הון אנושי. אדם סמית, מסי-רונאלדו

גם זו תרומת המונדיאל לרווחה, חשבתי במוצ"ש על שביל ההליכה העזוב של הסטף. תרומה שלילית או חיובית? כל שבת לפנות ערב, עולים פה צועדים ורוכבי אופניים אחד-על-השני. בשבועיים האחרונים, אומרים שלום יפה למי שבא ממול.

איך תתבטא הרביצה מול המרקע במדדי הרווחה הלאומיים? שום חלקיק מההתנוונות הנובעת ממנה לא יכומת. אך התוצר לנפש – מדד רווחה מקובל – יתפח כמו כרסם של הבוהים. זאת, עקב צריכת תקשורת מוגברת, פרסום, טיסות לחו"ל, במבה, ביסלי וכל השאר.

זה המונדיאל, מיזם כלכלי אדיר. ופועליו הצנועים – מסי בן 31, רונאלדו בן 33 – זוכים בקבוצותיהם לשכר של עשרות מיליוני שקלים לשנה. זאת, בנוסף להכנסות מרשימות מהצד. התמורה הכה הולמת לעבודה גוררת את מחשבותיי להסברי תורת הכלכלה על פערי השכר בין אנשים. כבר אדם סמית, בספרו "עושר העמים" שיצא לאור ב-1776, ניסה לקשר בין שכר למה שמכונה היום 'הון אנושי':

"קניית כשרים אלה על ידי הקונה אותם בעת הכשרתו, לימודיו או חניכותו, מצריכה תמיד הוצאה ריאלית, שהיא הון שקבוע ומגולם כביכול באדם עצמו. כשרים אלה, כפי שהם מרכיב ממרכיבי רכושו, כך הם מרכיב ממרכיבי רכושה של החברה שהוא אחד מבניה. מיומנותו המשופרת של העובד כמוה כמכונות וכלי עבודה המקלים את העבודה ומקצרים אותה". עושר העמים, מוסד ביאליק ירושלים, עמ' 286.

תורה זו של אדם סמית הועלתה למעלת דת בשנות ה-60 של המאה שעברה, בעיקר על ידי חתן פרס נובל לכלכלה, גארי בקר, ושותפיו לאסכולת שיקאגו. בגוגל-ספרים, ניתן לראות זינוק עצום באותן שנים באחוז אזכורי 'הון אנושי' מסך הביטויים הנסקרים. זאת, במקביל לעלייה תלולה באחוז אזכורי 'שוק העבודה'. אם כי באזכורי שוק העבודה חלה ירידה מתישהו בשנות השמונים כשהשימוש ב'הון אנושי' המשיך לטפס לשיאו (ותודה לירון הופמן-דישון, שבדק ומצא בגוגל-ספרים).

אבי הכלכלה המודרנית, בהתלהבותו הראשונית בימי המהפיכה התעשייתית, מדמה בציטוט שלעיל את העובד למכונה. אבי הכלכלה הוא גם אבי אחת מהבחנות היסוד החשובות שלה: ההבנה כי חלוקת עבודה והתמחות הם מאבני השתייה של ההתקדמות האנושית. מאה וששים שנה אחריו, יצא לאקרנים סרטו של גאון אחר, 'זמנים מודרניים' של צ'רלי צ'פלין. בסרט זה כבר מבוטאים הזעם והסרקזם של מי שהפך לבורג בפס הייצור.

עוד שמונים שנה חלפו, הרבה פחות ייצור עכשיו, והיבט אחר של הון אנושי נחשף בכדורגל המקצועי. מסי ורונלדו ממחישים במשחקם את מה שסמית כינה "הון שקבוע ומגולם כביכול באדם עצמו". האם ההון הזה הוא גם "מרכיב ממרכיבי רכושה של החברה", כניסוחו החלוצי של מחבר 'עושר העמים'? לא בטוח. בסרט הנגלל לעינינו מדי יום, מצטיירים מסי ורונלדו פחות כנכס לאנושות, ויותר כמכונת כסף בשירות עסקני כדורגל, בעלי קבוצות ומנהלי תאגידים.

ומה עם החברה כולה? היא זוכה לפירורים מכישוריהם המופלאים של הכוכבים, אך ניזוקה מפס הייצור שנבנה סביבם. מסי ורונלדו הם רק בורג במיזם ענק. גורפים כמה טובות הנאה, אך מודחים מיד בסיומו של משחק לא טוב. זה דינו של בורג שהתעקם, ומה אם הוא רק בן שלושים וקצת.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

 

4 מחשבות על “הון אנושי. אדם סמית, מסי-רונאלדו

  1. ההון האנושי בספורט הוא לזמן מוגבל. גם בתחום העבודה בהייטק ואפילו בעבודה עד גיל פרישה(30, 40 ו67). ואחר כך אללה יסתור!
    אולי זה טוב לחברה… לא לפרט…

  2. יעל,

    וזה בהחלט חומר למחשבה. האם ההון האנושי מתכלה כולו מתישהו? איך הפרט ייהנה ממנו כמה שיותר? איך החברה? ואז, בעצם, מה זה הון אנושי.

  3. נדמה לי שהקישור להלן שייך לגמרי לענין
    העלמות מס בספרד: רונאלדו ומסי כבר לא יכולים להגיד "לא ידעתי"
    רשויות המס בספרד ממשיכות לרדוף את חשבון הבנק של הכוכבים הגדולים, ויש להן סיבה טובה. שיעור בכלכלה? נסו מבוא לקפיטליזם
    https://www.haaretz.co.il/sport/world-soccer/.premium-1.5956737

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s