שיר של פרננדו פסואה, משוררה הגדול של פורטוגל בראשית המאה העשרים. מתוך ספרו כל חלומות העולם שתורגם לעברית על ידי פרנסיסקו דה קוסטה רייס ויורם ברונובסקי, יצא לאור בהוצאת כרמל.
התאהבתי בשיר מקריאה ראשונה. זה לא אומר שאני מסכימה עם כל מילה הכתובה בו. זה לא אומר שאני מאמצת את תפישת העולם הפסימית של מחברו.
זה אומר שאני מאמינה לפסואה. זה אומר שאני מרגישה שיש אמת בדבריו: עודף פילוסופיה מסתיר את העצים ואת הנהר, את החיים בכלל. שתהיה לנו שנה של ראייה בהירה. 
עידן השוק החופשי 