מבוא לכלכלת שליטים ככה-וככה

קחו לדוגמה את תגובתו של ארדואן יום לאחר העלאת רבית הבנק המרכזי במדינתו: "אני כרגע בשלב של סבלנות, אבל יש גבול לסבלנות הזו". רק שעתיים לפני ההעלאה, הוא שב וקרא לבנק המרכזי להוריד רבית. הפתעה-הפתעה, היא בכל זאת הועלתה מאוחר יותר מ-17.75% ל-24%.

איזה צירוף מקרים, יאמר מי שנמצא בתחילת המבוא הזה. מה, ארדואן לא דווח מראש על כוונת הבנק המרכזי? איך הוא ידע לצאת נגדה בדיוק שעתיים לפני הכרזתה. מה דחף אותו להסביר כי הבנק נענה לקריאות להעלות את הרבית – נענה, לא העלה מרצונו – אך הגיב בהעלאה חדה מדי. מדוע הוא לא תקף את העלאת המס על פקדונות דולריים בבנקים, וביטול המס על פקדונות בלירה – עוד צעד של הבנק המרכזי לחיזוק הלירה לעומת הדולר.

לא תקף את צעדי המיסוי, אבל גם לא ייחס אותם לעצמו – מסים תמיד פוגעים במגזר זה או אחר. לעומת זאת, הוא פרס את חסותו על צעד נוסף באותו כיוון: צו הנשיא להגבלת השימוש במט"ח בעסקות מקומיות. מבחינת תוצאתו, זהו צעד משלים להעלאת הרבית ואמצעי המיסוי של הבנק המרכזי: הוא מיועד להקטין את הביקוש למטבע זר, ולחזק את הלירה הטורקית. אבל הגבלת השימוש במט"ח נתפשת כמחווה לאומית – תגובת נגד למה שארדואן כינה "ניסיון התנקשות כלכלי" של האמריקאים בטורקיה – ומחוות לאומיות טראמפ מחבב.

על כן, את סגנונו של השליט האמריקאי הספונטני ארדואן אימץ לעצמו באהבה. "התמודדנו מול מתקפה מרושעת נגד הכלכלה הטורקית, לאחר סדרה של הכרזות שליליות של ארה"ב ביחס לארצנו אשר שימשו כתירוץ", הוא אמר. רטוריקה תוקפנית בהשראת רטוריקה תוקפנית. לא בטוח, שארדואן התכוון לתוצאתה – היחלשות חוזרת של הלירה הטורקית, בהמשך להיחלשותה כמעט ב-40% מאז ראשית השנה, ולאחר שהתחזקה במעט בעקבות צעדי המדיניות האחרונים.

כאן יש להרחיב מעט על הקשר בין שער החליפין של המטבע לאינפלציה ולרבית. המשק הטורקי הוא משק די פתוח: חלק היבוא בתמ"ג שלו מגיע לרבע ויותר. היחלשות הלירה הטורקית כלפי הדולר ושאר המטבעות, פירושה העלאת המחיר בלירות של מוצרי יבוא, דהיינו, דחף לאינפלציה. על כן, מנסים לחזק את הלירה בשורת האמצעים שתוארו לעיל, והעלאת הרבית בראשם.

רבית גבוהה יותר מגבירה את כוח משיכתה של הלירה הטורקית. אך במקביל, היא פוגעת ביזמים וצרכנים שנטלו הלוואות, ובנוטלי משכנתאות, על כן היא נוטה להאט את הצמיחה. רבית גבוהה יותר עלולה גם לפוצץ בועות: בועת מחירי נדל"ן ובועת בורסה. את יום הדין הזה ארדואן מנסה לחסוך מעצמו.

ועכשיו, תגידו, מה ארדואן רוצה? אינפלציה שיצאה מכלל שליטה – הוא בדרך לשם: מדד אוגוסט האחרון היה גבוה ב-28% ממקבילו לפני שנה. ואולי ארדואן מעדיף האטה בצמיחה הכלכלית, לאחר ביצועיה המרשימים לאורך 14 שנות שלטונו.

בחירה קשה, ועל בחירה קשה עונים בככה-וככה. היה אפשר אוליי לחסוך את הבחירה הזו, אילו ארדואן מלכתחילה היה נוקט במדיניות מאוזנת יותר. אבל אנחנו לא שם, אנחנו בעיצומו של משבר שנות האלפיים. משבר מורכב בטורקיה ובעולם כולו. משבר של כלכלה ככה-וככה, המזמינה אליה שליטים ככה-וככה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s