החצבים בחצרנו הם הראשונים להפגין סימני סתיו. עשרים ושלושה עמודי חצב בקעו אצלנו לפני שבועיים. לצידם, בסדקים שבין אבני קיר הגינה, צצים עלי רקפת ראשונים. סתיו בגינתנו, קייץ בכלכלה העולמית.

הלירה הטורקית מתנדנדת בפראות כל התקופה, במיוחד בשבועות האחרונים. מתחילת השנה, היא פוחתה ב-35% לעומת הדולר. פיחות כזה מקפיץ את האינפלציה בדרך כלל. מראשית השנה ועד לסוף יוני, היא זינקה ב-10%, קצב שנתי של יותר מ-20% עוד לפני מהומת יולי. ברור לגמרי שהאינפלציה תואץ עכשיו אם לא יינקטו אמצעים, והבנק המרכזי נמנע מלנקוט אמצעים בינתיים. חיל החלוץ של המגזר הפיננסי העולמי לא מחמיץ את ההזדמנות. סטנדרד אנד פורס ומודי'ס הנמיכו עוד את דירוג האשראי של טורקיה בתחתית אגרות החוב המכונות "אגרות זבל".

אינפלציה של עשרות אחוזים לשנה – רמת האינפלציה שבה טורקיה נמצאת עכשיו – נוטה לרוץ הלאה. זאת, עקב התמוססות "המידע המושלם" ההכרחי לתחרות משוכללת וליציבות. אומדן האינפלציה הרשמי מתפרסם פעם בחודש, אך האזרחים העצבנים חיים כל יום, כל שעה, כל רגע. מי שיכול – סוחרים ועצמאים אחרים – מעדכן את מחיריו בעקבות כל שמועה. מי שלא יכול – שכירים נטולי כישורים ייחודים – הכנסתו נשחקת וחסכונותיו מאבדים מערכם.

מה שמצפה לטורקיה עכשיו הוא כאוס כלכלי וחברתי. מי כמו חברות דירוג האשראי יודע את זה. מי כמו חברות האשראי תורם לזה, בשירות הממסד הגומל להן בבוא העת. כל הכרזה שלהן מלבה את המהומה. ומרוויחי המהומה הם השתולים בטבור מרכזי המידע והכוח.

מזוויתם של נפגעי המהומה, אולי טוב שהכל קורה באוגוסט. סוכני הבורסה הנמרצים עדיין בחופשה עכשיו, או שמים ראש על שולחנם בצל מזגנם. שאלה מעניינת היא אם טראמפ היה מודע לאוגוסט לפני החרפת מלחמתו בטורקיה. אנשי פיננסים מנוסים ערים ל"עונתיות" בשוקי ההון והמטבע. אצלנו, למשל, גופי שוק ההון או הממשלה נוהגים להזרים כספים לחדרי העסקות בימי ששי, שבהם מחזור הפעילות מתכווץ, על מנת להזיז את שער החליפין של השקל כרצונם.

דמיינו לעצמכם עכשיו את טראמפ אומר לעצמו: נתחיל בדגדוג קל, נרמוז לטורקים שהם לא ישחקו עם האמריקאים. אבל כלל לא ברור שארדואן נרמז. ואם נרמז, אולי החום לא משרה עליו נמנום, אולי הוא משרה עליו מצב רוח תוקפני. וכאן מגיעים לתחום חביב במיוחד: תחזיות כלכליות-פוליטיות. מה קורה לטראמפ כשחם לו, ומה לארדואן? כמה זמן הם מחכים לפני שהם מגיבים? מה עושים להם ערפילי הבוקר של הסתיו?

מיותר להוסיף שזה לא טראמפ-ארדואן בלבד. טורקיה שקועה במשבר לא מהיום. ארה"ב מדשדשת בבעיות שלה. מדינות אירופה ושאר העולם עוד לא החליטו מי נגד מי. וכלל לא ברור אם אלה הפוליטיקאים שמניעים היום את העולם או כמה ספסרי בורסה זריזים בניו-יורק, לונדון, טוקיו. לא ברור גם למי אנחנו, האזרחים התמימים, נקראים להתפלל. לאלוהי הרציונליות כפי שמכנים זאת בכלכלה – מה זאת רציונליות? אחריות – מה זו אחריות? או, אולי הכי מעורר תקווה, לאלוהי עייפות הקייץ.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***