברות האיחוד האירופי יסכימו על כך.

הבריטים, כך נראה, רציניים למרות הפער הקטן במשאל העם. בינתיים, לאחר יותר משנה של התארגנות, נחתם הסכם עזיבה של 585 עמודים, המכיל פרטים חשובים כגון קנס העזיבה אותו תשלם בריטניה לאיחוד – 39 מיליארד ליש"ט. הסכם מקוצר, בן 26 עמודים, גם הוא כתוב. אתמול, ב-25 לנובמבר, אושר ההסכם מצדו של האיחוד. הוא אמור להיות מאושר בקרוב על ידי הפרלמנט הבריטי.

תקופת מעבר של חצי שנה, עד ל-31 בדצמבר 2019, תאפשר לשני הצדדים להיערך. בריטניה תוכל לחתום על הסכמי סחר עצמאיים, מחוץ להסכם שלה עם האיחוד, החל ב-1 לינואר 2021.

הכל נראה נפלא עד שנכנסים לפרטים. איזור בעייתי אחד הוא איזור אירלנד הצפונית, שעליו הדעות חלוקות כבר בשלב זה. האיחוד האירופי מעוניין לשמר את האיזור בתוכו, גם לאחר פרידת בריטניה ממנו. תרזה מיי, המעוניינת לשמור על האיזור בבריטניה, מציעה לכתוב ספר חוקים משותף למעבר מזון ומוצרי תעשייה בין בריטניה לאיחוד האירופי באירלנד. בדיקות המכס והמע"מ ייערכו אלקטרונית, כך מוצע. כדאי מראש לדעת, כי 56% מתושבי צפון אירלנד הצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי.

זו רק אי-הסכמה קטנה אחת, יהיו עוד רבות כמוה. בסופו של דבר, גם עכשיו לאחר המאמץ שהושקע, לא כל כך רחוקים מנקודת ההתחלה. אפשר לעצור את התהליך כל רגע, לעכב את יישומו, לערוך משאל עם נוסף. מיי שהתנגדה לברקזיט בשלב ראשון, לקחה על עצמה את יישומו במשפט "ברקזיט, פירושו ברקזיט". בהמשך, ביטאה את מחויבותה בנאומים ובטקסטים כתובים.

מעניין לראות, כי הקטסטרופה שחזו בבריטניה טרם התרחשה. הליש"ט הבריטי פוחת ב-10% לעומת הדולר, ו-15%-10% לעומת האירו מאז משאל העם. הצמיחה ב-2017 נותרה דומה מאד לזו של 2016, וב-2018, נצפית בה בינתיים האטה. האינפלציה והאבטלה נותרו יציבות בשיעור נמוך, ומחירי הדירות עוד עולים, אם כי בקצב נמוך יותר מבעבר.

מתקבלת התחושה כי הברקזיט עוד לא ממש הופנם, ורבים מפרטיו עשויים להשתנות. עזיבת האיחוד האירופי היא לכאורה עניין קל. מודיעים על הרצון לעזוב בסעיף 50 של הסכם ליסבון, שהפך לחוק ב-2009. לאחר משא ומתן של שנתיים – תיתכן הארכה – העזיבה נהיית ממשית.

למעשה, שום דבר עוד לא ממש הוחלט, הכל בגדר רעיונות והצעות. הלייבור הבריטי לכאורה הולך עם הממשלה – הוא בעד הברקזיט, אם כי מסוייג כלפי כמה מפרטיו. בסך הכל, הוא ישמח על עוד משאל עם, אך אם המשאל לא יבוצע, הלייבור בעד הברקזיט הנוכחי. הוא גם בעד ניהול משא ומתן על איחוד מכס עם האיחוד האירופי. דהינו, משא ומתן על פטור מכס בין בריטניה לאיחוד, וחופש הזדמנויות לכל אחד מהצדדים ביחסים עם מדינות אחרות.

גם בהתנהלות מסודרת, ייקח עוד מספר שנים עד שהתקדמותה של בריטניה בברקזיט תוכרז כסיפור הצלחה. ואם אכן היא תוכרז כזו, יהיו בוודאי עוד מדינות באיחוד האירופי שיילכו בעקבותיה. יוון ואיטליה הן הראשונות הקופצות לראש בהקשר הזה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***