הוא ענק, הפארק הזה, אמרתי לנהג המונית כשחלפנו על פני וילה בורגזה ברומא. כן, פעמיים הסנטרל פארק הוא ענה לי בגאווה. יש לך סיבה טובה להישאר כאן, משכתי הלאה. יש לי סיבה לא להישאר כאן, הוא זרק לי חזרה בטון כועס. החיים כאן קשים, מעמד הביניים גמור.
נזכרתי בשיחה הזו תוך כדי נסיעת המונית הבאה שלי, באיזור ירושלים. לא יודעת איך, אבל מהר מאד התגלגלנו לאובר, כמה היא פוגעת בפרנסת הנהג, וכמה"המצב" לא-משהו.
אחת-עשרה בבוקר, זו הייתה המשמרת השנייה שלו לאותו יום. הוא התחיל כרגיל לפנות בוקר, במשאית הזבל המקומית. יש לו אישה וחמישה ילדים, לא שאלתי אם כולם בבית. אין לו דירה, הם חיים בדירה שכורה. הם גרו בדירת דיור ציבורי של עמידר שנים רבות, ופונו ממנה בטענה שהכנסתם גבוהה מדיי. זאת, לאחר שהשקיעו לא מעט בשיפוצים, אך לא קיבלו שום החזר. זה לא סיפור עמידר הראשון שאני שומעת, ובוודאי לא סיפור עמידר הראשון שאתם קוראים.
עכשיו הם חיים בשכירות חודשית לא-וודאית, בתשלום גבוה. האיש כבר לא-צעיר, עבר שתי תאונות עבודה במשאית הזבל,עוד פרט לא מפתיע למי שלא לגמרי מנותק. גם סיפורו הבא לא יחדש לכם דבר: הוא מוגבל בגלל הפגיעה, לא מצליח לקבל הכרה בנכותו. מושכים אותו, מרמים אותו.
תאמרו, האיש הוא פראייר, תתקשו לטעון שהוא לא רוצה לעבוד. לי בראש, קפץ ישר המענה החד של הנהג מרומא, גם הוא לא צעיר: החיים כאן קשים. החיים קשים בכל מקום, ומעלים לשלטון קואליציות ימין נוטות להקצנה. באיטליה, כוחות הקצה דוחפים להיפרדות מהאיחוד האירופי. הקצנה דומה, ונטייה להתבדלות מסתמנת במדינות אירופה נוספות.
מה הם רוצים מהאיחוד האירופי, מתבקש לכאורה לומר. מה הם רוצים מהגלובליזציה? שיתוף פעולה בינלאומי אמור לפעול לטובת כולם – הם לא מבינים? לא, את הפזמון הזה הם כבר שמעו. אם הם נהגי מונית, הם קמים בבוקר לתחרות מצד נהגי אובר. הצטרפות לאובר, חברה אמריקאית גלובלית, דורשת מהנהג את המינימום הכי מינימלי שאפשר: רישיון רכב, ביטוח חובה, תמונה ורכב מתאים. גטט, האפליקציה המתחרה, פונה רק לנהגי מוניות, אובר פונה לכל המעוניין. איך שומרים על ביטחון הנוסע ועל נוחותו במינימום הדרישות של אובר? לאלוהי הדה-רגולציה פתרונים.
כל זה הוא הקצנה ברוטלית של מודל הגלובליזציה. בהתחלה, פיטרו את פועלי התעשייה, בגלל תחרות מצד סין וממשיכותיה. זילות המחיה, קראו לזה, מלחמת קודש ביוקר המחיה. בהמשך, הקפיאו או שחקו את הכנסת שאר השכירים – אם המחיה זולה, למה שנעלה שכר; אין גם אפשרות להעלותו, כלכלת המערב לא עומדת בתחרות.
בשלב הבא, צירפו לחבילה את עובדי השירותים. עובדי השירותים שתקו, כי חשבו שהם מוגנים – קשה להעביר תספורת או נסיעת מונית בסחר בינלאומי. אבל מסתבר שהשיטה חזקה מהכל, היא עוקפת את המכשולים. הודות לאינטרנט, אפשר לגרוף בקליפורניה רווחים על שירות מונית ברומא או בישראל.
מה נאמר לנהג מונית מקצועי, אנחנו השמאל המחוייב לתשובה הגיונית. שהוא לא רוצה לעבוד? שהוא לא מבין? אוליי במקום זאת נפקח אזניים למעמד הביניים שהולך ומאבד את אחיזתו. אולי נבטיח לו הגנה על פרנסתו מפני תחרות לא סבירה. נבטיח לנוסעיו הגנה מפני שירות נחות הפוגע בכבודם. כך, בהקשבה למעמד הביניים, ובדיבור אליו, אוליי נצליח לבלום את הסחף הזה להקצנה.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***
עידן השוק החופשי 
זו אחת הבעיות הגדולות של השמאל הכלכלי שלא יכול לגבש תשובה הוגנת ביחס אל שאלות הכלכלה הימנית ובמיוחד גם לאור התפיסה של הזהות הלאומית שהינה חשובה
אהבתיאהבתי
Sivan
אני חושבת שהשמאל יכול, וגם מתחיל לנסח תשובה לגירסה הכלכלית של הימין. הענין הוא שתהליכי ההקצנה הפכו להיות מהירים. אין זמן, ציבור גדול מאד מבקש אמפתיה והבנה.
אהבתיאהבתי
נהגי המוניות הם סיפור קשה, בכל העולם. אחרי ההשקעה הגדולה ברכישת "מספר" והקושי להתמודד עם רגולציה (הפעלת מונה בכל נסיעה, למשל), קשה להם להתפרנס ולנוסעיהם להעריך את קיומם.
לא ברור לי איך השלטונות המקומיים (והמרכזיים) מאפשרים את ריקון אותו "מספר" מונית מכל ערך ע"י חברה שאפילו לא משלמת מסים במקום מגוריה. היית חושבת שאכיפה מסוימת של שלטון החוק היתה עולה בדעתם. אך מסתבר שלא.
(איך משכנעים מדינה לאכוף את חוקיה?)
אהבתיאהבתי
shunra
היום בישראל כבר לא רוכשים מספר, ואלה שרכשו השקעתם הלכה לאיבוד. וכן, אני כמוך תוהה איפה הממשלה בסיפור הזה. זול זה מועיל לפעמים, אבל אין צורך לאזן בין זול לאיכות נסיעה טובה? בין זול לנוסע לשכר הוגן לנהג? ממשלות רבות היום מעדיפות לא להיות ממשלות.
אהבתיאהבתי
בניו יורק יש גל התאבדויות של אנשים שרכשו את המספר (המכונה "מדליון" שם) ולקחו משכנתאות על ערכו לפני שהשלטונות איפשרו את עיקוף הרישוי ושברו את השוק.
ומעניין לציין שהדבר מתקשר גם עם חבורת הפשיעה המאורגנת המקיפה את מי שמשחק את תפקיד נשיא ארה"ב בעונה הזו: לפחות אחת מהסיבות שה(סוגשל)עו"ד של ה(סוגשל)נשיא הסתבך בחובות היתה צי מדליוני המוניות שהוא רכש עם שותף, תוך מינוף עצום באמצעות הלוואות. כאשר ערך הבטחונות קרס, הוא הסתבך עוד יותר ועוד יותר.
מכאן שיש אפשרות גדולה מאפס שמה שהעיריות לא עשו כדי לשלוט באובר הרס את העולם.
אהבתיאהבתי
shunra
לא היכרתי עת הסיפור הזה על העו"ד של הנשיא. אני מאמינה גדולה בפרט ועוד פרט, הם מציירים את תמונת העולם.
בעיניי, מה שעושים לנהגי המוניות בכל העולם הוא פשע. זו הפרה של חוזה: אנשים קנו מספר למונית בתור פשע. איך אפשר מהיוםלמחר לשבור ככה את עולמם. אבל, כמובן, זה התחיל לפני אובר – ערעור החוזה הזה בין הממשלות לנהגי המוניות. מוניות הן רק דוגמה לשבירה מכוונת של שיטה. ומה זה מביא? עליית הימין הקיצוני בכל מקום.
אהבתיאהבתי
מה שכתבת סחרר את חושי, כי הרי מהו הברקזיט אם לא הפרת חוזים ואמנות בסיטונות ע"י ממשלה שחשבה שזה ישפר עמדותיה?
כלל החוזים ביחד מהווה אמנה, וללא אותה אמנה חברתית – מה נותר לנו?
אהבתיאהבתי
shunra
כל השיטה בגדול היא שבירת אמנה, העניין הוא שמכרו אותה לציבור כשיפור וייעול. וכשהציבור מתפכח הוא פונה עכשיו דווקא לימין הקיצוני.
אהבתיאהבתי